מבט על פוסטמודרניות ואמת – fake news – המשך (טור 55)

בס”ד

(אתם חוטפים עוד טור בגלל שאני לא מצליח להתאפק. שתי כתבות שקראתי היום עוררו אותי מתרדמתי הדוגמטית)

בטור 53 עמדתי על הבעייתיות של עיתונות מוטה. אדם כבר לא יכול לדעת שום דבר על העולם, מפני שתפיסת עולם פוסטמודרנית ואופנת ותופעת ה-fake news מביאות לכך שיש עיתונאים שכותבים מה שהם רוצים. אדם כבר לא יכול לדעת האם אפילו הדברים הכי יסודיים אינם אלא בדיה של אינטרסנטים. כאמור שם, הפוסטמודרניות לא רק מצביעה על המצב הזה אלא היא בעצם זו שיוצרת אותו.

נזכרתי בזה כשראיתי כעת את הכתבה על מנהיגו החדש של חמאס בעזה, ממשוחררי עסקת שליט, ובה ציטוטים מהפרוטוקולים של חקירתו בשב”כ. האיש מדווח בקור רוח על התעללויות וחניקה למוות במו ידיו של כמה חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל, או לחלופין חשודים בפורנוגרפיה ו/או התנהגות לא אסלאמית. ולא, אני לא כותב את זה בגלל חשד שהציטוטים מפוברקים, אלא להיפך – בגלל שהם נראים לי אותנטיים.

כלפי מה הדברים אמורים? אני נזכר כעת בתקופה שבה גלעד שליט היה בכלא ובכל כלי התקשורת חזרו המנטרות שקוראות לראש הממשלה ולממשלה כולה להסכים לעסקה של שחרור מחבלים תמורתו. לא נשמע אפילו קול קורא במדבר לכיוון השני. שרר ב”עם” קונצנזוס מופלא ומוחלט לטובת העסקה. יוצאי הדופן היחידים היו כמה רבנים שהוצגו כימין סהרורי, אדיש ואכזרי, שבוגד בעסקת החבילה בין העם לחייליו שלפיה עלינו לדאוג להם בכל מחיר. אותם רבנים חזרו השכם והערב על כך שמדובר בסיכון וודאי לחיי אדם, וכנגדם הסבירו לנו המומחים והעיתונאים שכל אלו הן שטויות. השב”כ יודע מה הוא עושה, ואם הוא ממליץ (הוא אכן המליץ?) יש לו כנראה דרכים לנטר ולנטרל את העניין (ע”ע שומרי הסף).

אני זוכר היטב את תחושת הדיסוננס החזקה שהיתה אצלי, שכן מסביבי היה רוב גדול, כמעט מוחלט, נגד העסקה (ואני כמובן כרגיל חיפשתי נימוקים מדוע זה לא הכרחי ויש גם צד נגדי. למען האמת לא כל כך מצאתי, פרט לכך שהשב”כ כנראה יודעים מה הם עושים)[1]. משום מה באמצעי התקשורת לא היה לכל זה זכר. שם שרר קונצנזוס מופלא שהעסקה היא הכרחית ומחויבת המציאות מוסרית ופוליטית, וגם לא ממש מסוכנת בטחונית ולא מזיקה מדינית. ניגנו לנו על הרגשות ההוריים, על הסולידריות החברתית, הסבירו לנו שישראל ערבין זה בזה, וציטטו מהתנ”ך, מחז”ל, ואולי גם מהאופנישדות ומפתגמי זן עתיקים, עד כמה הצעד הזה מתבקש מוסרית ולא ניתן לוויכוח. אני זוכר היטב את תחושתי שבעצם אני חי בבועה. בבועה שלי כולם חושבים X אבל בסביבה הרחוקה יותר כולם חושבים Y. ממש מוזר.

אני זוכר שהגעתי עם אשתי לאוהל המחאה של משפחת שליט מול בית ראש הממשלה בירושלים כדי לשוחח איתם. אמרנו להם בכל הכנות שלמרות ההזדהות וההבנה לגישתם ולצעדיהם אנחנו מתנגדים בתוקף לעסקה. הם טענו שהציבור הדתי והימני אדיש, ותהו מדוע הוא לא שותף למחאה. אמרנו להם שאם הכותרת של המחאה לא היתה עסקת חליפין אלא נקיטת כל צעד אפשרי אחר (כגון הצרת צעדי החמאס ותושבי עזה, אי החזרת גופות מחבלים וקבורתם בעור חזיר, החמרת תנאי הכליאה של מחבלי החמאס בארץ, פעולות נקם וחיסול של אנשי חמאס ומתקניו, ובוודאי פגיעה כלכלית ותשתיתית – חשמל, כסף, מעברי אנשים וסחורות וכדומה) אנחנו בטוחים שהיתה השתתפות ערה של הציבור הימני והדתי, שכן הוא לא חשוד על חוסר סולידריות עם צה”ל. המיקוד של צעדי המחאה בכיוון של עסקת חליפין ושטיפת המוח התקשורתית החד-צדדית, הם שמונעים את השתתפות הציבור הימני-דתי במחאות. הם טענו שזו דרכם אבל מי שחושב אחרת שלפחות ימחה בכיוון שהוא מאמין בו. טענה נכונה כשלעצמה, אבל התחושה היא שמכיון שכל מחאה מתפרשת כתמיכה בעסקת חליפין אנשים נרתעים מכל העניין (כמו שלא היו דתיים וימניים במחאת הדיור בשדרות רוטשילד, כי המחאה התפרשה, ובצדק רב, כיציאה פוליטית נגד הימין וראש הממשלה).

הסוף ידוע. גלעד שליט שוחרר, כמה וכמה ממשוחררי העסקה כבר הצליחו מאז לפגוע באזרחינו, הפרוטוקולים הנ”ל נחשפו, וכולם כעת מבינים את מי שחררנו ומה עשינו במו ידינו, ועד כמה כל זה היה מושחת, אווילי וקצר ראות, והכל בא על מקומו בשלום. למעשה, יצא לי מאז אפילו לשמוע בתקשורת אנשים לא מעטים שמבכים את העסקה, קולות שממש לא נשמעו בזמן אמת. או שהחבר’ה האלה שתקו או שהם הושתקו (אני חושב ששתי התשובות נכונות). כמעט רק לרבנים היה אז האומץ לצאת בגלוי נגד הקונצנזוס המחפיר הזה, ולומר אמירות כל כך קשות ולא פופולריות. אני חייב לומר שבאופן נדיר באותם ימים הייתי גאה בהם מאד.

אז מה המסקנה? יש כמה:

  • אל תאמינו לתקשורת. לא לשטיפת המוח בתחום הערכי (שאין צדדים נגד העסקה), וגם לא בתחום העובדתי (שמבין המבינים בביטחון ובאתיקה אין מי שמתנגד לה, ושיש קונצנזווס רחב בעם, סקרים וכו’, בעדה).
  • אל תאמינו למומחים. אין דבר כזה מומחים לביטחון. כמעט הכל שם אג’נדות (ושוב ע”ע שומרי הסף). כל אלו הם מומחים, אם בכלל, למה שהיה ולא למה שיהיה. אגב, זה חלק מהתרמית של מדעי החברה שמתכסים באצטלה האקדמית של מדעי הטבע ומבקשים לעצמם אותה מידה של אמון.
  • אל תשללו קונספירציות. לפעמים הדרך לשכנע ולהטיף היא פשוט ללגלג על מי שלא מאמין כאילו הוא הזוי ומנותק.
  • ולבסוף, משהו גם לצד השני: היזהרו בחוסר האמון. ישנם דברים שנראים סבירים והגיוניים, לא כדאי להיכנע לאווירת ה-fake ולכפור גם בהם.

כעת תבינו את הקשר לידיעה השנייה שקראתי היום, ממש ליד הידיעה על אותו חסיד אומות העולם, מנהיג החמאס הצדיק הידוע. בוואלה מובאת הידיעה הבאה: קיירי אירווינג, אחד מכוכבי הקליבלנד קוולירס (גילוי נאות, מהשחקנים החביבים עליי ביותר והמוכשרים ביותר לעניות דעתי) מודיע בתדהמה שכדור הארץ הוא שטוח. הוא אפילו מקבל גיבוי מחברו לקבוצה (אותו גילוי נאות, רק בכפול) לברון ג’יימס. שחקן כה מוכשר לא יכול להיות אדם לא אינטליגנטי (אם כי ראה דבריי בטור 35 על אינטליגנציה מוטורית), ואם הוא אומר זאת כנראה שהוא איבד אמון במידע הכי בסיסי שמצוי בידינו.

חוסר האמון מגיע כאן כבר גם למידע מדעי בסיסי. אחרי ההזנייה של המדע שמתרחשת במדעי החברה והרוח שבהם אופנות מחליפות נימוקים וטיעונים, אין פלא שבמקום שהם יקבלו את ההילה של מדעי הטבע, מדעי הטבע סובלים מחוסר ההילה המוצדק שלהם. יש להוסיף לזה את ההטיות הקשות, בעיקר בנושאים טעונים, גם במדעי הטבע (אבולוציה ואלוהים, מדעי המוח וחופש הרצון). גם שם אנשי מדע, חלקם טובים ומוכשרים, נוטלים לעצמם סמכות לפטפט שטויות בשם המדע והממצאים האמפיריים שלו. אגב, גם שם התקשורת מפמפמת את הדעות הללו כאילו היו עובדות מדעיות ומציגה את הדעות המנוגדות כהזויות ומנותקות. קחו את כל זה, ותקבלו באופן טבעי ומתבקש את אבדן הדרך שתואר עד כאן.

חשבו רגע: אם באמת אין נימוקים טובים נגד עסקת שליט ואם אכן יש קונצנזוס מופלא לטובתה בציבור הישראלי, כנראה שאנחנו חיים בבועה. טוב, אז ייתכן שגם מה מה שמוכרים לנו על כך שהפלנטה שלנו היא כדורית, אינו אלא קונספירציה תקשורתית (קראתי כבר מאמרים תורניים מלומדים שמסבירים זאת בטוב טעם, איך חז”ל צדקו והמדע שקר). מישהו מכם ראה פעם את כדור הארץ מלמעלה (בעיניים, לא בתמונה מפוברקת בעיתון)? אז איך אתם יודעים שהוא באמת עגול? לכו תדעו, אולי קיירי קשישא צודק?! בעידן ה-fake news, אלו המחירים של הטיות המידע ושטיפות המוח שאנחנו כה אפופים בהן.

מה שנותר לנו לעשות, אם לא נרצה לאבד את שאריות האמון במידע שמועבר לנו, הוא להפעיל את שיקול הדעת שלנו ולא להאמין לאף אחד. לבדוק את הטיעונים ולא להאמין לטוענים. להיזהר מכשלי סמכות ומדיווחים עיתונאיים ולפתח ספקנות בריאה, אבל בו בזמן גם להבין שאם ספינות נעלמות לנו באופק אז כנראה כדור הארץ אינו שטוח. ואולי גם לזכור שבסופו של חשבון אפילו שחקן כדורסל מוכשר כשד יכול להיות שוטה לא קטן, ולמרות שמלגלגים עליו בתקשורת יש מצב שהוא באמת טועה…

[1] אגב, אני מתנגד נמרצות לטענה שחוזרת עד היום שמכיון ששליט לא פעל כראוי ונפל בשבי הוא לא זכאי למאמצים ולמחיר שנדרש לשחרורו. אין לשפוט חייל על התנהגות תחת לחץ. אף אחד מאתנו לא יודע כיצד הוא היה נוהג במצב כזה, והמחויבות שלנו לשחרורו לא מותנית בשאלה האם הוא גיבור ישראל, פחדן עלוב, או כפי הנראה סתם אדם סביר.

13 תגובות בנושא “מבט על פוסטמודרניות ואמת – fake news – המשך (טור 55)

  1. קיירי אירווינג

    שלום מיכי,
    ראשית תודה על הפרגון,
    גם אני חובב מושבע של אתרך ומצפה בכליון עיניים לטרילוגיה, (יהיה אפשר להזמין באמזון?)
    אתה אומר שבכל דיסציפלינה שהיא אין מומחים באמת, כי כולם מנסים לקדם אג’נדות – חוץ ממדעים מדוייקים – למה שמה זה שונה?
    והנני דו”ש ומברכו בכט”ס,
    קיירי

    1. מיכי מאת

      שלום למוהר”ר קיירי, הגאב”ד קליבלענד והגלילות שמצודתו פרוסה בלוד (וי”א כפר לודים), נטע נאמן צנצנת המן, אשר בעיניו עיני הבדולח יראנה בהשקיפו על פני כדורנו השטוח מסוף העולם ועד סופו (ומכאן ראיה דאכן עולמנו שטוח הוא, שאל”כ מאי סוף שייכא ביה?!). בעל הקתדרה למדעי כדור הארץ על שם פרדיננד ואיזבלה יר”ה (טרום קולומבוס), אשר חידושיו המופלגים בהך עניינא שגורים האידנא בפי כל בר בי רב דחד יומא.

      אחדהש”ט אקדים ואומר שלכבוד הוא לי לדבר עם רומעכ”ת (ובכיליון עיניים אצפה שיתקיים בי מקרא שכתוב פה אל פה אדבר בו).

      ולעצם ד”ק דמר אחווה דעתי הקלושה, תולעת נרפשת ולא איש, ואומר שהמומחיות במדעים מדוייקים (ומר הרי זה עניינו, דאתמחי גברא ואתמחי קמיע במדעי כדור הארץ וכנ”ל) שונה בגלל אופי התחום ולא בגלל שהאנשים שם בהכרח מוסריים או טובים יותר (אם כי בהחלט בד”כ מוכשרים יותר). במקום בו יש דיסציפלינה וכלים מדויקים יותר אין מקום מאד חשוב לאג’נדות. במקום כמו מגדר והמסתעף אין מאומה מלבד אג’נדות, אז מה יעשו שם אם לא את זה. וכבר אמר נעים זמירותינו צאו והתפרנסו זה מזה. ודוק היטב.

      אמנם כאן המקום להוסיף שיש עוד תחום שבו יש מומחיות, והוא הבעסקאט בעלל כמובן. וימחל לי מר על דאשתמיט מינאי לרגע כמימריה.

      ואסיים בפריסת שלום להראב”ד (מוהר”ל ג’יימס) ואיחולי הצלחה טובא להר”ר טיירען לא, אף דישב על כסא דוד (בלאט) וביטל בזה צוואת הזקן (לא יסור שבט מיהודה. ראה רמב”ן שם). יה”ר שיעלה ארוכה ולפצעינו ירפא בב”א כי”ר, ויתגברו בגמר על לוחמי הגאלדענע מדינע בס”ד וירוממו שמו בכולי עלמא ומיני ומינך יתקלס עילאה, וישתבח שמו לעולמי עולמים. ויה”ר שיזכה מר וכל בני ביתו לטריפעל דאבל בכל יום, תמידים כסדרם וישתקע שמו דראסל ווסטברוק מרא דהאי שמעתתא וירום מר מעלה מעלה ויתנשא לכל לראש ויטביע כדוריו וירים נס משיחו ביחד עם מלכא משיחא (ג’יימס החמישי) ונאמר אמן.

    2. קיירי אירווינג

      שוכט”ס להרבני הנגיד החכם השלם כליל המדעים ואלוף הפיזיק כש”ת מיכאל דוד המכונה דאקטאר אבראהאם נ”י,
      אחדהש”ט עלץ לבי בהגיע מכתבו ממרחקים מהעיר לאד תובב”א והנני מודה לכת”ר על דבריו החמים והנעימים אשר חיממו את ליבי ביום סופה וסער.
      אודה לכת”ר אם ישית עינו להודיעני אם לדעתו הק’ הדיסציפלינה ההלכתית היא בבחינת מדעים מדויקים או שמא הינה כמדעי הג’ענדער מלאת אג’נדען כרימון המצוי בפרדסי ראובן בע”מ? או שמא יאמר מר כי היננה כשושנה בין החוחים רובצת בין המשפתיים?
      הנה כי כן חפץ ליבי להוסיף לכ”ת עוד כהנה וכהנה, אך והנה בעצם היום הזה חלה חילזוני כהה הקוצים אשר ממנו אפיק דיו לקולמוסי ולא זולתו כלל, ואם כן אאלץ לחתום קולמוסי הנ”ל, שהלא בתו תח’ עוד תמסרני לשלטון הקיסר פראנץ יאזעף יר”ה בעוון צער בע”ח שהלא מן המפורסמות דהיא אקטיבען בכגון הא.
      והנני בזה מברכו שיזכה אף הוא להטביע כדוריו דהא גובהו כגובה הארזים אשר בלבנון ואשר הגעתו לאוניברזיטעט בטעות יסודה דהא בNBA מקום מושבו האיתן והאמיתי.
      יזכה כת”ר להרביץ תורה ולהאדירה בסטודענטען ויזכהו הקב”ה בקפיצת הדרך לסיים את הטרילאגי ע”ד התיאלאגי עד כי יבוא שילה בב”א,
      הכו”ח לכב’ התורה ולומדיה הק’ באלפי ישראל,
      קיירי

    3. מיכי מאת

      לשאלתו דמר שהועיל לבקש חוו”ד הקלושה בזה ולהכניס ראשי בין ההרים, אומר שההלכה אמנם אינה מדע (שהרי אינה עוסקת בעובדות או תיאוריות אודותיהן, ודלא כחכמי וחכמות הג’ענדער שידן רב להן בעובדות פייק), אך ודאי יש בה חכמה הרבה מעבר לאג’נדות. דודאי לא גרע מחכמת המשפט (היאריספראדענט בלע”ז), ואף גבהה ממנה טובא.

  2. אריאל

    אני לא בטוח שאפשר להקיש ממקרה שליט לקונספירציות בכלל.
    קונספירציה מתייחסת למקרי עבר, טוענת שהמידע שהוצג לציבור הוא שקרי, ושגורמים רבים יודעים את האמת ומחביאים אותה בכוונה. היא בדרך כלל מתבססת על פריט מידע אחד או שנים מתוך כלל העובדות, שיכול לעורר חשד.
    במקרה של שליט מדובר על הערכה עתידית, כאשר אין מחלוקת על העובדות, אלא רק על השלכות עתידיות של הפעולות שלנו.
    אז יוצא שההיקש נעשה רק בגלל שבשני המקרים יש קונצנזוס של זלזול ביחס לעמדת המיעוט, אני לא בטוח שזה מספיק: לגבי נתוני העבר יהיה קל לי יותר לסמוך על הקונסנזוס – מכיוון ששם המידע קיים וצריכים לרצות להסתיר אותו (מה שפחות סביר), לעומת נתוני העתיד – בהם אני באמת לא ממש סומך על יכולת הערכה של הגורמים המעריכים.

    לגבי קיירי – יש לו כשרון כקלע וכמכדרר, אבל הוא דווקא לא ידוע כשחקן חכם במיוחד. בניגוד לעמיתו לברון, שכנראה לא באמת תמך בעמדת קיירי, אך הוא אחד השחקנים המקצוענים החכמים שיצא לי לראות (אפילו באופן אישי).

    1. מיכי מאת

      אני מסכים שקונספירציה היא בד”כ מכוונת ובמקרה של שליט זה היה סחף תמים ולא מכוון. ועדיין הבחירה להתעלם מהצד האחר יש בה ממד של רשלנות.
      לגבי קיירי, אין לי אלא להסכים. אני מאד אוהב את היכולת האישית שלו, אבל אין להשוותו למלכנו כמובן כפי שכבר הערתי בגוף דבריי.

  3. y

    חזק וברוך. דוגמא נוספת (ומרתיחה למדיי) לדבריך היא האטימות והקנאות הקיצונית של התקשורת ה”נאורה” וה”פתוחה” כלפי מישהו שמעז להעלות נדנוד אפשרות של הווה אמינא הקטן ביותר שטיפולי המרה להומסקסואלים יכולים לעזור ולו במידה קטנה, ולו לאדם בודד בכל העולם במהלך כל ההיסטוריה האנושית. פשוט בושה וחרפה.

  4. איתי

    הרב מיכי שלום
    עצתך לצרכן התקשורת הספקן לבדוק את הנתונים בעצמו רלוונטית רק בחלק קטן מאוד מן המקרים בדרך כלל בידיעות מדעיות או כל כלכליות שמבוססות על ניתוח נתונים ובעידן הרשת ניתן לאשר או להפריכן די בקלות. אך מה בנוגע לסיפורי אימה היישר מתוך לשכת ראש הממשלה או הבית הלבן שרווחים כל כך בשנים האחרונות הרי אף אחד מן הקוראים או המאזינים. לא באמת נמצא במקומות אלו על מנת לגבש דעה ולכן כל אחד חוזר לפוזיציה הנוחה לו התומכים בראש הממשלה או בנשיא ארה”ב כמובן יטענו שהכל שטויות. ואילו מתנגדיהם יטענו ההפך ובתווך ישארו הישרים אינטלקטואלית בשני המחנות שמאוד רוצים לדעת את האמת אך ללא אפשרות לעשות זאת
    אשמח אם תתיחס גם להיבט הזה.

    1. מיכי מאת

      אני לא חושב שאין אפשרות לדעת זאת. גם בנושאים כאלה יש דרכים להתרשם מאינפורמציה ולהצליב אותה. נכון שצריך להיות מודעים למגבלות האמינות ולכן לתוקף המוגבל של המסקנות. והיא היא הגישה הרציונלית. וכמובן במקרים שבהם אין דרך לדעת – אדם רציונלי יבהיר לעצמו ולסביבתו את זה גופא. יש דברים שאיננו יכולים לדעת, האופציה אינה להכריז הצהרות ולגבש עמדות בנושאים אלו בלי לדעת. כך גם איננו יכולים לדעת את התורה המאחדת את הקוונטים והיחסות, וכך גם דברים נוספים. מה לעשות? אנחנו בני אדם.

השאר תגובה