אימוץ מנהגי הערבים כגון: "חלאקה"

אין בעיה של חוקות הגויים?
או דרכי האמורי?

הרב מיכי, שאלתי הייתה בנוגע להגיון העומד מאחורי האימוץ, האם ישנו טעם לדבר או שזוהי סתם תופעה חסרת כל משמעות, האם מדובר על רצון להדמות לגוי וכו'… ?
ובנוגע לתשובתו של הרב, האם תורה שבע"פ מעצם הגדרתה אינה כוללת מנהגים אלא רק הלכות ?

נ.ב: איזה טעם יש לענייננו ב"עקיקה" המכונה בלשון קודשנו "חלאקה" ?

תם,
כמדומה שאיסור חוקות הגויים שייך בדברים שאין בהם טעם כלל, בדברים שיש טעם לא רלוונטי האיסור.
אם כי חלאקה יש צד שנכנס בדברים שאין בהם טעם, אמנם ניתן לומר שהרי לא מספרים ילד קטן בכל מקום בעולם, ורק מאיזה גיל מסוים מתחילים לסדרו, אז סתם נהגו אצלנו מגיל 3 וזאת משום שבשעה זו הוא בוגר יותר וכבר מתחילים קצת בחינוכו במצוות.

ר"ז, עיין בגמ' שבת סה סו הדף היומי דאשתקד לגבי דרכי האמורי, משמע שדברים שהייתה להם תועלת, אך סגולית ולא תועלת קונבנציונלית, שהגמ' מחשיבתה לדרכי האמורי, עניין החאלקע הוא בסה"כ דוגמא לא מוצלחת, אבל העיקרון הוא על דברים שאין בהם תועלת הנראית לעין אלא עניין סגולי.

מעניינא דיומא, שמעתי שיש דבר כזה הנקרא "עצי לבונה" והמון העם הנבחר שלנו הלך לרכוש את זה כיתרון סגולי לקורונה, על בסיס העבר (נכון או לא איני יודע) שכביכול הנ"ל עזרו לוירוסים, וכאן נכנסת שאלת דרכי האמורי לכאו'.

תיקון. הדף היומי של אתמול שלשום, ולא דאשתקד.

זה לא דרכי הגוים, כמ ושלבישת מכנסיים או משקפיים אינם דרכי הגוים. כל עוד יש היגיון במנהג עצמו אין בזה משום דרכי הגוים והאמורי.

כבוד הרב, החאלקה הייתה דוגמה לא מוצלחת, אבל השאלה היא לגבי דברים שאין בהם היגיון הנראה לעין, כגון סגולות למיניהם. עיין בדברי דלעיל, לגבי עצי הלבונה בקורונה.

בס”ד אסרו ל”ג בעומר תש”פ

לבנימין אמר –

מילא ‘חלאקה’ למדו מהערבים, שזו בסך הכל תספורת, ויש בזהגם עניין שהמסתפר נהיה כאחד האדם, אבל מה תאמר על המנהג לשתות קפה, הרווי בקפאין, הרי זה ‘דרכי האמורי’ ממש ?

בברכה, שמשון

אמנםיש רמז בכתובים לשתית שתי כוסות של קפה חזק, ככתוב: ‘קווה אל ה’ חזק…’

בדברים שאין בהם טעם אין לעשותם גם בלי שהם לקוחים מהוגים. סתם כי זו שטות. ואם הם מנהגי הגוים אז נוסף בזה גם איסור.

הרב מתנגד לחלאקה ?

לא רואה בה שום טעם. לדעתי בהחלט מיותר, ואם מקורם בגוים אז אולי אף אסור.