אם ההלכה עוסקת במציאות או בהכרה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיאם ההלכה עוסקת במציאות או בהכרה
דביר שאל לפני 5 שנים

הרב במאמרו האחרון חתם בפיסקה -“זה מעורר שאלה מעניינת לגבי ההלכה בכלל. האם היא עוסקת במציאות כפי שהיא או כפי שהיא נתפסת אצלנו (בהכרתנו). אבל אין כאן המקום להיכנס לזה.”
דיון זה מאוד מעסיק אותי לאחרונה [אני לומד דיני איסור והיתר ואני סבור שאם ההלכה עוסקת במציאות אז א.ההלכות הנל כלל לא רלונטיות בזמננו  היות וקביעות חז”ל חלו מפני שכך סברו שפני הדברים במציאות אך לכאורה לא כך פני הדברים[לדוגמא סוגית 1כלי שני לא מבשל 2 הדיון את תתאה או עילאה גבר 2בליעה בכלים ועוד סוגיות וכמ”ל]ב.הרבה דיונים בחז”ל נתפסים כדיונים לא רצינים ועקרים מתוכן ולא ברור מהו הויכוח אם נסוב סביב בירור המציאות[לדוגמא הדיון אם תתאה גבר או עילאה לכאורה אינו דיון רציני אם נסוב סביב בירור המציאות ,הן מפני שדיון זה תלוי בהרבה משתנים, והן מפני שזה נתון לבירור .עוד דוגמא אפשר לציין שהגמרא והראשונים האריכו לדון מה הגבול של התפשטות של חומר בחומר [כגון 2 חתיכות שניצלו  או נמלחו יחד האחת מותרת והאחת אסורה מהוהגבול שנאסרה החתיכה המותרת ושוב אם הדיון סביב המציאות ריבוי השיטות בזה [עיין סימן ק”ה]הנו דיון עקר מתוכן]  
 אשמח מאוד לחוות דעתכם בנושא וכן למבואות .
בתודה על הדיונים המעמיקים שאתם מנהלים וההענות לכל שאלה.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

משום מה נדמה לי שעניתי על השאלה הזאת. אענה שוב בקצרה.
ברוב המקרים נראה שפוסקי ההלכה התכוונו לטעון טענות על המציאות עצמה. אלא שכדרכם הם עושים זאת מסברתם, ולא על בסיס ידע מדעי שלא היה להם. ואכן לפי הידע שיש בידינו כיום נראה שלא מעט מקביעותיהם שגויות. לכן הכי קל לומר שהם לא התכוונו לטעון טענות על המציאות אלא לבנות מודל. זה אולי נכון במקרה שעסקתי בו כאן, אבל בד”כ להתרשמותי זה לא נכון.
ראשית, צריך לחלק בין מצב שבו מדברי הפוסק עצמו עולה שאין כוונתו להעריך מציאות. אם זה כך, אז אי ההתאמה למציאות לא צריך להפריע. מעבר לזה, לא כל מה שכותב פוסק זה או אחר מחייב. אם אתה מגיע למסקנה שהמציאות היא שונה אתה יכול לנהוג אחרת. הדבר האחרון שמחייב הוא התלמוד (ראה רא”ש סנהדרין פ”ד סי’ ו וכס”מ רפ”ב מממרים).
בזמן האחרון נעשו ניסויים על בליעה בכלים (חפש בגוגל תחת דרור פיקסלר ויאיר פרנק, וראה במקורות שהם מביאים), והתברר שלפחות בכלים של ימינו הבליעה היא מזערית. זה משנה כמה וכמה מהלכות תערובות, בשר בחלב וכדומה. ואכן הרב ליאור כתב שיש מקום להקל אם יצטרפו איתו עוד פוסקים (לא ידוע לי האם זה קרה). ככלל, מה שמותר מותר גם אם אין פוסקים שאומרים שהוא מותר. העסתם או אי העזתם אינה רלוונטית. הם לא בעלי בית על ההלכה, ואם יש  משהו אסור הוא אסור גם אם יתירו ולהיפך. השאלה מתי אני מגיע למסקנה שאכן דרוש שינוי וראוי לשנות. כשאני מגיע – אין מניעה לשנות ולא  צריך לשאול אף אחד. ודוק, כוונתי אין חובה לשאול והתשובה לא תלויה בדבריו של פוסק זה או אחר. אין לו סמכות מהותית. כדאי מאד לשאול כדי שיסייע לי לראות ולוודא שאין לי טעות.

נתן הגיב לפני 5 שנים

האם הרב אכן שינה את הנהגותיו בדיני בשר וחלב לאחר שקרא את מחקרם של פיקסלר ופרנק? לכאורה, על פי עמדתו של הרב שמה שמותר מותר גם בלי הסכמת הפוסקים, אם אין סיבה להניח שהם טעו במחקרם, מדוע יש צורך בכלים נפרדים לבשרי וחלבי?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

ראשית, זה תלוי בסוגי החומרים.
שנית, ההפרדה בכלים מיוסדת גם על מנהג. הרי כלים שמשמשים בקר גם לפי ההלכה המקובלת אין בליעה ואין בעיה להשתמש בהם לחלבי ובשרי. השאלה חשובה היא כשכלי נאסר במונחים המקובלים האם ניתן להתירו בכפוף לנתוני המחקר. לדעתי כן.

Back to top button