בעניין טיעון המעגל השוטה‎

שלום רב. איני בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אנסה לענות, ואעשה זאת בשתי רמות: בספר אני מאריך להסביר שהעמדה שמולה אני מתמודד היא דטרמיניזם מטריאליסטי (אמרגנטיות). למרות שתיתכן תפיסה דטרמיניסטית שהיא דואליסטית (כלומר מקבלת את קיומה של רוח בנוסף לחומר), זו לא הגישה המקובלת ולכן איני רואה טעם להתמודד מולה. לכן איני רואה כיצד אתה מדבר על דטרמיניזם שמקבל התנהלות אוטונומית של הרוח באופן שלא מושפע מהממד העצבי. מעבר לזה, גם אם כן נדבר על דטרמיניזם דואליסטי, הרי אם הממד המנטלי מתנהל באופן עצמאי ולא מושפע מהביולוגיה, כיצד הוא מסיק מסקנות? אפילו הכרה והבנה של אירוע פיזי כלשהו, מתחוללת על ידי כך שהאירוע משפיע על השכל וההכרה. האם זו לא השפעה? שלא לדבר על החלטות ורצונות בממד המנטלי שגורמות לפעולות פיזיות שלנו. האם זו לא השפעה? כך או כך, הכרעות ומסקנות של המנטלי באופן שמנותק מהפיזי, אינן יכולות להיות תקפות. זו חשיבה אפריורית, והאפריורי לא יכול להוליד מדע. לא זו אף זו, גם אם המנטלי מגיע למסקנות באופן עצמאי ואינו כפוף למעגל השוטה, מהי משמעותן של המסקנות הללו? הרי אני לא איישם אותן, ואני אפילו לא יכול לומר אותן (כי הנעת השפתיים היא פעולה פיזית שלא יכולה להתחולל כתוצאה של הרובד המנטלי). אז זה נמצא בשכלי פנימה וזהו. זה לא ממש מעניין ולא ממש רלוונטי. ככלל, אם הרוח מתנהלת באופן דטרמיניסטי בפני עצמה (לפי חוקים עצמאיים משלה), אז שוב חזרנו למעגל השוטה. ואם לא – אז היא מקבלת החלטות לא רלוונטיות ולא מעניינות. כל טוב,