גיוס חרדים לצה"ל

שלום כבוד הרב,

אני פונה אליך כיהודי חרדי הכואב את המציאות הנוכחית, וברצוני להציב נקודת מבט שבדרך כלל נשארת מחוץ לשיח הציבורי בנושא גיוס החרדים.

בדיונים הקיימים בדרך כלל עולים טיעונים על "תורה מגנא ומצלא" [טיעון משולל היגיון] או על החשש מהתקלקלות רוחנית. דנים הרבה בשאלה כמה הצבא באמת צריך את החרדים או מסוגל לבוא לקראתם.

לדעתי, כל אלו מחטיאים את הבעיה העמוקה ביותר והיא: שאלת הזהות החרדית והמבנה הנפשי והרוחני שלה.

עולמו הרוחני והאישי של אדם נבנה נדבך על גבי נדבך מיום הולדתו. הזהות שלו, סולם הערכים, השאיפות והחלומות שלו – כולם שזורים במארג אחד. כך גם לגבי חברה בכללותה: הציבור החרדי בארץ ישראל בנה את עצמו אחרי השואה סביב הערך של לימוד תורה כערך טוטאלי, ובמקביל הסתגרות בד' אמות של הלכה ככלי הגנה אל מול העולם המודרני. [אלו הגדרות מעט פשטניות אך העומק המדוייק אינו נוגע לענין]

לדעתי אי אפשר לחתוך באבחת חרב את כל עולמו של האדם ושל החברה ולצפות ממנו לעשות מעבר חלק לעולם אחר. לקחת אלפי צעירים שגדלו על ברכי האמונה הזו ולזרוק אותם לתוך מערכת צבאית או לשוק העבודה ביום אחד – זהו מהלך שעלול לשבור את עולמם הדתי, את זהותם ואת נפשם.

לכן, לדעתי, קיימות רק שתי דרכים להתמודדות:

1. שינוי מלמטה (תהליך אורגני): שילוב איטי מאוד ובהסכמה, שיחלחל בהדרגה וישנה את התפיסה החרדית מבפנים, כפי שאנו רואים שקורה במינונים נמוכים כבר היום – בעיקר ביחס ליציאה לשוק העבודה – חיבור לרשת וכדו'.
2. שינוי מלמעלה (תהליך חינוכי): להכיר בכך שמי שכבר נבנה בתוך המערכת זקוק לפטור (למשל, כל מי שעבר את גיל בר מצוה), ובמקביל להקים מוסדות לימוד ייעודיים עבור הדורות הבאים. מוסדות אלו יפתחו מראש השקפה המתאימה ליהודי לוחם או עובד: לימוד הלכות רלוונטיות, מחשבה יהודית מעמיקה וחינוך לעמידה בזקיפות קומה רוחנית מול העולם הגדול.

   בשביל זה צריך מנהיג חרדי שגם יאמין בדרך הזו – גם יהיה לו מספיק חזון ללכת בה – גם רוחב דעת כדי לבנות את הזהות החרדית החדשה [ומבלי לפגוע אנחנו לא רוצים להיות בדיוק כמו הדתיים] וגם חוזק וסמכות מספיקה כדי לסחוף אחריו את כל הציבור החרדי – לא פלא שזה עדיין לא קרה.

אשמח לשמוע את דעת כבודו על הגישה הזו.