דורש אל המתים

שו”תקטגוריה: כללידורש אל המתים
חיים שאל לפני 6 ימים

שלום,  ישנם סיפורים רבים על מגידים שהתגלו לצדיקים, האם אין בכך משום דורש אל המתים?   ובכלל מה הגישה של הרב לסיפורים הללו?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 ימים

נשמע לי מפוקפק, ואכן גם יש בו סרך איסור. אמנם אם המגיד מתגלה (?) ביוזמתו בלי פנייה של האדם מלמטה אולי אין בזה איסור. ואם ה לא אדם אלא מלאך כלשהו, גם זה לא בגדר דורש אל המתים, אבל אולי יש בזה איסורים אחרים (תמים תהיה וכו’). וצ”ע לבי המגיד של ר”י קארו ושו”ת מן השמים.

בנימין גורלין הגיב לפני 6 ימים

הרב בטוח שסיפורי המגיד של ר”י קארו אינם זיוף ?

מיכי הגיב לפני 6 ימים

לא. אבל ככל שהבנתי בין החוקרים שוררת הסכמה די רחבה שהספר מגיד מישרים אכן נכתב על ידו. למרות המדיום והתוכן הבעייתיים.

הפוסק האחרון הגיב לפני 6 ימים

מדובר כמובן בסיפורי סנטה קלאוס כדי לשכנע את המטומטמים של אותו הדור שהדברים שנכתבו הם אמת.

ובאותו עניין הגיב לפני 6 ימים

ובאותו עניין אשאל:

האם אין בצפייה במשחקה של ‘ברצלונה’ וכוכבה ליונל מסי משום ‘דורש אל המסים’?

בברכה, רונאלדו מ’יובנטוס’

בנימין גורלין הגיב לפני 6 ימים

הפוסק האחרון, אני נוטה להסכים לדבריך, אכן בדורות קודמים הטמטום הגיע לרמות גבוהות, חלקים נרחבים מהעולם היהודי, בעיקר בדרום מזרח אירופה וצפון אפריקה נכשלו בקידוש “בובע מייסעס”, לדוגמא: ה”מניפסט” הידוע של הבעש”ר משנת תק”י, פתקאות ואגרות שונות אינם מעידים על כותביהם כעל בני אדם מן הישוב, לכל היותר הם עדות לכך שיש לנו עסק עם חולי נפש המתחזים למלאכים מכוסים בערפלי אגדה.
כדאי לשים לב לעיוות הנורא של יוצר ה”ניאוחסידיזמוס”, מרטין בובר, שייחס את תיקון היהדות שנתקלקלה לסיפורי מעשיות חסידיים, אלה שהחיו את האמונה על ידי הכנסת המיתוס לתוכה. לזכותו יאמר, בובר עורר להסתכלות הכרתית -פסיכולוגית מעמיקה בקרביה של התופעה שהכחישה את הצורך בדינמקיה יהודית ותחתיה קדשה את הסטטיקה, העולם הגויי התקדם ולעומתו העולם היהודי שקע בהזיות מצולה.

קושיא עצומה על בנימין גורלין:

כאן הוא מתייחס ל”מניפסט” הידוע של הבעש”ט משנת תק”י.

ואילו כאן https://mikyab.net/posts/65931#comment-32193 הוא טוען שהבעש”ט “לא היה ולא נברא”.

תמיהה עצומה.

וישבתי על המדוכה וחשבתי ליישב בתרי אנפי.

או שיש לחלק בין “בעש”ט” ל”בעש”ר”, ואין הכוונה לאותה דמות.

או שיש לחלק בין “בנימין גורלין” ל”גנימין בורלין” https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%92%D7%93%D7%95%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94, ומי ששנה זו לא שנה זו.

ואולי עוי”ל, שמטרדתו בסוגיה של “זכות לילה ראשון” טרדוהו רעיוניו ונתבלבלו דעותיו.

אהרויין

גנימין בורלין הגיב לפני 6 ימים

זיכרון משופר יש לך אהרויין
אחר שהתבאר שהשאלה הנזכרת שם הייתה לבקר דווקא את בנימין עצמו אז אפשר כבר להעלות את הקשקוש הזה שוב. אם כי באותו זמן חשבתי שבנימין הוא סכל (ומגמתי), ומאז התברר לי שהוא פיקח (ומגמתי).

וזו הייתה לשון השאלה שם (חזרה כפייתית על המונח חריידי, ללא ביסוס עובדתי, ספקולציות פרועות, פרשנות סופר מגמתית, הבנה שגויה של פורמליזם הלכתי ועוד):

על ידי בדיקה מדגמית של פחי הזבל בבני ברק קל לראות שכמות קליפות התפוזים קטנה משמעותית מזו שבערים בעלות צפיפות דומה. האם אין בכך התעלמות חריידית מהצורך בשמירת הגוף והזנתו בויטמין סי? ייתכן שהצורך להסיר את קליפתו העבה של התפוז מזכירה לחריידי את התרחקותו מעצמיותו וכניעה לאילוף חיצוני, או שכחריידי הוא זהיר בחילול השם ונמנע מכל פעולה של סחיטה? מאילו פירות נוספים החריידים נמנעים ומה ניתן לעשות בנידון? אני מציע לפטור את התפוזים מדיני עורלה ומעשרות על מנת שהחריידים (שאינם עובדים) יוכלו לקנות אותם יותר בקלות. לחילופין אולי ניתן להטביל תפוזים לשם תפוחי אדמה ואז החריידים יאכלו אותם בניחותא. המצב חמור מאד.

בנימין גורלין הגיב לפני 6 ימים

קושיא עצומה על בנימין גורלין שלום, ככל שאנחנו מתייחסים לבעש”ט הפרסונה אכן הטענה היא שמעולם לא היה ולא נברא, וכך אליבא דאמת. לאידך גיסא, ככל שבכתביו המיוחסים אליו עסקינן אזי הטענה שכפי ריבוי הכתבים כך ריבוי הבעש”טים ו”תברא מי ששנה זו לא שנה זו” !!!

בס”ד יום ירושלים תש”פ

לגופו של עניין: איסור דורש אל המתים’ הוא לתקשר עם רוחו של אדם שמת, כמעשי בעלי האוב. ‘מגיד’ הוא מלאך המתגלה לאדם, שזו דרך המלך של ההתגלות האלקית לאבות ולנביאים, שהתנ”ך מלא בה

בברכה, ש”צ

השאר תגובה