ההשכלות של אמונה במוסר

שו”תקטגוריה: אמונהההשכלות של אמונה במוסר
קובי שאל לפני 3 שנים

בס”ד
שלום עליכם,
רציתי לשאול את כת”ר שליט”א,
כת”ר במחברת הרביעית בעניין הראיה התאולוגית מן המוסר, שהם הצגת את הטענה שתפיסה של עובדות נורמטיביות-אובייקטיביות בתחום המוסרי גוררות אמונה מובלעת באלוהים.
ראיתי שקיימת מחלוקת מפורסמת בק”ק אעמריקה בדיון הנ”ל , האם מדובר באידאת הטוב (ואני מניח שהרב מכנה אותה כאלוהים) או שמא המוסר הוא חלק מאותם עובדות שהם הכרח המציאות: כמו גם חוקי הלוגיקה או המתמטיקה, הסיבה למי שטוען את הטענה השנייה היא שלא ניתן לחשוב על עולם אפשרי שבו חוקי המוסר לא יהיו תקפים, ואם ככה הם הכרח המציאות, וממילא המוסר לא יגרור אמונה מבולעת באלוהים (למשל כך סובר להבנתי ריצארד סיוונבורן)
בכל אופן, רציתי לשאול, שלוש שאלות גדולות לרב שמזהה בין אידאת הטוב לאלוהים:
1. בטורים נוספים כתבת שקיימים מערכות נורמטיביות נוספות כמו חוקים משפטיים ועוד. האם גם הם גוררים לשיטתך אמונה באלוהים? אם לא, מדוע?
2. האם במידה ואלוקים היה מצווה ציווים אחרים למשל להרוג את פלוני ואלמוני, האם היינו תופסים זאת כדבר טוב? האם זה לא נשמע לך *מוזר* לחשוב על רעיון שכזה?
3. האם קיימת משמעות למשפט שאלוהים הוא תכלית הטוב? הרי הוא עצמו איננו טוב, אלא חוקק חוקים שאנחנו מגדרים אותם כטובים. אז מה הכוונה שהוא *עצמו* טוב? זה נשמע טוב שרירותי….

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

גם אם אלו חוקים, בהכרח יש מחוקק. בפרט חוקים שאין כל הכרח לקיימם (הרי ניתן לנהוג בדרך לא מוסרית. לעומת זאת, לא ניתן לחרוג מחוקי הטבע).
בוודאי שניתן לחשוב  על עולם עם חוקים אחרים, אלא שבעיניך כעת הם לא טובים. אבל ניתן לחשוב על עולם שבו אני אהיה בנוי כך שאחשוב שהחוקים ההם הם הטובים.

  1. אכן, כל מערכת חוקים מניחה ביסודה אובייקט שמחייב לנהוג על פיה. בסוף בסוף, זה תמיד הקב”ה. כך בחוקי המדינה ביסודם עןמדת המדינה או המחוקק או החברה. אבל כשתשאל מדוע לציית להם (כי קשה לקבל את העובדה שהם אמור משהו כמספיקה כדי לתת תוקף מחייב), תגיע לאלוהים.
  2. זה נוגע לדילמת א’ותיפרון. בעולם כמו שלנו לא ניתן לחשוב על חוקים אחרים שיהיו טובים, אבל ניתן לחשוב על עולם אחר שבו חוקים אחרים ייחשבו כטובים. לכן החוקים לא עומדים מעל הקב”ה, אבל הם כן עומדים מעליו במובן שבעולם הנתון הזה לא ייתכנו חוקי מוסר אחרים. בדיוק כמו שהוא יכול ליצור משולש או מרובע, אבל סכום הזוויות לא בידיו במובן הזה שאם הוא יצר משולש סכום הזוויות הוא בהכרח 180. אבל מי שקבע שהעולם יהיה זה ושזה יהיה סכום זוויותיו הוא אלוהים.
  3. כאן לא הבנתי את השאלה. ראה סעיף 2. בעולם שלנו לא ניתן לחוקק חוקים אחרים שיהיו טוב.
קובי הגיב לפני 3 שנים

אני אשמח לשאול כמה שאלות להבנת הדברים,
א. אתה טוען שגם אם מדובר בחוקים יש להם מחוקק – האם אתה התכוונת לעיקרון הטעם המספיק? אך חשוב לזכור שמדובר פה בחוקים שחייבים להיות, לא ניתן לחשוב שלרצוח מישהו סתם ככה זה טוב. ואם ככה מדובר בחוקים שהם טעם עצמם (כי הם הכרח המציאות כחוקי הלוגיקה).
ב. בהמשך כתבת שאלו חוקים שאין הכרח לקיומם כי ניתן לנהוג בדרך לא מוסרית, אך זה לא נכון. החוק עומד בעינו ומצווה עליך לנהוג בצורה מוסרית. זה לא משנה אם אתה בפועל עושה כך. כך שלא הבנתי בכלל את הטענה כאן.
ג. אתה בוודאי סובר שהלוגיקה היא חוק שנכון לכל עולם אפשרי, אך ניתן לחשוב על עולם שבו אני *יחשוב* שדבר והיפכו הוא משהו מסוים. או ש1+1=3. כמו כן, מהצד השני, מדוע אתה לא סובר שחוקי הלוגיקה מחייבים להניח את אלוהים מאחורה..
1. אם הבנתי נכון אתה טוען שאם מדובר באידאה אין סיבה לציית לה. ועל כן חייבים להניח גורם מתקף בשם אלוהים, בהמשך קצת משמע מדבריך שגם כדי שתהיה לנו סיבה לציית לחוקי המדינה צריך אלוהים מאחורה. אני צודק? זה לא נשמע לך הזוי.
2. מדוע לשיטתך בעולם הזה לא ניתן ליצור חוקי מוסר אחרים? אין קשר ישיר בין המוסר לבין המציאות העובדתית שהיא ניטרלית מבחינה נורמטיבית.
3. שאלתי כאן, שאלה תאולוגית, קיימת הנחה מפורסמת שאלוהים הוא טוב. אך אם הוא חוקק את הטוב, אז כיצד ניתן לומר שהוא עצמו “טוב” כתואר שלו.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

א. אני טוען שהם לא הכרח המציאות. חוקי הלוגיקה הם לא באמת חוקים. זה רק שיתוף השם. הסברתי זאת כמה פעמים כאן.
ב. בהגדרה הזאת כל חוק הוא סיבת עצמו. גם בלי שיש תוקף לחוקי השחמט, חוקי השחמט מצווים עליך לשחק שחמט כך ולא אחרת.
ג. ניתן לדמיין עולם שאתה תחשוב איו זהה לניתן לדמיין עולם שכך יהיה בו. ראה סעיף א.
1. אם זה היה נשמע לי הזוי לא הייתי כותב זאת. אם אתה מציית מסיבה תועלתנית כלשהי – זה לא ציות. אם אתה רואה בהם חיוב מעצם העובדה שיש חוק, אין חיה כזאת בלי אלוהים.
2. יש מציאות ערכית (אידיאת הטוב. ריאליזם מוסרי). מי שברא אותה הוא אלוהים.
3. אני לא רואה שום בעיה בזה. הוא יצר את המושג טוב וכעת אני משתמש במושג הזה כדי לתאר אותו עצמו. הוא יצר את המושג אדם ואת בני האדם, ואנחנו משתמשים בשפה אנושית ובמונחים אנושיים כדי לתאר אותו. הוא יצר את המושג זמן ואני משתמש בו כדי לתאר אותו. לפי קאנט, האדם יצר את מושג הזמן (הוא טרנסצנדנטלי. לא קיים במציאות עצמה), ובכל זאת אני מתאר בני אדם במונחי זמן.

השאר תגובה

Back to top button