ההשכלות של אמונה במוסר

אני אשמח לשאול כמה שאלות להבנת הדברים,
א. אתה טוען שגם אם מדובר בחוקים יש להם מחוקק – האם אתה התכוונת לעיקרון הטעם המספיק? אך חשוב לזכור שמדובר פה בחוקים שחייבים להיות, לא ניתן לחשוב שלרצוח מישהו סתם ככה זה טוב. ואם ככה מדובר בחוקים שהם טעם עצמם (כי הם הכרח המציאות כחוקי הלוגיקה).
ב. בהמשך כתבת שאלו חוקים שאין הכרח לקיומם כי ניתן לנהוג בדרך לא מוסרית, אך זה לא נכון. החוק עומד בעינו ומצווה עליך לנהוג בצורה מוסרית. זה לא משנה אם אתה בפועל עושה כך. כך שלא הבנתי בכלל את הטענה כאן.
ג. אתה בוודאי סובר שהלוגיקה היא חוק שנכון לכל עולם אפשרי, אך ניתן לחשוב על עולם שבו אני *יחשוב* שדבר והיפכו הוא משהו מסוים. או ש1+1=3. כמו כן, מהצד השני, מדוע אתה לא סובר שחוקי הלוגיקה מחייבים להניח את אלוהים מאחורה..
1. אם הבנתי נכון אתה טוען שאם מדובר באידאה אין סיבה לציית לה. ועל כן חייבים להניח גורם מתקף בשם אלוהים, בהמשך קצת משמע מדבריך שגם כדי שתהיה לנו סיבה לציית לחוקי המדינה צריך אלוהים מאחורה. אני צודק? זה לא נשמע לך הזוי.
2. מדוע לשיטתך בעולם הזה לא ניתן ליצור חוקי מוסר אחרים? אין קשר ישיר בין המוסר לבין המציאות העובדתית שהיא ניטרלית מבחינה נורמטיבית.
3. שאלתי כאן, שאלה תאולוגית, קיימת הנחה מפורסמת שאלוהים הוא טוב. אך אם הוא חוקק את הטוב, אז כיצד ניתן לומר שהוא עצמו "טוב" כתואר שלו.

א. אני טוען שהם לא הכרח המציאות. חוקי הלוגיקה הם לא באמת חוקים. זה רק שיתוף השם. הסברתי זאת כמה פעמים כאן.
ב. בהגדרה הזאת כל חוק הוא סיבת עצמו. גם בלי שיש תוקף לחוקי השחמט, חוקי השחמט מצווים עליך לשחק שחמט כך ולא אחרת.
ג. ניתן לדמיין עולם שאתה תחשוב איו זהה לניתן לדמיין עולם שכך יהיה בו. ראה סעיף א.
1. אם זה היה נשמע לי הזוי לא הייתי כותב זאת. אם אתה מציית מסיבה תועלתנית כלשהי – זה לא ציות. אם אתה רואה בהם חיוב מעצם העובדה שיש חוק, אין חיה כזאת בלי אלוהים.
2. יש מציאות ערכית (אידיאת הטוב. ריאליזם מוסרי). מי שברא אותה הוא אלוהים.
3. אני לא רואה שום בעיה בזה. הוא יצר את המושג טוב וכעת אני משתמש במושג הזה כדי לתאר אותו עצמו. הוא יצר את המושג אדם ואת בני האדם, ואנחנו משתמשים בשפה אנושית ובמונחים אנושיים כדי לתאר אותו. הוא יצר את המושג זמן ואני משתמש בו כדי לתאר אותו. לפי קאנט, האדם יצר את מושג הזמן (הוא טרנסצנדנטלי. לא קיים במציאות עצמה), ובכל זאת אני מתאר בני אדם במונחי זמן.