הימורים
השולחן ערוך אומר שאסור להמר כי זה גזל. מדוע זה גזל? אני הרי הסכמתי לשים את הכסף שלי. אז יוצא שאסור לשחק פוקר עם חברים? גם אם זה בעיקר בשביל הכיף?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
זוהי סוגיית אסמכתא, והיא מתחילה בגמרא. הטענה היא שכשאדם ניגש להימור הוא בונה על כך שלא יפסיד ולכן אין לו גמירת דעת לשלם אם יפסיד. זה תלוי בכל מיני חילוקים ודעות. אמנם לענ"ד אם ברור שיש גמירת דעת כזאת זה כן תקף. זו שאלה עובדתית (האם יש או אין גמירת דעת), ובזה לא הולכים אחרי הגמרא והפוסקים אלא אחרי הערכת המציאות. יש עניין אחר והוא שעיסוק בזה מבטא את היותך בטלן שאינו עוסק בדרך ארץ (וזה פוסל אותך לעדות). אבל זה רק אם זה מעסיק אותך חלק ניכר מימיך.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
למה זה טענה עובדתית? הרי ניתן להתייחס לרמת גמירות דעת כרצף והם העבירו את הקו שמה מבחינה נורמטיבית.
לא אמרתי שיש קו חד. אמרתי שזו טענה עובדתית. רמת גמירות הדעת משתנה בין תקופות ומקומות ולכן אי אפשר ללמוד מאז להיום.
לסיכום, אפשר לומר שאדם שמשחק פוקר עם חברים מדי פעם בשביל הכיף וזה לא עיקר חייו ומודע לעניין שרוב הסיכויים שיפסיד, מותר?
מודע זה לא מספיק. מבין ומפנים ומוכן לשאת בתוצאות. אכן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer