בהצבעה בבחירות – מקיימים מצוה דאורייתא של שום תשים עליך מלך

אז אם לא אכפת לך לקרוא קטע קצר זה

אשמח לדעתך בזה

לכתחילה מינוי המלך הראשון (לאפוקי מבנו אחריו) אמור להיות ע"י נביא וסנהדרין כמובא ברמב"ם מלכים א ג "אין מעמידין מלך בתחילה אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא", אלא שגם אם לא מונה ע"י נביא וסנהדרין הוא גם מלך, ואפילו מלך המשיח יכול להיות, אם היתה הסכמת רוב העם, וכמו שהרמב"ם קורא לבר כוכבא מלך ואפילו מלך המשיח, בהל' תעניות פ"ה ג "ונלכדה עיר גדולה וביתר שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח".

ומכל שבט שהוא כמו שרואים בכל ספר שופטים, דאמנם עיקר המלכות היא לבית דוד, אבל זה כלל לא מעכב, ולא נאמר כלל במצות מינו מלך בדברים, אדרבא נאמר רק לא תתן עליך איש נכרי, זו ההגבלה, כל מי שהוא לא נכרי מותר, ואף המלך הראשון שהומלך בשמואל היה שאול מבנימין, וכאמור כן כל השופטים שמלכו בספר שופטים,
אלא שלבית דוד יש הבטחה שאין לשאר, כמובא ברמב"ם מלכים א ט "מלכי בית דוד הם העומדים לעולם שנאמר כסאך יהיה נכון עד עולם, אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות מביתו שהרי נאמר לירבעם אך לא כל הימים".
וכ"כ הראב"ד במקום "אבל אם יעמוד מלך משאר ישראל תפסק המלכות וכו' א"א זה סותר מה שאמר למעלה ולא המלכות בלבד וכו' א"ו כן הוא אילו היה ירבעם מלך כשר ובניו כשרים לא היתה מלכות פוסקת מזרעו אבל היתה שניה למלכות בית דוד כגון קיסר ופלג קיסר".

ור' ברמב"ן בראשית מט י, שלדעתו צריך מיהא שלא ימשיכו ככה יותר מידי אלא שאח"כ יחזירו המלכות ליהודה, ואם לאו עוברים איסור, אבל כמובן זה עדיין מלך, ור' עוד ברמב"ן לקמן.

וכן רמב"ם תרומות א ב "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות",

היינו מלך שמינוהו כל ישראל, זהו מלך שיכול להחיל דיני א"י על חו"ל שכובש, ורק יחידים ומשפחות מעצמם לא יכולים.

וכמו שאומר הרמב"ן דברים יז טו שתנאים אילו הם רק אם אפשר, וכבר בתורה עצמה אומר הרמב"ן מובא כך, בזה שהתורה אומרת לא לתת איש נכרי,
וז"ל "וטעם אשר יבחר ה' אלהיך בו על דעת המפרשים, שיהיה נבחר על פי נביא או במשפט האורים יצוה הכתוב תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו, כי הוא יבחר ולא אתה ובספרי (שופטים קנז), שום תשים עליך מלך, מת מנה אחר תחתיו מלך, ולא מלכה אשר יבחר ה' אלהיך, על פי נביא אם כן מה טעם להזהיר "לא תוכל לתת עליך איש נכרי", והשם לא יבחר בנכרי אבל לדעת רבותינו יש בכתוב הזה תנאי נסתר, יאמר שום תשים עליך המלך שיבחר השם בו אם תוכל לעשות כן שיענך השם בנביאים, אבל איש נכרי לא תוכל לתת עליך לעולם".

הרמב"ן בספר המצוות בסוף ההוספות למצוות לא תעשה בד"ה יש לי ענין "על המלך או על השופט או מי שהעם ברשותו להוציאם לצבא".
הר"ן בדרשה י"א "כאשר לא יהיה מלך בישראל השופט יכלול שני הכוחות כוח השופט וכוח המלך".
ר"ן סנהדרין כ: " אבל ליכא למימר דלא המליכו לאחאב מן השמים … וכל מלך שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר".
וכן דעת האברבנאל בהקדמה לספר שופטים וכן משמע לשון מלחמת הרשות.
ורשב"א תרלז' "עוד השיב דכל שלטון ישראל הממונה בעירו ומושל במקומו דינו דין והוא בעירו בכלל דינא דמלכותא כל מן שעושה כתוקי מקומו דומיא דמלך ממש זה ברור והראיה תדע דקטלי דיקלי וגשרי גישרי כלומר הפקידים הממונים ואף במלכי ישראל בחוצה לארץ ודוקא בארץ שהיא ירושה לכל ישראל הוציאו רבותינו הצרפתים בנדרים".
והרשב"א ור"ת איירי במלך בלא הסכמת הקהל, וס"ל לרשב"א ור"ת, דאין בארץ דינא דמלכותא דינא במלך יהודי, רק במלך גוי, אבל בהסכמת הקהל, כגון שעשו בחירות, לא דיבר, דלא עושה בשרירותו אלא הם שלחוה, וכל כמה זמן מחליפים אחר.
ור' בכל אופן מה נפסק ברמב"ם הלכות גזלה ואבדה ה יא "מכס שפסקו המלך והעמיד מוכס ישראל לגבות חלק זה למלך ונודע שאדם זה נאמן עובר המבריח ממכס זה מפני שהוא גוזל מנת המלך, בין שהיה המלך גוי בין שהיה מלך ישראל" וכן כתבו המאירי נדרים כח., והטור ושו"ע חו"מ שסט ו.
והרמב"ם גזילה ואבידה ה יח "במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים. אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין שאין דיניהם דין וכן מלך זה וכל עבדיו גזלנין לכל דבר ".

וכך מסיים הטור חו"מ ג "ומיהו אע"פ שאין מועיל רשות המלך, על פי כתב המלך יכולין לדון", וכתב ב"י "כלומר דכיון דקבלום עליהם היינו ערכאות שבסוריא שהן כשרים לדון כדאיתא בפרק זה בורר ונתבאר בתחלת סימן זה".
וד"מ שם ד "דזהו בכלל דינא דמלכותא והרשבא כתב בתשובה סימן תרלז דכל שלטון הממונה בעירו מיקרי דינא דמלכותא כל מה שעושה מחוקי מקומו ובודאי מחוקי המלוכה הוא למנות הדיינים ושופטין בעירו", וברמ"א ס"ד "רשות שנותן המלך עכו"ם בזמן הזה, אינו כלום, ומיהו אם קבלוהו הקהל על פי כתב המלך, יכול לדון (טור)… דזהו בכלל דינא דמלכותא להושיב דיינים ושופטים מי שירצה; ומכל מקום מי שעושה זה בלא רשות הקהל, מצער הצבור ועתיד ליתן את הדין (תשובת רשב"א סימן תרל"ז)".

וכן הרב חיים זוננפלד בשלמת חים חו"מ נג-נז, פסק דדינא דמלכותא דינא בארץ.

וכן הרי"ש אלישיב בספר קובץ תשובות ח"א סימן רמג שכתב לגבי מלחמת יום כיפור ז"ל
"ועיין רמב"ם פ"ה מהלכות מלכים ואי זו מלחמת מצוה עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם ואנן הלוא במלחמת מצוה קעסקינן".

וכן בשו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן ט פרק ב בדינים העולים אות טז "המלחמה העכשוית פה בארצנו הקדושה היא לדעת הרמב"ן מלחמת מצוה כי מצוה עלינו בכל הדורות לא להניח את הארץ ביד זולתנו ובהלחם האומות ההם עמנו נצטוינו להרגם".

מבואר מדבריהם שגם בזמננו שאין מלך כמו פעם זה היינו הך.

נמצא שבהצבעה בבחירות מקיימים שום תשים עליך מלך.
וכן שאסור להפר את ההחלטות של הכנסת, אם הם לא סותרות את התורה, וכמוהו חוק הגיוס.

מש לא מסכים. לא עברתי על כל הפרטים, אבל מה שראיתי רובם דנים בשאלה האם מינוי המלך באופן כזה תקף. אין שם דיון האם מתקיימת בזה מצוות מינוי מלך. ובוודאי כשהמלך פושע ורשע (הלכתית, ובמקרים רבים גם מוסרית) אין בכך שום מצווה (וגם אם הייתה הלוא זוהי מצווה הבאה בעבירה).

מכל התרי"ג יש רק מצווה 1 שיש בה תנאי
'ככל הגוים אשר סביבותי' אין תנאי כזה במצוות שעטנז לראות איך עושים הגויים מסביב וכך לעשות ואף לא במצווה החשובה של לבישת הגרטל וכן כל המצוות
לכן המצווה זו יש יחודיות וככל הנראה זו ליבת המצווה 'ככל הגויים אשר סביבותי'
לכן עלינו להסתכל במשטרים הכושלים הרקובים והמושחתים שסביבנו אותם ורק אותם לחקות
בזה לבחור זו הרי ליבת המצווה 'ככל הגויים אשר סביבותי' מתאימים לזה שס בן גביר גולדקנוף נתניהו ועוזריהם.

ומה לגבי התוצאה של בחירה שוב בשלטון המושחת שיביא לחורבן הארץ ?
הרי 'תם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך' איך יתקיים?
לא נורא
הרי זה נכתב על ידי ירמיהו בחורבן הבית הראשון ושלטון ה'הני בריוני' של הבית השני סמך על זה ולכן עשה את שעשה עד שהביאו את החורבן, לא נורא רש"י שהיה 1000 שנים אח"כ כתב שהכוונה לחורבן הבית השלישי
כעת מנהג אבותינו בידינו לבחור שוב שלטון מושחת-חורבן החורבן איך לא כצפוי בוא יבוא ורש"י כלשהו שיכתבו בעוד כ 1000 שנים אח"כ יכתוב שהכוונה האמיתית היא לחורבן הבית הרביעי.

שנזכה למצוות רבות וחסרונן.

אז תתייחס רק לזה

רמב"ם תרומות א ב "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים, אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות",

היינו מלך שמינוהו כל ישראל, זהו מלך שיכול להחיל דיני א"י על חו"ל שכובש, ורק יחידים ומשפחות מעצמם לא יכולים.

האם זה לא אומר שאם יש לו מבחינת התורה תוקף שיכול להחיל קדושת א"י על מה שכובש, כמו מלך
זה אומר שייש בו גם מצות מלך.

וכן דברי הר"ן בסנהדרין כ: " אבל ליכא למימר דלא המליכו לאחאב מן השמים … וכל מלך שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר".
מה זה לכל דבר? גם למצות מינוי מלך

ממש לא נכון. המינוי תקף אבל אין ללמוד מכאן שקויימה המצווה. אחאב הוא בדיוק ההוכחה שהיה לו דין מלך, אבל ברורהשלא קויימה המצווה במינוי רשע למלך.

רוב ישראל החליטו כבר כמעט 80 שנה כלומר כמה דורות לא לגור בארץ ישראל
הרי שלפי הרמב"ם כלל לא שייך דין מלך

אם אני מבין אז אתה חולק על דברי הר"ן
" וכל מלך שהמליכוהו עשרת השבטים עליהם דין מלך יש לו לכל דבר".

א"כ מה המקור שלך?

אחזור םעם שלישית ובזה סיימתי. גם הר"ן לא כותב שקויימה מצוות מינוי מלך. יש לו דיני מלך. זהו.

ועשרת השבטים או אפי' רוב ישראל לא המליכו ולא בטיח
מה כן?
מיעוט של מיעוט של עם ישראל ממנה ניהול
על עצמו
שוין מלך 👑 זה לא אפי' לא בחלום

אבל עדיין לא ענית לי מה המקור שלך
הרי בפסוק ההגבלה היחידית "לא תוכל לתת עליך איש נכרי".
ודאי שלכתחילה צריך כל מיני תנאים אחרים
אך כמו שהוא נקרא "מלך לכל דבר" כלשון הר"ן,
מהיכן אתה מוציאו ממצות מינוי מלך,
מה המקור?
מהיכן לקחת שלכל המצוות והדינים של התורה הוא נקרא מלך ולמצווה אחת הוא לא נקרא מלך.

ואגב- בקדושין ובהל' מלכים כתוב את מי לא למנות, ושוב זה לא מוזכר,

ואם תשאל מה העניין של התורה במלך רשע

התורה רוצה שיהיה מינוי, ולא יהיה בוקה ומבולקה, איש הישר בעיניו יעשה, זה גרוע [הן גשמית הן רוחנית] יותר מכל מלך רשע. אין דין ואין דיין.
כמובו כמוזכר לעיל , לאו דוקא מלך, אלא כל שופט או דמות שולטת.

אולי זה יוסיף משהו
וכותב הרמ"א בחושן משפט ח א "וכן כל צבור יכולין לקבל עליהם בית דין שאינם ראוים מן התורה. (ב"י בשם תשובת הרשב"א)".
שו"ת הרשב"א א תשכט, ג תלח "הצבור יכולין למנות עליהם בי"ד אף על פי שאינו ראוי מדין תורה כערכאות בסוריא והרבה ראיות מלבד מה שכתבתי לך".