על האמונה במתן תורה מהאל בסיני

אני שמעתי את טיעונך לגבי למה לפי דעתך כן נתנה תורה על ידי אלוהים בהר סיני.

אני גם מבין את הניואנס וכו, שאתה טוען שתורה ניתנה בצורה שתתאים לאותו דור, ושמן הסתם יכול להיות שנאבדו דברים וחוברו מחדש וכו, ואין לנו דרך לדעת בדיוק איזה חלק מדויק ניתן בסיני ועל כן עדיף לא לגעת בתורה שבכתב וכו.

השאלה שלי היא לגבי עצם הטיעון שלפי דעתך הדבר הסביר ביותר הוא שכן קרה מתן תורה.

ופה אני לא הצלחתי להבין מה סביר בזה כל כך.

אני אפרוש אותו כדי להראות מה הבנתי, ואולי תקן אותי על טעות בהבנה, או שתסכים שהבנתי נכוחה ואז נדון על בסיס קרקע שווה.

אני מבין את השלב הראשון שמבסס קיום של אלוהים מוסרי ותבוני וכו'. וגם מסכים עם הדרך שבה אתה מוכיח על פי העניין של סיבה ראשונה שמוכרחת להיות נצחית ותבונית וכו.

אבל אז מגיעים עוד כמה ראיות שאתה אומר שבצירוף הופכות את מתן תורה לדבר הסביר ביותר.

ואלו הן:

המסורת. לא בהכרח זה שאב לא משקר לבן, אלא שבעולם שבו קיים האל, יש עם שמספר סיפור ועדות היסטורית שקרתה להמון רב.

ואתה טוען שבעולם שבו יש אל ויצורים תבוניים שבבירור נבראו עם כוונה(לא בהכרח מן האדמה כמובן. אחא הכוונה שהבריאה כווננה ליצירת האדם), הרי שזה סביר שהאל ינסה לתקשר עם האדם.

ואת זה אני לא מבין.

א – זה שיש אל תבוני כגורם ראשון, וגם אקבל את טענתך לגבי המוסר, שהוא מקור הטמעת המוסר כגורם מניע אובייקטיבי באדם(בין אם זה דרך כוונון העולם בצורה אבולוציונית שתפתח את המוסר בבני האדם או דרך אחרת. ששוב, זה משהו שיש להתווכח עליו אבל אני מוכן לקבל) – מה הופך את זה לסביר שלאחר שעשה את כל זה הוא ירצה לתקשר עם בני האדם?

הרי דווקא להיפך, מטבע העולם, ואיך שהוא פועל בצורה אוטומטית ללא צורך התערבות אלוהית שניכרת לאדם המתהלך בו, הרי היית אומר שמטרת האל היא דווקא לא להיחשף לאדם, ולתת לו לחיות בעולם הפועל על אוטומט, על בסיס "הגדרות" שהגדיר.

ב – המסורת זו טענה חלשה, בגלל שהיו הרבה מקרים של עדויות המוניות שבבירור הוגזמנו / התבררו כשקריות ונדחפו להיות אמת כתוצאה מגורמים כאלו ואחרים, ובעולם העתיק בו למלוכה ולכהונה יש כוח, קל להנדס קהל.