הכל בראש

שו”תקטגוריה: אמונההכל בראש
י' שאל לפני 3 שנים

שלום וברכה.
שנים שמטרידה אותי המחשבה שאם הייתי נולד לחברה שרואה ביהדות לא יותר מפרי דמיון מפותח והזוי ככל הנראה שזהו המבט שהיה לי על כל מערכת האמונות שקיימות בי היום בעת שבמכלול המחשבתי שאני מוצא בו ברגע זה שטות שרק המיטה על העולם הרס וחורבן הייתי מזהה את הצדק וההגינות.
למעשה מכאן אני מבקש להסיק שמה שאני מרגיש הזדהות והסכמה עם המבט שאנשים מתוך החברה שאליה נולדתי מציעים (חז”ל/רבותיי) זה לא כי קיימת בי היכולת לזהות את האמת המוחלטת של עולמינו (או משהו ממנה) ובדברים שהם אומרים אני מוצא אותה, אלא זה רק משום שדבריהם מתאימים לתבניות שמצויירות בתוכי המעוצבות ע”י אין-ספור אירועים ותרחישים מימי חיי בתוך חברה זו.
כל פרט תופס את העולם באופן שתופסת אותו החברה שלתוכה הוא נולד (דבר שנגרם ע”י מה שנקרא אינדוקטרינציה) וגם כשהוא עוסק בבירור שיטות אחרות הוא באמת ובתמים מזהה אותם כלא נכונים. אבל לא משום שהם אכן לא נכונים אלא כי הוא מעוצב אחרת פשוט. (נרטיבים)
זו היא מציאות מוחשית. זה מה שיש באופן “אובייקטיבי” לכאורה.
תהליך תמידי וחובק חיים של הנחלת אמונות ועיצוב דרכי חשיבה הינו חלק בלתי נפרד מחיי כל חברה אנושית עלי אדמות.
וא”כ איזה ערך יש לתחושת הוודאות (גם אם אינה מוחלטת-שכן הרב טוען ובצדק שאין הצדקה לוודאות כזו) שאנחנו חשים בדרך של בית הגידול שלנו. לפי זה איזה ערך יש בהזדהות שאני מרגיש עם משנתינו אשר בוודאי תתקבל על דעתי ותתאים להלך מחשבתי. ברור שאני אחשוב שאנחנו הצודקים. אבל זה הכל בראש שלי בעצם.
אני מוצא את עצמי כל הזמן שואל בדימיוני אנשים אחרים האם לא מטרידה אותם העובדה הבלתי ניתנן לערעור שגם הם בדיוק כמו אותו שמאלן קיצוני החותר תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמו אותו פלסטיני שמתפרע על הגדר ברגעים אלה ממש ורואה את מדינתינו כציר הרשע בעולם הכובש ורודה וגוזל מעם שלם את חירותו הלאומית ואת אדמתו- האם לא מטריד אותם שגם הם בדיוק כמותם מאמצים הלך חשיבה והשקפת עולם כפי שגזר עליהם בית גידולם לאמץ?
כל פעם שאני מרגיש שאני מסכים לתוכן מסוים שמקורו במחננו אני מרגיש תסכול ואומר לעצמי שזה סתם אשליה מה שאני מזהה את זה כאמת.  (גם אם לא וודאית אלא אפילו סבירה בכלל)
איך הרב מתמודד עם נק’ זו?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

גם על התשובה שאענה לך כאן תוכןל להרגיש שהיא משכנעת אותך רק כי אתה חי בחברה מסוימת. לכן בנקודמת מוצא כזאת אין טעם לדיון הזה, ולכל דיו ןבכלל. אין לנו כלי אחר פרט להיגיון ולשכל שלנו. לכן כל מה שניתן לעשות הוא לנסות ולמזער את ההטיות ולנסות לשמוע דעות נוספות לכיוונים אחרים ובסוף להחליט. וודאות לא  תהיה, אבל סבירות כן. וזה מה שיש בידינו להשיג.
לגבי השפעת החינוך ומשמעותה, ראה דבריי כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA

ראובן הגיב לפני 3 שנים

למה הרב מתכוון שוודאות לעולם לא תהיה אלא רק סבירות?
האם הכוונה היא שאני לא יכול להיות בטוח שדבר מסוים הוא האמת אולם בייחס לדבר אחר יש לי וודאות שהוא נכון והאחר שקר?
או שמא גם כאן יש ספק שלמרות שהדבר סביר יותר אולי בכל זאת האחר הוא הנכון?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

לא הבנתי את השאלה. אין לי וודאות בשום דבר, לא השוואתית ולא בשאלות אחרות.

ראובן הגיב לפני 3 שנים

כלומר תמיד יש אפשרות שהשיטה שאני מזהה אותה כפגומה לעומת שיטה אחרת בכל זאת תהיה הנכונה?

ראובן הגיב לפני 3 שנים

מה ההבדל א”כ בין זה לספקנות מוחלטת? אפעם לא תוכל למצוא הצדקה אמתית לתפוס בשיטה מסוימת.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אכן, כשאני אומר ש-X לא וודאי אמרתי בזה שייתכן ש”לא X” יימצא נכון.
אבל ייתכן מתפרש בהרבה רמות? 10%, 35%, או אולי 90%? כשאני אומר שנראה לי ש-X נכון פירוש הדבר שיש בעיניי סבירות גבוהה לכך. לכן הסיכוי שאמצא טועה הוא קטן, אבל כמובן קיים.
טעותם של בני דודנו הפוסטמודרניסטים היא שהם מזהים אי וודאות עם ספק. ולא היא. חוסר וודאות מצביע על כך שזה לא 100%, אבל יש עדיין מקום לסבירויות ברמות שונות. כתבתי על ככך ספרים, ותוכל לקרוא ביתר פירוט בשתי עגלות ובאמת ולא יציב.

יוסף הגיב לפני 3 שנים

אני חושב שהרב מתכוון לנקוט גישה פרקטית. או שתשתדל ותגיע לתוצאות עד היכן שהמציאות מאפשרת לך או שתחליט להיות ספקן ולהישאר עם אי סבירות ביד. הרב משתמש בדין של רחמנא אונס פטריה. אין איך לפתור את בעיית הוודאות. אבל לפחות נפתור חלק ממנה היינו את חלק ההסתברות. שזה גם משהו. אבל אם לא השתדלת אז אתה לא מקטין את האחוזים לטעות. השתדלת? הקטנת. יותר סביר שאתה אוחז בדעה נכונה. בספקנות מוחלטת לא נראה לי שיש מישהו שנוח לו בסבירות. האוחז בגישת ספקנות מוחלטת מחפש וודאות מוחלטת. אך מכיוון שזאת נעדרת באופן אבסולוטי על כן המצב שנוצר הוא ספקנות שתמיד תשאר ולכן היא מוחלטת. אבל אלה שלא מחפשים וודאות מוחלטת אלא מסתפקים בסבירות מהסיבות אשר יהיו להם. מה שנראה לי אצל הרב שאחרת ישרור כאוס בעולם השכל ולעולם לא נוכל להתדיין מפני שאני מציג ספק ואתה מציג ספק והדיון לא יוכרע והוא חסר מטרה. בקיצור, לדעתי זוהי שאלה בגישה לאיזו מטרה אתה חותר. לידיעה תיאורטית ודאית או פרקטית הסתברותית.
כבוד רבינו מיכי, מה אתה אומר? הצלחתי להבין אותך הפעם?

יוסף הגיב לפני 3 שנים

אוייש פדיחות הרב ענה כבר. זה לא עדכן לי את העמוד כשהגבתי

מיכי הגיב לפני 3 שנים

נראה לי שבהחלט הבנת

ראובן הגיב לפני 3 שנים

תודה על כל פנים 🙂

רזיאל הגיב לפני 2 שנים

*נספח קטן-ודאות*: למה הנחת העבודה של רוב הדיונים כאן היא שאי אפשר להגיע לוודאות 100%? בגלל שהמחשבה האנושית התבגרה. אדם שרואה עץ עם עלים ירוקים וגזע חום יכול לחשוב שכך העץ נראה-אולם לא כך הדבר כי אם יבוא כלב (שלא רואה את הצבע האדום) או דבורה (שיכולה לקלוט צבעים שהעין האנושית לא מסוגלת להם) הרי הם יראו את העץ בצבעים אחרים.
דבר זה נכון לגבי כול דבר שהאדם מתייחס אליו (כלומר שהאדם פועל ביחס אליו).
נכניס כעת שני מושגים חדשים-1. עצם- הדבר מצד עצמו (בדוגמא זה יהיה העץ כמו שהוא נראה באמת).
2. תואר- תיאור הדבר- איך שאני רואה אותו (בדוגמא-לאדם לכלב ולדבורה יהיה תואר\תיאור אחר לעץ).
לכול דבר במציאות יש עצם (שזה לא בדיוק משהו של הדבר אלא הדבר עצמו) ותואר (כלומר התגלות-התייחסות לדברים שחיצוניים לו).
האדם יכול (ואולי מחוייב?) להטיל ספק בכול דבר שהרי אינו פוגש את עצם הדבר אלא רק את התואר.
נרחיב קצת בעניין התואר:
א. יש פיצה.
ב. יש אדם.
האדם אוכל פיצה.
ג. יש טעים.
האם טעים- נמצא בפיצה עצמה? הרי יבוא אדם אחר שהפיצה תהיה לו מגעיל? האם טעים נמצא באדם? הרי אם אין פיצה (או מאכל אחר) לא יהיה לאדם טעים?
כלומר טעים זה תכונה שנוצרת ממפגש של הפיצה (אובייקט א.) עם האדם (אובייקט ב.) הטעים זה תואר.
כעת אפשר להבין שכול מה שהאדם חווה זה תואר ואף פעם לא עצם.
כול זה נכון ביחס לכול דבר שאליו האדם מתייחס בעזרת כלי קליטת המציאות שלו.
ועכשיו ננסח חוק (או שאולי החוק הזה זה שני חוקים?).
כול דבר שאליו האדם מתייחס זה בעזרת הכלים שיש לאדם להתייחס איתם (חושים, רגש,שכל וכו’) ולכן מה שיש לאדם זה רק יחס לדברים אבל אף-פעם אין לאדם את הדברים עצמם. (מאחר שהדבר נקלט בעזרת כלי מסויים ישתנה הכלי ישתנה הקלט-כלומר אם נתייחס לילד בעזרת הראייה נגיד שהוא יפה ואם נתייחס אליו בעזרת הרגש נגיד שהוא אהוב).
ולכן ישנו ספק. כמו שיש חדר עם 6 חלונות אחד אדום אחד סגול אחד ירוק וכו’ ומי שבתוך החדר רואה 6 קרני שמש בצבעים שונים- ברור שמה שהוא רואה זה לא המציאות שמחוץ לחדר אלא הוא רואה רק את המציאות הנקלטת דרך החלונות.
אולם ישנו דבר נוסף. האדם שמסתכל על העץ (מהדוגמא הראשונה) הוא רואה את העץ חום ולא בטוח האם העץ באמת חום או לא? במה הוא כן בטוח? הוא בטוח בזה שהוא רואה את העץ כחום. 100% שברגע זה כשהוא מסתכל על העץ הוא רואה אותו כחום. (יכול להיות שאם יחליפו לו עין הוא יראה אחרת ואם ישנו לו את החיווטים במוח הוא יראה אחרת אבל לא יכול להיות שכרגע הוא לא רואה את העץ כחום) יש לו וודאות מוחלטת 100% לגבי זה שאיך שהוא רואה את העץ (שהתואר של העצם ביחס אליו) הוא כחום.
באותה מידה אדם וודאי 100% בכך שהוא קיים. כמו (וזה לא הוכחה או הכרח לוגי) שאני חווה את העץ כחום כך גם יש “אני” שחווה אותו. לא הזיקית רואה אותו כחום אלא אנייי רואה אותו כחום וזה וודאי 100% בלי ספק.
אחרי כול זה יכול לבוא אדם ולומר אני לא וודאי בזה שאני קיים! אלא בגלל שהעליתי ספק אם אני קיים זה מוכיח שאני חושב מה שמוכיח שיש אני (ההוכחה של דקארט).
איך זה יכול להיות? אלא שטעות נפוצה היא טעותו של הספקן. ההחלטה השרירותית של אם זה לא הוכח אזי אי אפשר להיות וודאי בדבר היא הנחת היסוד (האקסיומה) של מהלך מחשבה שכזה. אולם כרגע הראינו שאין צורך באותה הנחת יסוד שגויה (במקרים מסויימים היא שגויה אבל כמו שאמרנו בהתחלה בכול דבר חיצוני לאדם (שזה כמעט הכול) היא נכונה).
סיום: את הדברים האלה אני כותב מאחר שכול השאלות האלה היו קיימות אצלי והתחבטתי בהן. לא הגעתי לתשובות האלה לבד אלא קיבלתי עזרה מרבני המכינה שבא אני לומד (ולכן אני ממליץ לכול הקוראים כאן שיכולים-ללכת למכינות וישיבות ולשאול). כמובן שכתבתי סוג של תמצית של התמצית של הדברים שכמובן אינה מספיקה ואינה תשובה אמיתית. המטרה כאן היא לפתוח פתח לכיוון חשיבה חדש שמאשר (גם מבחינת אישור ווידוא וגם מבחינת אושר ושמחה) לאדם את החיים. אי אפשר באמת לתפוס את הרעיון הכללי מהפוסט הזה ולכן גם אבקש לא לנסות. מה שכן המטרה של הכתיבה פה (ולכן גם אבקש את זה) היא שלא תתיאשו, תלכו ללמוד ולבדוק ולחשוב ולשאול שאלות- הכי חשוב זה לשאול ולא לשמור בבטן. מאוד ממליץ על ישיבת או מכינת עטרת ירושלים בשביל השאלות האלה אבל כול מכינה\ישיבה הן טובות.
בהצלחה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

מכיוון שהעתקת את הודעתך גם לכאן, אעתיק גם את תגובתי:

נחמד לראות תלמיד שנהנה ומפיק את המירב מתורת רבותיו ומעריך אותם. ובכל זאת, קשה להימנע מלהעיר על כמה אי דיוקים בדברים:
1. אם כל אמירה שלנו היא רק על התפיסה שלנו את המציאות ולא על המציאות עצמה, אזי כשאני שומע את האמירה שלך, מבחינתי היא לא אומרת כלום. היא רק אומרת שאתה רואה את המציאות כך וכך, אבל לא שהמציאות עצמה היא כך וכך. למה זה מעניין? כשאתה טוען טענה כלפיי אין כוונתך לתאר לי תחושות שלך אלא לומר טענות על המציאות. ולכן אין כאן שום בסיס לוודאות, פרט לוודאות לגבי תחושתיך שזה לא רלוונטי מבחינתי. בנושא זה, אני מאד מליץ על תחילת ספרו של ק”ס לואיס (ההוא מנרניה), “ביטול האדם”.
2. כשאתה אומר שיש אלוקים או שעם ישראל יצא ממצרים או שניתנה תורה, אתה בעצם לא טוען טענה על העולם אלא רק על תחושות שלך? אם כך, לא הייתי מצרף אותך למניין. אתה אתאיסט עם חוויות רליגיוזיות.
3. כשאתה רואה חפץ בצבע אדום, הצבע אכן קיים רק בתודעתך. אבל אין פירוש הדבר שאולי הצבע של החפץ הוא אחר. זה נובע פשוט מכך שאין לחפץ כשלעצמו צבע (או לפחות אין שום סיבה להניח שיש לו). צבע הוא תופעה הכרתית. בעולם עצמו יש גלים אלקטרומגנטיים. כשעץ נופל ביער ואין שום אוזן לא מושמע קול.
4. האם ההבחנה שלך בין הדבר כשלעצמו לבין הדבר כפי שהוא מופיע לעינינו (בהכרתנו), שהיא כמובן ההבחנה הקאנטיאנית בין הפנומנה לנואומנה, היא עצמה רק תחושה שלך או שהיא טענה על המציאות?
5. לסיכום כל הנקודות, אתה טועה בנקודה הכי יסודית שלך: העובדה שטענותינו עוברות תיווך של ההכרה שלנו היא כמובן נכונה, אבל מי שאינו ספקן מבין שאחרי התיווך יש כאן טענה על המציאות עצמה. שים לב שאתה, לאור תיאורך כאן, ספקן גמור. כך שקצת מוזר שאתה תופס את הפוסט שלך כטענה נגד הספקנות, או שנותנת מענה לספקנות. אתה עצמך מסביר שכל טענותיך אינן אלא על תחושתיך שלך ואינן אומרות מאומה על המציאות. זה התיאור המילוני של ספקנות.

כל טוב והצלחה רבה,

רזיאל הגיב לפני 2 שנים

אולי אדייק קצת (ממוספר לפי המספור שלך כמענה לטענות):
1. אכן, איני מנסה (וגם אי-אפשר) להוכיח משהו בצורה וודאית לחלוטין מאחר שכול הוכחה בנויה על אקסיומות מסוימות (כמו למשל שהחשיבה שלנו אכן מתאימה למציאות) ולכן אין וודאות בהוכחות (השכל אינו וודאי) הספקן מניח שכדי שמשהו יהיה וודאי הוא חייב הוכחה דבר שאינו נכון. כדי שאני אחייב אותך לחשוב שמשהו הוא וודאי אני חייב להוכיח אותו אבל כדי שאני אהיה וודאי במשהו איני חייב הוכחה (כמו למשל הקיום שלי וגם לדקראט היה וודאות בכך שהוא מסופק).
2. כשאני חווה את הצבע האדום איני טוען שהדבר שנראה כאדום הוא אדום אבל זה שאני חווה אותו כאדום זה אמת מוחלטת זה “אובייקטיבי” כלומר 100%. בכוונה לא כתבתי על אמונה באלוקים בתורה או בעמ”י מאחר שהנושא עדיין לא ברור לי מספיק ולכן אני לא מתיימר לדבר על כך. כוונתי הייתה להראות שאין רק סיכויים (כלומר ספקות מדורגות לפי אחוזים) אלא יש גם וודאות 100% שלא יכול להיות אחרת. מה הוודאות הזאת אומרת (שבינתיים רק אמרנו שהיא קיימת ברובד הקיומי משמע אני וודאי בקיומי בלי הוכחות).
3. אין אדום במציאות? לא בטוח. אין לנו את המציאות מצד עצמה. מה שאמרת שיש גלים אלקטרו מגנטיים וכו’ זה עדיין לא המציאות אלא רק איך שהמציאות נתפסת בהכרתנו דרך מכשירים משוכללים. כמו בתורת הקוונטים שאם תסתכל במכשיר מסויים תראה גל ואם תסתכל במכשיר אחר תראה חלקיק כלומר השתנה הכלי השתנתה תמונת המציאות שאנחנו רואים. (כלים כמו מיקרוסקופ וכו’ הם כמו חושים נוספים או שכלול של החושים הקיימים אבל עדיין אינם מראים את המציאות כשלעצמה).
4. יכול להיות שהמציאות אכן נתפסת בכלינו אבל הנקודה היא שאין לנו אלא מה שנתפס בכלינו (מה גם שהניסיון מראה שעם כלים משוכללים המציאות הנתפסת משתנה כמו בסעיף 3).
5. לא מובן לי למה הטענה היא על המציאות עצמה? לפי מה שהבנתי (יכול להיות שפשוט לא הבנתי) אתה רק אמרת שזה ככה אבל לא הסברת או הראית שזה כך?.
בנוסף איני ספקן כי כאשר אני אומר שאני קיים ושזה נכון אז זה טענה על המציאות עצמה (אומנם מציאותי אבל אני באמת קיים).

mikyab צוות הגיב לפני 2 שנים

אני לא יכול להתנהל במרווחים כאלה.

רזיאל הגיב לפני 2 שנים

תודה רבה הרב. אני באמת חושב שיש מה להעמיק (ומה שאתה מכנה מיסטיקה בהרבה מקומות או תפיסה פרטית של גדולי ישראל כמו הרב קוק המהר”ל ריה”ל וכו’ אינם כמו שאתה מציג ואכן יש הרבה שכל והגיון במה שנקרא “מחשבת ישראל”) אבל איני יכול לענות מהר ולכן כנראה שלא נוכל להמשיך את הדיון.

השאר תגובה

Back to top button