הכל בראש

שו”תקטגוריה: אמונההכל בראש
י' שאל לפני 4 שבועות

שלום וברכה.
שנים שמטרידה אותי המחשבה שאם הייתי נולד לחברה שרואה ביהדות לא יותר מפרי דמיון מפותח והזוי ככל הנראה שזהו המבט שהיה לי על כל מערכת האמונות שקיימות בי היום בעת שבמכלול המחשבתי שאני מוצא בו ברגע זה שטות שרק המיטה על העולם הרס וחורבן הייתי מזהה את הצדק וההגינות.
למעשה מכאן אני מבקש להסיק שמה שאני מרגיש הזדהות והסכמה עם המבט שאנשים מתוך החברה שאליה נולדתי מציעים (חז”ל/רבותיי) זה לא כי קיימת בי היכולת לזהות את האמת המוחלטת של עולמינו (או משהו ממנה) ובדברים שהם אומרים אני מוצא אותה, אלא זה רק משום שדבריהם מתאימים לתבניות שמצויירות בתוכי המעוצבות ע”י אין-ספור אירועים ותרחישים מימי חיי בתוך חברה זו.
כל פרט תופס את העולם באופן שתופסת אותו החברה שלתוכה הוא נולד (דבר שנגרם ע”י מה שנקרא אינדוקטרינציה) וגם כשהוא עוסק בבירור שיטות אחרות הוא באמת ובתמים מזהה אותם כלא נכונים. אבל לא משום שהם אכן לא נכונים אלא כי הוא מעוצב אחרת פשוט. (נרטיבים)
זו היא מציאות מוחשית. זה מה שיש באופן “אובייקטיבי” לכאורה.
תהליך תמידי וחובק חיים של הנחלת אמונות ועיצוב דרכי חשיבה הינו חלק בלתי נפרד מחיי כל חברה אנושית עלי אדמות.
וא”כ איזה ערך יש לתחושת הוודאות (גם אם אינה מוחלטת-שכן הרב טוען ובצדק שאין הצדקה לוודאות כזו) שאנחנו חשים בדרך של בית הגידול שלנו. לפי זה איזה ערך יש בהזדהות שאני מרגיש עם משנתינו אשר בוודאי תתקבל על דעתי ותתאים להלך מחשבתי. ברור שאני אחשוב שאנחנו הצודקים. אבל זה הכל בראש שלי בעצם.
אני מוצא את עצמי כל הזמן שואל בדימיוני אנשים אחרים האם לא מטרידה אותם העובדה הבלתי ניתנן לערעור שגם הם בדיוק כמו אותו שמאלן קיצוני החותר תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמו אותו פלסטיני שמתפרע על הגדר ברגעים אלה ממש ורואה את מדינתינו כציר הרשע בעולם הכובש ורודה וגוזל מעם שלם את חירותו הלאומית ואת אדמתו- האם לא מטריד אותם שגם הם בדיוק כמותם מאמצים הלך חשיבה והשקפת עולם כפי שגזר עליהם בית גידולם לאמץ?
כל פעם שאני מרגיש שאני מסכים לתוכן מסוים שמקורו במחננו אני מרגיש תסכול ואומר לעצמי שזה סתם אשליה מה שאני מזהה את זה כאמת.  (גם אם לא וודאית אלא אפילו סבירה בכלל)
איך הרב מתמודד עם נק’ זו?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

גם על התשובה שאענה לך כאן תוכןל להרגיש שהיא משכנעת אותך רק כי אתה חי בחברה מסוימת. לכן בנקודמת מוצא כזאת אין טעם לדיון הזה, ולכל דיו ןבכלל. אין לנו כלי אחר פרט להיגיון ולשכל שלנו. לכן כל מה שניתן לעשות הוא לנסות ולמזער את ההטיות ולנסות לשמוע דעות נוספות לכיוונים אחרים ובסוף להחליט. וודאות לא  תהיה, אבל סבירות כן. וזה מה שיש בידינו להשיג.
לגבי השפעת החינוך ומשמעותה, ראה דבריי כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA

ראובן הגיב לפני 3 שבועות

למה הרב מתכוון שוודאות לעולם לא תהיה אלא רק סבירות?
האם הכוונה היא שאני לא יכול להיות בטוח שדבר מסוים הוא האמת אולם בייחס לדבר אחר יש לי וודאות שהוא נכון והאחר שקר?
או שמא גם כאן יש ספק שלמרות שהדבר סביר יותר אולי בכל זאת האחר הוא הנכון?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא הבנתי את השאלה. אין לי וודאות בשום דבר, לא השוואתית ולא בשאלות אחרות.

ראובן הגיב לפני 3 שבועות

כלומר תמיד יש אפשרות שהשיטה שאני מזהה אותה כפגומה לעומת שיטה אחרת בכל זאת תהיה הנכונה?

ראובן הגיב לפני 3 שבועות

מה ההבדל א”כ בין זה לספקנות מוחלטת? אפעם לא תוכל למצוא הצדקה אמתית לתפוס בשיטה מסוימת.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

אכן, כשאני אומר ש-X לא וודאי אמרתי בזה שייתכן ש”לא X” יימצא נכון.
אבל ייתכן מתפרש בהרבה רמות? 10%, 35%, או אולי 90%? כשאני אומר שנראה לי ש-X נכון פירוש הדבר שיש בעיניי סבירות גבוהה לכך. לכן הסיכוי שאמצא טועה הוא קטן, אבל כמובן קיים.
טעותם של בני דודנו הפוסטמודרניסטים היא שהם מזהים אי וודאות עם ספק. ולא היא. חוסר וודאות מצביע על כך שזה לא 100%, אבל יש עדיין מקום לסבירויות ברמות שונות. כתבתי על ככך ספרים, ותוכל לקרוא ביתר פירוט בשתי עגלות ובאמת ולא יציב.

יוסף הגיב לפני 3 שבועות

אני חושב שהרב מתכוון לנקוט גישה פרקטית. או שתשתדל ותגיע לתוצאות עד היכן שהמציאות מאפשרת לך או שתחליט להיות ספקן ולהישאר עם אי סבירות ביד. הרב משתמש בדין של רחמנא אונס פטריה. אין איך לפתור את בעיית הוודאות. אבל לפחות נפתור חלק ממנה היינו את חלק ההסתברות. שזה גם משהו. אבל אם לא השתדלת אז אתה לא מקטין את האחוזים לטעות. השתדלת? הקטנת. יותר סביר שאתה אוחז בדעה נכונה. בספקנות מוחלטת לא נראה לי שיש מישהו שנוח לו בסבירות. האוחז בגישת ספקנות מוחלטת מחפש וודאות מוחלטת. אך מכיוון שזאת נעדרת באופן אבסולוטי על כן המצב שנוצר הוא ספקנות שתמיד תשאר ולכן היא מוחלטת. אבל אלה שלא מחפשים וודאות מוחלטת אלא מסתפקים בסבירות מהסיבות אשר יהיו להם. מה שנראה לי אצל הרב שאחרת ישרור כאוס בעולם השכל ולעולם לא נוכל להתדיין מפני שאני מציג ספק ואתה מציג ספק והדיון לא יוכרע והוא חסר מטרה. בקיצור, לדעתי זוהי שאלה בגישה לאיזו מטרה אתה חותר. לידיעה תיאורטית ודאית או פרקטית הסתברותית.
כבוד רבינו מיכי, מה אתה אומר? הצלחתי להבין אותך הפעם?

יוסף הגיב לפני 3 שבועות

אוייש פדיחות הרב ענה כבר. זה לא עדכן לי את העמוד כשהגבתי

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

נראה לי שבהחלט הבנת

ראובן הגיב לפני 3 שבועות

תודה על כל פנים 🙂

השאר תגובה