תקפות ערכי המוסר לאדם רציונלי ולא מאמין

רון המשיך ושאל:

כבוד הרב, ד״ר מיכאל דוד, חן חן לך על התשובה המפורטת.

אמרת שעובדה אינה גוזרת נורמה. אני רוצה לתת דוגמא שעובדה כן יכולה לגזור ערכים מחייבים.

עובדה היא שהורים בד״כ מסורים לצאצאיהם עד כדי מסירת ההשרדות האישית. זוהי גם עובדה שנובעת באופן ישיר ממניעים אבולוציונייים.
אך מעובדה זו כן נגזרת נורמה חברתית מוסרית שנוגעת לחובות ההורה כלפי צאצאיו.

באופן דומה, המסירות שלי לילדי, השרדותם, אושרם והצלחתם, גוזרת את המחוייבות שלי לחברה, ולערכי המוסר שלה. כך חינכתי את ילדי מתוך הערכה שזה ייטיב את סיכויי הצלחתם ולשרוד ולהתרבות.

וההצדקה, לדבקות בערכי המוסר היא רק המחויבות האישית שלי לילדי ודרכם לחברה.

ולגבי אדם שלא הרה ילדים, שאין לו אינטרס השרדותי אישי עדיין יכול להיות מחוייב לחברה ולערכי המוסר בדומה ל״גן האלטרואיסטי״ שנצפה אצל דבורים ונמלים. אותו אדם חשוך ילדים, נוקט פעולה שבמקרה הטוב, לא תורמת מאומה להשרדותו האישית אך עוזרת לאחיו או לאחייניו.

לגבי אדם שפועל בצורה שאינה מוסרית, לפי הדוגמאות הנ״ל, (לדעתי) פועל כנגד עצמו. אין לפרט קיום פיזי אפשרי ללא החברה. ומה הייתי אומר לאחד כזה תלוי באיזו תוצאה הייתי חושב שאוכל להשיג.

האם אלו לא דוגמאות תקפות לנורמות מחייבות שנגזרות מעובדות אבולוציוניות?

״ואהבת לרעך כמוך״ זה אכן ערך יהודי שלדעתי, אין מניעה לאמצו כערך מחייב ללא אמונה באל. (כמו שמסירים פיגומים מבניין שיכול לעמוד בלעדיהם).

אני מקבל את מרכזיות הדת בהתפתחות ההסטורית של המוסר האנושי והחברה, אך לשיטתי, המוסר האנושי יכול להתקיים ולהיות מוצדק גם ללא אמונה באל. תלותנו בחברה (שיצרה הדת) היא היא ההצדקה ההשרדותית.

סלח לי על דלות ידיעותיי ועל הרמה הנמוכה של טיעוניי.

תודה מראש,

שים לב כי אתה שוב טועה באותה נקודה עצמה. העובדה שהורים מוסרים את נפשם לילדיהם היא עובדה, ואפשר להסבירה אבולוציונית. זה קיים גם בממלכת החי. השאלה אינה האם הם מוסרים אלא למה? או האם זה מחייב ותקף? אם מישהו יעשה אחרת, האם תבוא אליו בטענות? האם עז שלא מוסרת נפשה על ילדיה היא פגומה מוסרית? אתה תבוא אליה בטענות?
אני שוב מפנה אותך לטורים הנ"ל כי שם זה מפורט היטב.

כבוד הרב, דוקטור דוד, שוב חן חן,

צפיתי בדיון ״אם אין אלוהים הכל מותר?״, אני חושב שהבנתי מה אתה טוען

תודה ושבוע טוב