השגחה

שו”תהשגחה
אביתר שאל לפני שנה 1

שלום הרב מיכי,
במדעי החופש התייחסת לתורת הכאוס, ולטענתך היא מערכת דטרמיניסטית מוחלטת, וכל הבעיה היא אפיסטמולוגית, כלומר, הבעיה היא בחוסר היכולת שלנו ולא בעיה אונטולוגית.
למה לא להגיד שיש התערבות אלוהית, בתוך המערכת הכאוטית, הרי אנחנו מוצאים התערבות אלוהית מפורשת בתנ”ך, למה אתה נמנע מלומר שיש התערבות, אחרת העולם כביכול הולך לשום מקום, בלי קו מסוים, ולהקב”ה אין השפעה בעולם כלל.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

בדיוק מאותה סיבה שאני לא מכניס לשם את הבחירה החופשית. בכאוס אין שום דבר מיוחד. זה יישום של חוקי הטבע, ואם איני מקבל חריגות מחוקי הטבע אז גם בכאוס אין חריגות. כמובן ייתכן שהקב”ה משחק איתנו מסתתר בתוך הכאוס, אבל זה לא סביר ואין לי שום אינדיקציה שזה מה שקורה. עובדה היא שגם בכאוס וגם בקוונטים יש התפלגויות שקובעות מה אמור לקרות וזה אכן עובד. כלומר כנראה אין התערבות אלוהית (אלא אם הוא מקפיד להסתתר כל פעם שבודקים אותו).
כמובן ייתכנו מעורבויות ספורדיות, ודרכן אולי הוא קובע את הכיוון אליו הולך העולם (אין לי דרך לדעת אם זה קיים). אבל גם אם זה קיים, זה מאד במקרו ומאד נדיר ולא בחיי היומיום שלנו.

אביה הגיב לפני שנה 1

גם אני לא חושב שמדובר בחופש אונטולוגי ומכאן ללמוד על חופש הרצון, אלא שעצם הבעיה האפיסטמולוגית מאפשרת להקב”ה להתערב בתוך המערכת הדטרמיניסטית מבלי ל”היחשף”.
למה אתה טוען שההשפעה כה קטנה, הרי השפעה קטנה מאוד יוצרת מערכת גדילה אקסופננציאלית, דוגמא לכך, “אפקט הפרפר” שהוא מייצג מקרה פרטי בו משק כנפי פרפר עשוי ליצור שינויים קטנים באטמוספירה שבסופו של דבר יגרמו להופעת סופת טורנדו (או לחלופין ימנעו את הופעתה). הכנפיים המתנופפות מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שגורם שרשרת מאורעות המובילים לתופעה בקנה מידה גדול. אם הפרפר לא היה מנפנף בכנפיו, ייתכן ומסלול המערכת היה שונה במידה ניכרת. אני אומר את הדברים לאור הראייה שבתורה הקב”ה משגיח אפילו בגלוי [לפחות בקריאה פשוטה]?.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני שנה 1

בפשטות נראה מדברי התורה שלפחות מאז גלות רומא ועד מלחמת אחרית הימים ההשגחה לא תפעל כפנומן ברור לעין הציבור, למעט עצם עובדת התגשמות נבואת הסתר הפנים ושאר נבואות התוכחה. כבר בסוף ספר התורה המצב הנוכחי מתואר במילים הבאות:

וְאָנֹכִי *הַסְתֵּר אַסְתִּיר* פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה (דברים לא)
וַיֹּאמֶר *אַסְתִּירָה פָנַי* מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם (דברים לב)

המוטיב ממשיך בנביאים אחרים כמו ישעיהו

וְחִכִּיתִי לַיהוָה *הַמַּסְתִּיר פָּנָיו* מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ (ח,יז)
אָכֵן אַתָּה *אֵל מִסְתַּתֵּר* אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ (מה, טו)

וכן יחזקאל כשהוא מתאר את הקונטקסט ההיסטורי-תאולוגי שבו מתרחשת מלחמת גוג ומגוג (לאחר השיבה הבלתי שלמה לארץ) ההסבר הוא

כְּטֻמְאָתָם וּכְפִשְׁעֵיהֶם עָשִׂיתִי אֹתָם *וָאַסְתִּר פָּנַי* מֵהֶם (לט, כו).

רק לאחר הנצחון נגד כל הסיכויים נגד העמים הרבים יפסק הסתר הפנים:

וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ וכו’ (דברים ל)
וכן: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם בְּהַגְלוֹתִי אֹתָם אֶל הַגּוֹיִם וְכִנַּסְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא אוֹתִיר עוֹד מֵהֶם שָׁם. *וְלֹא אַסְתִּיר עוֹד פָּנַי* מֵהֶם אֲשֶׁר שָׁפַכְתִּי אֶת רוּחִי עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה. (יחזקאל לט)

הדבר מופיע בניסוחים שונים בנביאים אחרים (כמו הושע ג) וכולם מלמדים על אותו עניין. אז אפשר לשאול עד כמה סביר בלעדי ההסתמכות על המידע שנמסר לנו בהתגלות לחשוב שההשגחה פועלת מבחינה ציבורית בהסתר עד “אחרית הימים” או שלא פועלת כלל אך מי שמסתמך על ההתגלות המקראית יכול לראות שהן הסתרת ההשגחה מעין הציבור והן ההסרה המסוימת של הגנת ה’ על העם היא פעולה השגחתית מכוונת: “וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ”. עצם מצבנו בגלות לאורך שנים ארוכות הוא מצב יוצא דופן בכל קנה מידה אך מטרתו ענישה תוך הגשמת נבואות התוכחה. השגחת ה’ נלמדת מהעובדה שהוא כביכול נמנע מלהשגיח: וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה בַּהֲפִיצִי אוֹתָם בַּגּוֹיִם וְזֵרִיתִי אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת (יחזקאל יב, טו)

עם זאת, יתכן עקרונית שבתוך הסתר הפנים הלאומי הציבורי הפרט עדיין יוכל לזהות פעולות אישיות של השגחה כלפיו (כלומר זה קונסיסטנטי עם נבואת התורה).

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אביה, אנא חפש כאן באתר. דשנו בזה לעייפה.

הפוסק האחרון הגיב לפני שנה 1

למה להסתפק במועט. תשאל מדוע אלוהים לא מתגלה אליך ישירות הרי בתנך הוא התגלה ישירות לבני אדם.

למה אתה מחפש את אלוהים בכאוס ובכל מיני סיטואציות חמקמקות, האם זה נראה לך סביר שאלוהים יתנהג כמו יצור שפוחד שיגלו אותו.

gil הגיב לפני שנה 1

הפוסק. למה להסתפק במועט? תשאל מדוע ה”עצמי” לא מתגלה אליך ישירות הרי הרי בתנך הוא התגלה ישירות לבני אדם… האם זה נראה לך סביר שה”עצמי” יתנהג כמו יצור שפוחד שיגלו אותו?
במילים אחרות – ישנם דברים שקיימים למרות שאינם גלויים לעין הבלתי מזוינת – וזאת הן בהיבט התת-חלקיקי והן במישור התודעתי. שאל כל מאסטר במדיטציה ויסביר לך שאת חווית ה”עצמי” (לעומת הפרסונה או ה”אני”) לא תכיר עד שלא תתרגל כהלכה והרבה. אבל לדורכים בדרך הזו – יש אווידנטיות בלתי מוטלת בספק אודות אופיו החופשי והמאושר של ה”עצמי” המאוחד עם כלל ההויה. מה שאני (לא עצמי!) טוען זה שהאלהים דומה לזה – הטכניקה לחוש אותו נעלמה למרבית בני האדם, אבל לאלו שמצב תודעתם פתוח ישנם גילויים וחזיונות אלוהיים בדיוק כמו בתקופת התנך. אני מדבר על מתקשרים, מדיומים במערב, ועל מכשפים כהנים ושמאנים באפריקה, אמריקה וארצות המזרח. כעת קונפנהגן יטען שאלו נביאי שקר! שכוייח, אבל ההבדל בינם לבין נביאי האמת – כלפי חוץ וכלפי פנים (בחוויתם הבלתי אמצעית) הינה כחוט השערה. ובסופו של דבר סביר שישנו ספקטרות רחב בין נבואת שקר לנבואת אמת, ואין בינאריות בדבר. לכל המתלהמים, נא לא להביא ראיות מספרות חז”ל או ראשוני ימי הביניים שכן את הנבואה יש להסביר בידי אנשים\טקסטים שמציאות זו אינה זרה להם

מה לתבן את הבר? (לגיל) הגיב לפני שנה 1

בס”ד כ”א באד”ר ע”ט

לגיל – שלום רב,

ההבדל בין דמיונות והזיות של ‘נביאי’ עבודה זרה, לבין נבואתם של נביאי ישראל הוא הרבה יותר מהמרחק בין שמים לארץ. ההבדל בין נבואת אמת לנבואת שקר הוא כהבדל בין אמת ושקר. הפכים גמורים.

יכול להיות שאפשר ללמוד מהם טכניקות הרפייה וריכוז, אך להבהנת מהותה של הנבואה אין לנו אלא מה שעולה מהתבוננות בעומק פשוטם של דברי הנביאים שבהם התייגעו חז”ל ורבותינו הראשונים, שאף נחלו מהנביאים מסורות של התבןננות מיסטית כ’מעשה בראשי’ת’ ו’מעשה מרכבה’, וגם עם הסתלקות הנבואה לא פסקו מהם גילויים של ‘רוח הקודש’, ‘גילוי אליהו’ וכיו”ב

אל הנבואה נגיע רק דרך הדרכתו של אחרון הנביאים: ‘זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים’ (מלאכי ג,כב),

וכשנידבק בתורת משה, ונעסוק בה בדיבוק חברים, ככתוב: ‘אז נדברו יראי ה’ איש לרעהו’ (ג,טז), ונבקש תורה ממי שעליו ניתן לומר: ‘בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא, תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו, בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון… כי מלאך ה’ צ-באות הוא’ (שם ב,ה-ז) – אז נזכה להתגשמות החזון: ‘הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא…’ (ג,כג).

בברכה, ש”צ לוינגר

הפוסק האחרון הגיב לפני שנה 1

אתה מתאר מצבים פסיכוטיים בהם האדם מתנתק מהמציאות ומנסה להפעיל את מנגנון ההנאה באופן לא טבעי כתוצאה ממדיטציה. וכל אדם שיתנתק מהמציאות ירגיש חופשי. וזה נובע מטפשות לא מחכמה. ובאופן טבעי כשאדם מרגיש הנאה הוא מדמה לעצמו שהוא גילה את עצמו. וזה רחוק מהאמת.
היחס של בני האדם לאותם מצבים פסיכוטיים אלו בדיוק המצבים שהתורה מזהירה מפניהן, בענייני כישוף אוב וידעוני וכדומה.
נראה שהבנת הכל הפוך.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני שנה 1

לוינגר והפוסק האחרון – מסכים לגמרי

Copenhagen Interpretation הגיב לפני שנה 1

למעט סיפורים על רוח הקודש וגילויי אליהו לאחר חתימת התנ”ך שיש לדעתי לפקפק בהם

Gil הגיב לפני שנה 1

לוינגר. אני לא חולק מאד. קופנהגן. הסכמתך – חשובה לנו. הפוסק: קח תאינטלקט לחופשה ותעשה מדיטציה. והרבה. מבין ריסי עינך ניכר שאתה אינך יודע על מה אתה שח.וכשזה נוגע לדבר כל כך קרדינלי – הדבר לא מכבד אותך. זה לא עוד שדה שיח. כל הפילוסופיה שלך ללא הכרות עומק עם מדיטציה שקולה לבלה בלה של מבקר אמנות שלא יודע להחזיק מכחול. גרוע מכך. היא כשל כלב עיוור צבעים עקור עיניים שמנסה להבין את מונה. כעת אתה יכול לחלוק ולא אלחם על כך בנוגע לקשר בין מדיטציה ונבואת אמת או שקר. איננו יודעים נבואה מהי. אבל לבטל את עצם הסוגה הרי זה מביך ומכמיר לב

הפוסק האחרון הגיב לפני שנה 1

כבר עשיתי מספר פעמים. ללא הצלחה מרובה. אך עם שיחות מאחרים שהיו מנוסים בעניין נתחוור לי שלרוב מדובר ברפי או רפות שכל שבאים לנסות זאת כי אין להם מושג מעצמם או מה הם רוצים לעשות בחיים.
לך הייתי ממליץ לנסות מדיטציה בשילוב אייואסקה. לא תגיע יותר עמוק מזה.

השאר תגובה