חזרה מתפיסה פילוסופית.

שו”תקטגוריה: פילוסופיהחזרה מתפיסה פילוסופית.
תם שאל לפני 3 שנים

האם הרב הגיע פעם לתובנה כל שהיא, פילוסופית או מחשבתית וחזר בו לאחר שכבר הדעה והתובנה יצאה בפומבי לקהל הרחב,
אם וכאשר, אשמח לשמוע
א. היכן
ב. איך הרב מוכן להסיק מסקנות מחשבתיות ולהוציאם החוצה אם יש בהם השלכות מרחיקות לכת, הרי אם וכאשר התובנה תשתנה לא בהכרח שתצליח לשנות אף את אלו שכבר השליכו מכך על חייהם. 
אדייק, מה הגבול שבו אני מוציא מסקנה שלי החוצה, וסומך על כך שלקחתי בחשבון את מירב השיקולים, אחרי שכך גם חשבתי בעבר והתבדתי.
דיוק אחרון, אני מדבר בפרט במקום שהיו אין ספור חכמים לפני שטענו דלא כמוני.
תודה מראש.

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

א. חזרתי לא פעם. לדוגמה, מדבריי על ההרמנויטיקה במאמר באקדמות. כתבתי זאת כאן לא פעם. כנ”ל מדבריי על המיתוס במאמר בצהר, ועוד.
ב. אם כל אימת שיש חשש שאחור בי לא הייתי מפרסם את דבריי, לא יכולתי לפרסם כלום. רק חמורים או בעלי גאווה פתולוגיים לא משנים את דעתם. כך עדו כל רבותנו מאז ומעולם. אפילו בתלמוד יש חרות, ואצל הרמב”ם יש חזרות ועוד הרבה. כך שאני ממש לא מבין את הטענה.
מבחינתי מי שמסיק מסקנה, טובה או רעה, זה על אחריותו. אני מציג טיעונים וכל אחד אמור לבדוק אותם ולהחליט. מי שמסתמך עליי כמקור סמכות עושה נגד דעתי, וזה שוב על אחריותו.
אני מוצא מסקנה החוצה כשהגעתי אליה בוודאות סבירה ומטיעונים טובים. אין לי שום בעיה להוציא כל מסקנה סבירה החוצה. אין קו גבול. מה שאני חושב אני מוציא.
וגם אם היו אינספור חכמים שטענו לא כמוני, אני מציע את טיעוניי והבוחר יבחר. זה בכלל לא שיקול מבחינתי. זה כן שיקול כדי לבדוק שוב את מסקנתי, אבל אם עדיין אני מחזיק בה אוציא אותה החוצה בלי בעיה.

תם הגיב לפני 3 שנים

אוקיי.

ומה במקרה שיש שתי אופציות ללא הכרעה וודאית, ויש הסתברויות לשני הכיוונים, כמובן שיש עדיין משקל להבנתך להסתברות היותר מסתברת אבל זה לא בנוקאוט, אלא שההשלכה הדתית המסורתית למקרה שטעית חמורה.
גם אם היא לא מובנת להבנתך, והיינו אם אינך תופס איך שייך להעניש אדם כל זמן שהוא פועל על פי המסקנה שהוא הגיע אליה, אבל להצד המסורתי אם הוא נכון, הרי שאינך צריך להבינו, ובכל זאת תיענש עליו, אם הוא יתברר כנכון.
ולדוגמא אם אדם עשה את מירב המאמצים להבין את החוק, והוא לא הצליח להבינו, האם זה סיבה לא להענישו?
וא”כ אם יש תפיסה מסויימת שיש לה הסתברות די רצינית, אלא שההסתברות שלך גוברת לטעמך, אבל אם טעית תיענש בחומרה אפילו שאינך מבין למה, לא כדאי לקחת זאת בחשבון?

עוד משל, אם למשל בביזנעס אתה מגיע לתובנה, וכל המומחים והכלכלנים טוענים לא כמוך, ולא הצלחת להבין את טיעוניהם למרות שניסית ועשית את מירב מאמציך, והם מזהירים אותך שתפיסתך תביא לכך שאתה תיכנס לכלא ותפסיד את כל כספך ואת כל משפחתך עד סוף ימי חייך, ויש לך כבר היסטוריה עם אלו, בוויכוחים על כלכלה, ולא הבנת אותם ושילמת על כך במזומן, האם לא היית נרתע?
הרי בעבר הם היו נשמעים לך האנשים לא חכמים, והתברר שלא הצלחת לרדת לסוף דעתם, לא כדאי לפחד לפחות ולחשוב כמה פעמים נוספות, ועדיין אולי לא לקחת את ההימור?

חכם הגיב לפני 3 שנים

תם, כשמך כן אתה.
תם, כבוק שטוען טענה בצורות שונות בלי סוף על אף שכבר קיבל תשובה פעם אחת.
כאילו בכוונה מעוניין אתה לשגע את הרב מיכי, כמעשה באותו אדם שהקניט את הלל לד’ מאות זוז, עם מי אתה התערבת?
ואני מתפלא מדוע מיכי לא פסק מלענות לך בכלל ורק בעניין מעורבות הבורא הפסיק.
אנכי מזמן כבר הייתי שוכח את שמך.
כנראה שהרב מיכי תופס מידתו של הלל העניו ולא מתעלם מאדם לעולם.

וברצינות, תם, אין במעשיך מדרכי המוסר. אני מוחה על ביזוי החכם.

תם הגיב לפני 3 שנים

חכם יקר.

נכון אני תם, אבל תורה היא וללמוד אני צריך, אני מבין את העובדות ולא מבין את ההשלכות, עיין בטורו של הרב על מיהו תם.

לגופם של דברים, אם יש לך איך להחכים אותי, בעניין שאלתי בחלקה השני, שבה הוספתי על חלקה הראשון מלבד הדוגמאות גם חלק נוסף, ולמקרה שפיספסת אחזור בתמצות.

הכל נכון לגבי מה שאמר הרב, אלא, שלצד השני יש משקל לא קטן עם השלכות, ואם בחיי עלמא הוא לא היה פועל על פיהם, וכפי שהבאתי בדוגמת היועצים הכלכליים, הרי שבחיי עלמא יש לקחת זאת כשיקול רציני.

הוא ענה בעיקר ביחס לאחרים, כי השאלה הראשונה התמקדה בהשפעה על האחרים, ועכשיו שאלתי ביחס אליו, התשובה לגבי האחרים הייתה תשובה עניינית ומספקת, ועל כך כתבתי אוקיי, כלומר מסכים, אלא ש..

אם יש לך החכם תובנה שתף אותי, כי תורה היא וללמוד אני צריך, ולא יפה להאשים את התם, אלא צריך ללמוד עד שיבין, יישר כוחך מראש. איש חכם ויקר שכמוך.
וקיבלתי את ההערתך לגבי הרב, אף שכמדומני איני מכעיסו, כי את צורת ההתנהלות למדתי ממנו, וכן את חלק מן הניסוחים, אני באמצע סדנת חינוך אצלו, מקווה להשתפר לאט אבל בטוח.

תם הגיב לפני 3 שנים

תיקון, פיסקה רביעית שורה 4 “בחיי העולם הבא” ולא בחיי עלמא

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

חכם, זה היה ממש מיותר.

תם,
אם יש לי שני צדדים שקולים אני יכול לא לכתוב או לכתוב את שניהם ולומר שהם שקולים. מה ההבדל?
עניתי על מה ששאלת. אין טועם לקחת את זה בחשבון. לא נענשים על משהו שעושים בתום לב. זה הכל. מה לא ברור?
הדוגמה מהעסקים אינה רלוונטית כי אם החוק אומר את זה אז אין לי אלא להתחשב בו. אבל כאן החוק לדעתי לא אומר את זה. בקיצור, אין שום מניעה מפרסום של כל דבר שהוא, מכל המינים והסוגים, כל עוד הוא מנומק. וכך גם אם מה שהמומחים אומרים. אם זה שהם אומרים ישכנע אותי שיש דברים בגו, אז כמובן דעתי משתנה וממילא גם מסקנתי. אבל כל עוד לא השתכנעתי ולדעתי הם טועים אז לא ממש מעניין אותי אם הם אומרים. שיאמרו.

שלום הגיב לפני 3 שנים

מעשה מחכם ותם

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

מדובר בתם עם חן.
בעירוב אותיות.

תם הגיב לפני 3 שנים

יישר כוחך הרב על תשובתך.

מברר,
האם המוסלמי שרצח על פי תפיסתו ואמונתו, אינו צריך להענש אלא להכניסו למקום הסגר מפני הפחד שלא ימשיך לרצוח עם תפיסתו ואמונתו? או האם נכניס אותו למעצר ונענישו רק בכדי שישמעו האחרים ויראו?

1. אם האופציה השניה נכונה, מה הוא אשם שאני משתמש בו להרתיע אחרים. נכון שגם אני לא אשם שיש כאלה שמאמינים שמה שנכון זה לרצוח את עמי, אבל האם זה מוסרי להעניש אותם על כך? הרי בסוף היום הם פועלים על פי אמונתם וקצה מחשבתם. מי מתיר לי להשתמש בהם לטובותי האישיות?

2. אם אתה מבין שמגיע להם עונש כי המטרה שהעונש שלהם מצדיקה את העוול שנעשה להם, כי סוף סוף השיקול המוסרי מכריע, שעדיף להשתמש בהענשה של הטועה בכדי להציל את האחרים מפני נטועים אחרים, אם כן הרי שאפשר גם אפשר שכך יהיה אולי אף בענייני אמונה.

ואסביר, אם וכאשר הנזק שנגרם למאמין התמים, והיה וכך רוצה הבורא שמאמין, נזק משמעותי בגלל האדם הפועל על פי תפיסתו ואמונתו, ואני מדבר על נזק ישיר לאחר, ואף על נזק ישיר לאותו מאמין, הרי שזה שהוא עשה כמיטב אמונתו לא סותר שצריך להציל ממנו אחרים, ואולי אף אותו מעצמו.

הרי אי אפשר להתעלם מכך שיש צד ביהדות משמעותי מאד, המאמין כי תפיסות מסויימות הינם תפיסות המחייבות ענישה, ואם התופס בהם הוא טועה כמו אותו המוסלמי, הרי שעונשו מגיע לו.

כמובן איני מתעלם מתשובתך דלעיל, שאינך לוקח אחריות על המסיקים מסקנות ללא שהגיעו להבנה אמיתית ושלימה של דבריך, אבל אני חושב שאתה היית מעניש אף את המטיף המוסלמי שהביא לכך שבגללו אותו הנער הגיע למסקנה כי הדבר הנכון הוא להרוג את היהודי, אפילו אם הרוצח השתכנע בכך, אם תדע שמי שהשפיע על מחשבתו ללכת לכיוון הנ”ל הרי שהוא שותף בכיר בתוצאות!

לסיכום.
1. לכאו’ רואים שיש אחריות וענישה אף למי שעושה את מה שעושה בתום לב.

2. התפיסה של החולקים עליך, היא שבהחלט תקבל עונש אף אם אתה פועל בתום לב, וכמו במשל המוסלמי זה לא מופקע.

3.לכן לדעתי מסקנתך שאם אתה פועל בתום לב אינך נושא באחריות היא שגויה, אם יש לך הסבר במה אתה שונה מאחריותו של המוסלמי שמקבל את עונשו, אשמח לשמוע.

תודה ענקית על הסבלנות!

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

זו שאלה של הערכה מה שבליבו. אם הוא אכן מאמין במה שהוא עושה, יש להענישו רק כהגנה על החברה (מדין רודף. זה לא עונש אלא מניעת נזק). דין רודף חל גם על שוטה או קטן שלא מגיע לו עונש.
1. הסברתי שזה מדין רודף. הוא לא אשם וזה לא עונש אלא מניעה.
2. זה לא עונש.
3. אם הקב”ה יראה בי רודף הוא יכול כמובן לפגוע בי מדין רודף, ולא כעונש.
השאלה לגבי הטפה מעלה את שאלת ההסתה לעומת העבריינות עצמה. בהלכה אין עונש על הסתה (רק לע”ז). הסתה לעבירות אחרות לא (למעט שיטת הרמ”ה בסוגיית סנהדרין אין טוענין למסית מנחש הקדמוני). גם המטיף לא ייענש אלא אולי מדין רודף (אשם תורם לרדיפה). וגם שם זה רק אם לא ניתן להציל את הנרדפים אלא בהריגתו. אם אפשר לפגוע רק במוסתים יש להרוג רק אותם.

מי שחושב שאני מזיק אכן יכול לחשוב שמותר/ראוי לפגוע בי מדין רודף. אני חושב שהעלאת טיעונים אינה מזיקה, ולהערכתי זו גם דעת הקב”ה. לא אמרתי את דבריי בשיטת אלו החושבים שאני רודף (שגם אז כאמור זה לא עונש אלא מניעה), אלא לפי האמת.

תם הגיב לפני 3 שנים

יישר כוח גדול הרב!!
החכמתני!

רק בירורון אחרון על פי האמור מעלה.
יוצא שאף אם היטלר פעל ממקום של תפיסת עולמו, והוא כרגע בידנו, והסברנו לו והוא אכן השתכנע בטעותו, ואין חשש ששיחרורו ישפיע על העתיד (אין את אפקט ההרתעה).
היית מארח אותו בסלון ביתך כאחד האדם?

או שאם טעית בתום לב יש לך לשאת באחריות, סוג של אדם מועד לעולם…

מיכי הגיב לפני 3 שנים

לגמרי.

תם הגיב לפני 3 שנים

תודה רבה הרב, אני חושב שדעתך ברורה כשמש.
סיכום השיטה, והצגת צד שני. רק אם אסכם לא נכון תתקן, ו/או הטעתי חלילה את הקורא.

1. הפועל בתום לב אינו נושא באחריות, הדבר יכול לכלול אף אחריות כלפי הזולת (כהיטלר ושות’).

2.אם הפועל בתום לב רואה שמשום מה כל החכמים (האדם הסביר). חושבים ההפך ממנו, כל זמן ששמע את טיעוניהם, ולא הצליח להבינם, הרי שמותר לו לפעול על פי הבנתו אף בצורה אקטיבית, (לדוגמא אף כלפי זולתו, וכגון לרוצחו).

3.אין טעם להימנע, ולקחת את שיקולי הצד השני, כל זמן שעשיתי את מירב המאמץ להבינה, (וזו סוג של אימפוטנציה לא לפעול).

4.שיקולים כמו “איך זה שאתה אחד נגד מאה אינם רלוונטיים” אלא הינם רלוונטיים רק לנסות ולתת צ’אנס להבין את המאה, ואחרי הצ’אנס אם עדיין לא הבנתי, מחוייב אני לפעול ולהשמיד ולהרוג.

סיכום: על פי האמור מעלה, אם מסקנתי כנגד כולם, כנראה שאני האדם הסביר היחיד על פני האדמה.

הצד השני של המטבע!

5. הפועל בתום לב, כשכל הדעות חלוקות עליו, מחוייב לפעול כהרוב, אף אם אינו מבינם.

6. בוודאי שאינו יכול לקבל החלטות כלפי הזולת, אם לתפיסת הרוב היא פוגענית.

7. אם יפעל ישא בתוצאות ויענש.

8. עונשו הוא על כך שפעל למרות שהרוב חשב אחרת ממנו.(אני האדם הסביר היחיד, אינה דעה לגיטימית, יש על כך קונצנזוס וזו אמת אבסלותית, ואין צורך להסבירה, יותר נכון אי אפשר להסבירה, זה מעגל אין סופי ).

9. האדם הסביר אינו הורג אף אם הגיע למסקנה שהוא מחוייב להרוג, כל זמן שבעיני הרוב מסקנתו שגויה.

10. היות והאדם הסביר חושב שהפועל בתום לב טועה, זה מחייבו להימנע מפעולה אקטיבית, אף אם הוא לא מבין למה זה מחייבו, ואם יפעל יענש. (האדם הסביר היא האמת האבסלוטית).

11. הסיבה למה הוא צריך להימנע למרות שאינו מבין את האדם הסביר, כי העובדה שהאדם הסביר חולקת עליו, מחייבת אותו לא לפעול, כי בהכרח יש כאן אופציה נוספת שהוא לא לקחה בחשבון.

12.נכון שיש גם אופציה שהאדם הסביר לא לקח בחשבון את שהפועל בתום לב לקח, אבל אין דרך להוכיח זאת, ולכן אסור לפעול בצורה אקטיבית, ובוודאי לא כנגד הזולת, ואף לא כנגד מה שנתפס לצד השני שהוא כנגד הזולת! (הקונצנזוס מנצח! במקום שיש תיקו).

הבהרה!
טענה כמו הולכים לפי הרוב רק כשיש ספק אינה מתקבלת, כי כאן האדם הסביר חולק וזה סיבה טובה לספק, גם אם אני לא מבין למה הוא סובר את מה שסובר, כי לגבי זה שהוא סובר (הסביר) את מה שהוא סובר אין ספק!!

הספק הוא לא על מה, אלא על ה-למה, זה שכולם חולקים עליו זו עובדה, הוא לא מצליח להבין למה.

חוזר ומחדד!
האדם הסביר הוא האדם שיש עליו קונצנזוס רחב שהוא האדם הסביר, והחולק עליו בדברים שחסרה לו אינפורמציה היה סומך עליו ללא חשש.

ישפוט האדם הסביר איך הוא היה נוהג כלפי היטלר, ואיך מחוייב לפעול האדם הדתי, הרואה שהאדם הדתי הסביר רואה בזולתו החולק כפוגע בדת פגיעה אנושה.

תודה רבה הן על הסבלנות, והן על הענייניות.
שבת שלום, תם.

דלילה הגיב לפני 3 שנים

אמנם אני לא הרב (רחוק קילומטרים) אבל משנמסרו הדברים להיקרא אחווה דעי אף אני. כל הסעיפים בסיכום הם בעיני טענות חדשות ואינן סיכום של שלפניהן. לשון אחר אני מקבל כל מה שכתוב בתשובה של הרב ולא מסכים עם שום דבר שכתבת אתה.

1. אחריות זה דבר שונה מעונש. אם היה אפשר לגבות מהיטלר פיצויים אני מניח שגם הרב היה מאשר. לעונש אין מקום (ולדעתי תובב”א גם על בחירה ישירה ברע אין מקום להעניש).
2. אין טעם לתת איסור והיתר למישהו לעבור איסור. גם אם ‘אסור’ לתם הלב הנ”ל לעשות נגד כולם, כל עוד שהוא עושה את זה בתום לב מתוך אמונה שהוא צודק עומדת לו הגנת תום הלב.
3. בשלב הבירור אד הומינם ופופולום זה דבר שימושי. אבל עסקינן באדם שהגיע למסקנה, ולא בעצות איך להגיע למסקנה נכונה.
4. כמו 3.
גם שאר הסעיפים לוקים בבעיה של ניסיון לנסח כללים של מותר ואסור. התם הנידון עושה דברים אסורים כשלדעתו הם נכונים. ולא משנה עד כמה הדברים האסורים הנ”ל נראים לנו ברורים. זה שתוסיף מטא-איסור לעבור על דעת הרוב לא מוסיף הרבה כי התם דנן עובר גם עליהם בתום לב, ויקבל את אותה הגנה.

תם הגיב לפני 3 שנים

דלילה יקר/ה.
עצות איך להגיע למסקנה נכונה. חייבות להיכנס לשיקולים, ומי שנלקחו בחשבון, הרי שהם מחייבות ואין להתעלם מהם, והאחריות vs העונש היא תוצאה.
והתם התמים עבדך הנאמן, לקח כשיקול את האדם הסביר.
שאר הליצנות הדוחה, כאלף תוכחות, אינה מחזקת את טענתך, אף שלגיטימי שמי שטענותיו קלושות ישתמש באמצעים שאינם ממן העניין.

אגיטע שאבעס.

דלילה הגיב לפני 3 שנים

איזה ליצנות? מ”מ לא התלוצצתי במודע. אם התכוונת לכפל לשון תם (בנושא ועליך) הרי שלא עלתה על ליבי (מפתיע בדיעבד גם אותי). לא הבנתי מה אתה טוען (כסיכום. אם זאת דעתך שלך לא אתווכח). חייבות להיכנס לשיקולים, נו, ואם הוא עובר בתום לב על האיסור הזה של הכנסת העניין לשיקולים מה דינו? לא רואה שום הבדל בין זה לכל איסור אחר. המעניש כאן נמנע מהעונש גם אם המעניש בטוח לגמרי בצדקתו (ובטעותו של בעל תום הלב).

תם הגיב לפני 3 שנים

דלילה איש/ה יקר/ה.

עיין בטורו של הרב על מחלוקת בין עמיתים.

אם וכאשר שנינו מדי אמת ויש בכל זאת חילוק, (מדובר ששנינו הקשבנו לצדדים, וכן שנינו איננו נעולים).

חייבים להסיק שיש מדחום אחד תקול, (בניד”ד, אחד פיספס משהו). ואם יש עשרה מדי חום שמראים א’ והאחד מראה ב’. הרי שחובה עלי להסיק שהמד חום היחיד תקול, אף שאפשרי שהעשרה תקולים, אבל ההסתברות היא שהאחד תקול ועליו חובת ההוכחה, ואם הוא ימשיך לפעול על פיו הרי שהוא פושע!!

תם.

דלילה הגיב לפני 3 שנים

(אני איש). זה טוב ויפה כדי לשכנע אותו, ואם הוא עובר על זה אז הוא פושע, אבל הוא הרי פושע גם בלי הטיעון הזה (בגלל עצם המעשה האסור שהוא עשה, בתום לב). אתה אומר שיש איסורים נשגבים וברורים יותר מהאיסור המוסרי או הדתי עצמו? שבהם אם הוא טעה יש אומדנא שהוא מודע לטעות ועושה אעפ”כ בשאט נפש? לדעתי למשל המחשבה שדעת רוב האנשים משקפת משהו ‘נכון’ בענייני מוסר (ולפעמים גם בענייני עובדה) היא הרבה פחות ברורה מהאיסור המוסרי עצמו. בכל אופן נדחפתי די ואותיר את המקום לאחרים. ותדע שבאופן כללי אני נהנה לקרוא את הדיונים שאתה עורך כאן (גם אם לא תמיד מסכים)

חכם הגיב לפני 3 שנים

לתם שעושה עצמו כתמים (ודי לחכימא ברמיזא).
בכל אריכות דבריך, בסופו של דבר טענת טענה אחת ויחידה (כפי שאמרתי קודם, דרכך לחזור על דבריך בצורות שונות בלי חידוש רק עם כל מיני הדגשות שלא תורמות למאומה, כי הן רק מאבדות מעיקר הטיעון ומקשות בהבנת עיקר דבריך לדוגמא: “מה? גם לרצוח תלך רק על פי סברתך?” ברור שזה לא מוסיף לטיעון אלא רק נותן אמוציות משונות שמאבדות מעיקר הדיון (ואתה קורא לזה ענייני, לו יהי…)).
הטענה שלך היא כזאת “איך בן אדם מעיז לעשות מה שהוא חושב אם רוב העולם אומר אחרת ממנו?” וכתימוכין לכך הבאת ראיה מכלכלה.
תקן אותי אם אני טועה. (כמובן שיתכן שלא ירדתי לעומק דבריך, ולכן אני מבקש ממך לתקן אותי אם אני טועה, אך כאמור, למד עלי זכות – זו האריכות המסועפת שלך שתרמה לזאת).

אז כדרכו של יהודי אענה בשתי שאלות:
1. איך בן אדם מעיז לעשות מה שכולם עושים אפי’ שהוא עצמו חושב שזה לא נכון? הרי לכל צד שיתפוס תהיינה השלכות. ועם הדוגמא שנתת עם כלכלה, אכן הייתי עושה מה שאני חושב וזאת משום שאני יותר סומך על האינטואיציה שלי מאשר אינטואיציית הרוב, אם אכן יש אנשים שאני יודע שיותר מבינים ממני בתחום, ואני יודע שאני לא יורד לעומק דעתם ולכן אני לא חושב כמותם, אזי זה מקרה אחר, ובו ככל הנראה הייתי פועל לפי המומחים. (אך זה לא המקרה המדובר, משום שהרב מיכי סבור שכך יש לעשות והוא מבין מנין מקור הטעות של המומחים, מקווה שהחילוק מובן לתמים “בכאילו” שכמוך…).
2. אברהם אבינו כיצד עשה מעשה שלא יעשה במחוזותיו וניפץ את הפסלים היפים והנחשקים בכל הכפר שכולם העריצו אותם רק בגלל שהוא סבר אחרת מכולם? למה הדבר דומה? לאחד שיבוא וינפץ את אלילי האמונה הכוזבת שוכלם החזיקו במקומו ולא חת מכך שכולם חלקו עליו! בושה וחרפה!

בברכה, הלומד מכל אדם (שהוא החכם כידוע בדברי אבות) (ולבינתיים -) חוץ מתם.

תם הגיב לפני 3 שנים

לדלילה, וחכם, ושאר הכוכבים.

אני רואה שחכם מתעקש להתעסק בגופו של אדם, ולכך אשתדל למלא את מבוקשו בהמשך.

ולגופם של דברים למי שלוקה בהבנת הנקרא, או שפשוט התעצל מלקרוא.

1. דוגמת הרצח הגיעה כהשלכה על האחר.

2. דוגמת הכלכלה הגיעה כהשלכה על עצמך.

3. דוגמת הכלכלה, הגיע גם בכדי לבדוק האם אין מקום להסיק מסקנות, שמץאני מפספס משהו, כי הרי אף בפעם הקודמת הקשבתי למומחים, וחשבתי שהם טועים, וגיליתי שאני טעיתי.

4. כרגע אחרי זיקוק הטיעונים, אנו אוחזים בשלב בו מי שרוצה לשכנע את התם, צריך להסביר מדוע אם יש מאה מדי חום באותה האמבטיה, ורק מד חום אחד אומר אחרת מכולם, (לא מצליחים לעלות על הבאג). האם ההסתברות היא שיש באג רק באחד, או שיש באג בעל ה99.

ועל כך הפנתי לטורו של הרב, לא זוכר את מספרו, על וויכוח בין עמיתים.

5.לעניין אברהם אבינו שהוזכר, כהשלכה על הרמד”א, החילוק הוא כדלהלן, אברהם אבינו הקשיב לטיעוני האחרים והם לא הקשיבו לו, וגם בזה יש לעיין בטור האמור, כאן לא חסרים מדי חום שהקשיבו לטיעון הרמד”א והנה פלא, נשארו בטיעוניהם, להניח שכולם נעולים ורק הרמד”א אינו נעול, נראה פחות מסתבר, אף שאין דרך כרגע להוכיח זאת.

6. לחכם היקר שכ”כ מתעקש לטעון לגופו של האדם אמליץ, “יהללך זר ולא פיך” החכםלא קורא לעצמו חכם, אלא דבריו הם שקוראים אותו לחכם, ולכן הקורא לעצמו חכם, ככסיל יחשב.. וד”ל.

7. עצה טובה קמ”ל לא לכעוס, מלבד שזה לא בריא, זה גם לא מועיל.

נור הגיב לפני 3 שנים

‘חכמים המה להרע’, מקובלנו מהרב מיכי לשאול הכל, על מה חרה לך?! יש 2 שאלות חזקות בדברי התם
1איך אפשר לדעת משהו על החיים, הרי יש בכל דבר כמה דעות
2האם נענש אדם שעשה דבר מה מתוך אידיאל

1אדם יכול להגיע למסקנה ב- 2 אופציות- 1 ללמוד את הנושא היטב. 2 לטמון את הראש בחול ולחזק את הרגש במחשבתי. כמובן יעשה זאת במידה וחושב שהגיע לאמת ורק רצונו להעבירה לרגש. אופציה א’ היא לאנשים שסבורים שזו היא ידיעה אמיתית [-כדעת הרב], או שאינם בטוחים. אדם שלמד נושא כראוי ויהיה בטוח בצדקת דרכו ברור שכך יתנהג, בשונה מכלכלה שחושב אולי חסר לו מידע או שלא למד את הנושא היטב.
אם כל המומחים יאמרו שלילה עכשיו בטוחני שגם התם דנן יסמוך על דעתו וגם בכל נושא שלמד לעומק. [ואוסיף, לכ”א יש דעה גם בשאלה כמה עטלפים יש בעיר וואן, רק שכיון שאיני יודע אם 100 או100000 לא אסמוך על דעתי וגם אם אבדוק לא אהיה בטוח כי חסר לי נתונים. וככל שאדם בודק כך מגיע למסקנה יותר חזקה בדעתו אם שומע דעות אחרות. ודוק כי עמוק.]
2החילוק של אשת שמשון בין נשיאת אחריות לעונש מקובל על הדעת
מלבד זאת מצוי שאדם יגיע למסקנה שגויה בגלל יצרים [לא עבדו ישראל ע”ז אלא כדי להתיר ג”ע, או שזלזול בחז”ל גורם לו לא לקבל את דבריהם וכיו”ב], או שמעדיף לטמון ראשו בחול אף שאמור לחשוב שאולי טועה, אז יקבל את מלוא העונש

תם הגיב לפני 3 שנים

פיסקה 3. שמא אני מפספס
פיסקה 4. בסופה באג בכל ה99

חכם הגיב לפני 3 שנים

תם תמים.
כנראה שלא הגעת לסוף דברי שם כתבתי במפורש שהשם “חכם” שבחרתי לעצמי היה על סמך הכתוב באבות בהגדרת החכם, שם כתוב שהחכם הוא הלומד מכל אדם, ולעניין זה הנני לומד מכל אדם.
גם ממך אני מצליח ללמוד כל מיני דברים, תתפלא…
מה שבטוח שבכל המלל הארוך שלך הוכחת בפעם המאתיים שאינך מחדש דבר בתשובותיך החוזרות אלא רק כותב אותו דבר.
אני שאלתי כיצד יעיז אדם לעשות כמו כולם אם הוא חושב אחרת, ואתה עונה במשל לא קשור שכבר כתבת אותו.
לגבי אברהם אבינו, שים לב שאתה מתרץ שככל הנראה לאברהם אבינו לא הקשיבו לטיעונים… איך אומרים “שערי תירוצים לא ננעלו”, (דווקא לי די בטוח שהיו שם המון אנשים שהקשיבו ובכל זאת לא השתכנעו, והבאתי את אברהם אבינו כמשל להמחשת הטיעון… היינו, יתכן מאוד שכל האנשים בעולם טועים חוץ ממך, ע’ ערך בולצמן ועוד ועוד, לא חסרים מקרים כאלה, (זה שרוב העולם סובר אחרת רק גורם לכך שתצטרך להיות יותר בטוח בהחלטתך, אך אחרי שאתה בטוח – זה לא משנה. רק על אנשים חסרי ערך עצמי מחכים לעידוד מהעולם בנוגע לדעות והמסקנות האישיות שלהם..))

בכל אופן, לגופו של אדם, תם היקר, אני אינני כועס כלל וכלל, אפי’ כשאתה כותב עלי דברים שאינם נכונים אינני כועס, דווקא אני אוהב אותך (על אף שלדעתי עושה מעשים מגונים).
אני מעיר לך תוכחת אהבה, כפי שכתוב “את אשר יאהב ה’ – יוכיח”.
באמת אין בי כעס, אני חושב שאתה פועל שלא כשורה.
אני עדיין סבור שאינך מנסה להגיע אל האמת.

תם הגיב לפני 3 שנים

חכם.

נראה לי שאנו חורגים, ובאמת הדיון לא מתקדם, הפעם לא אגרר על מה אני ומה דעותך עלי, כי זה פשוט לא מעניין אף אחד, ומסכנים הקוראים אם יקראו.

והנה שאלתך:
“אני שאלתי כיצד יעיז אדם לעשות כמו כולם אם הוא חושב אחרת, ואתה עונה במשל לא קשור שכבר כתבת אותו.”

והנה תשובתי: אכן, אין לו להעיז, והוא פושע אם יעיז, כשזה נוגע לאחרים, ובנוגע לעצמו יתן את הדין, אם וכאשר מבחן המדינה חום הראה שכל המדינה חום מביאים תוצאה אחידה נגדו, כי מקום המפלט האחרון במדי חום אנושיים, הוא (אחרי שהקשיבו למלוא הטענות). שכל המדינה חום האנושיים הם “נעולים”.

כאן נכנסת ההסתברות, האם סביר להניח שכולם נעולים ורק אני לא?!, הרי הנעילה יכולה גם להיות בתת מודע, וכאן ההסתברות עוד יותר חזקה שמתוך מאה מדי חום הנעול הוא האחד.

יתירה מכך, הרי לא קל וכמעט לא אנושי לחזור בך מכל תפיסתך הישנה, זה שאתה חוזר מדי פעם, זה רק בכדי לחזק את שקרך אולי, כי כידוע שקר שאין בו אמת אינו מתקיים. (עיין ברמב”ן על אתנן זונה).

וממילא המסתבר לומר לאדם השואף להגיע אל האמת ובאמת, למרות הקושי, שאם יש כנגדו מספר עצום של מדי אמת אנושיים שהקשיבו לטיעוניו ולהגיגיו, ובכל זאת חולקים הם עליו, כנראה וכך מסתבר שהנעול הוא, הוא ולא אחר.

מי שחולק על התוצאה המתבקשת אינו אלא חמור או בעל גאווה פתולוגי כלשון הרמד”א.

ומי שאינו מבין למה התוצאה המתבקשת של מאה מדי חום כנגד האחד יותר מסתברת, (אף שאינה אמפירית אבל בהחלט מסתברת, עיין בספרו של הרמד”א “… קוביות” בין המוכח למסתבר). אינו אלא איש טיפש וחבר הבנה בסיסית ובהחלט אין להאשימו בכלום, אלא לראות בו כרודף, המאמר אף על הקטן והשוטה.

חכם יקר, לבסוף ייצרי גובר עלי ולא אתאפק מלענות לגופו של “חכם”.

די לחכימא ברמיזא, הרי ישאל השואל וכי צריך להיות חכם בכדי להבין רמזים?! אתמהה! הרי גם הטיפש יכול להבין רמזים.
ולכך יש לדייק “די” לחכימא ברמיזא, דהיינו החכם די לו ברמז בכדי להסיק את ההשלכה הנובעת מן הרמז, אבל הטיפש לא די לו ברמז, אלא הוא ממשיך וממשיך עד שיאמרו לו די!!

ולכן אבקש ממר “חכם” בצורה גלויה ולא ברמז, אנא בו נפסיק לדבר לגופם של אנשים כי זה מוריד את השיח!!

בתקווה להפנמה!
תם.

תם הגיב לפני 3 שנים

תיקון הכרחי וחשוב!

כעת שמתי לב שהתייחסת בשאלתך לאיך יעיז לפעול כנגד מתפיסתו.

ועל כך מתוך האמור אפשר להסיק, דהיינו, ברגע שיש הסתברות אף אם אינך מבינה אתה מחוייב לה, כי ההסתברות שאתה מונע משיקולים זרים, או כי פיספסת משהו באמצע הדרך הגיונית לחלוטין!.

ואם אינך מבין מדוע ההסתברות מחייבת אינו אלא שוטה, זו הדרך היחידה לבדוק את עצמך אם אתה אובייקטיבי או סובייקטיבי!!

שבת שלום.

תם הגיב לפני 3 שנים

תיקון מבחן המדי חום. (התיקון האוטומטי הסורר).

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

תם עם חן.
התשובה פשוטה.
אם אתה במצב שבו אחרים מגלים באגים אצלך מן הראוי היה שתשמע לאותם אחרים.
אך אם המצב הוא שאתה מגלה באגים אצל אחרים. מן הראוי היה שהם ישמעו לך.

תם הגיב לפני 3 שנים

ועיין בדף היומי של היום, (שבת נו:). על מעלתו הנדירה של יאשיהו, על כך שחזר בו.

ומוכח מהגמ’ שם עד כמה קשה וכמעט בילתי אנושי לחזור בך לגמרי!!

לא נראה לי אנושי שהרמד”א (לצורך הדוגמא, ולא לגופו של רמד”א, אלא ניתלה עליו, כי התחלנו בו). מסוגל לחזור בו מכל ספריו והגיגיו, אם ישוכנע שהכל הבל ורהות רוח.

ואם יחזור בו, נאמר עליו “אין לך גדול בבעלי התשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחד (הרמד”א בדורנו).

עוד מעט גיט שאעבעס.

תם הגיב לפני 3 שנים

את מגלי הבאגים אצלי איני מחפש מתחת לפנסו של הרמד”א אלא בכל העולם כולו, ועל כך כבר הסקתי שאני נמצא בין מדי החום התקינים נכון לכתיבת שורות אלו!

שבת שלום גם לך הפוייסעק הואחרויין.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

תם.
באג מוגדר כמשהו לא קונסיסטנטי. שמכיל סתירה פנימית.
בעוד שאצלך נראה שבאג הוא כל דבר שגורם לך להרגיש חוסר נעימות.

שכשהוכחתי לך מעבר לכל צל של ספק שה”רב” ההוא עם הוידאו שהבאת מרצה בעניין הרחוניות הגבוהה שבכישוף, בהתחלה המשכת להתווכח ולאחר מכן התעלמת.
באג.

תם הגיב לפני 3 שנים

הפוסק האחרון שוב שלום.

אם עקבת אחרי דברי דיברתי על סוג באגים שאינם ניתנים לבחינה אמפירית.

בעניין הרב ההוא, (יהושוע ענבל שמו בישראל).

בהחלט לא הסתכלתי כי היה נראה לי מיותר, אבל בלי נדר אסתכל שוב ואם יהיה לי מה לומר אומר.

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שנים

כיהודי זה נראה לך מיותר לגלות משהו חדש וחשוב שלא ידעת ולא עלה על ליבך על רב שאתה אוהב להקשיב לו שהוא מאמין שכישוף זו רוחניות נעלית?

תם הגיב לפני 3 שנים

שאגות הזאב זאב שלך מנעו ממני לבחון, וכפי שאמרתי אשתדל לבדוק כשיגיע הזמן בו תנוח עלי נפשי, ואוכל לבחון את הסרטון ללא התובנה שעבוד הפוסק האחרון ניסה לשתול במוחי הזעיר.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

אני חושב שהצגתי את עמדתי. אתייחס בקצרה לסיכום של תם, ובזה אני מציע לסיים.
כמעט אף סעיף לא מדויק.
1. לא נכון. בהחלט נושא באחריות. הוא רק לא אשם ולא חייב בעונש. כמו רודף שוטה או קטן.
2. לא שלא הצליח להבינם, אלא אינו מסכים עמהם. חושב שהם טועים. ולא מותר לו, אלא הוא חייב.
3. לא נכון. לפעמים בהחלט צריך לשקול זאת, והעמדה מתגבשת אחרי ששקלת גם את השיקול הזה.
4. אכן נכון.
הסיכום: אני האדם הצודק היחיד על פני האדם, ולא האדם הסביר היחיד.
את שיטתך כמובן שאין לי מה לבקר. חזקה שאתה כנראה מציג היטב את עמדתך.
ואידך זיל גמור.

Back to top button