חידושים בפילוט

התחושה שהפילוסופיה הגיעה לסיומה ודורכת במקום היא שגויה מיסודה, ונובעת מראייה שטחית. הפילוסופיה, בדומה למדע, מתקדמת, משתכללת וצוברת ידע. ההבדל הוא שבמדע התצפית היא חושית, ובפילוסופיה התצפית נעשית ב"עיני השכל", כלומר באמצעות האינטואיציה.

הרושם המוטעה שאין יותר חידושים נובע משתי סיבות. ראשית, חלק ניכר מהחומר שמתפרסם כיום עוסק בפולמוסים, בניתוח של מושגים קיימים, או במשחקי מילים ומלל ריק (בפרט באגפים הפוסטמודרניים והקונטיננטליים), ולא בחידוש נושאים של ממש. שנית, טבעו של חידוש פילוסופי הוא מורכב. כמעט לכל רעיון יש תקדימים והקדמות בהגויות קודמות. החידוש האמיתי טמון פעמים רבות ביכולת להמשיג, לנסח ולחדד את הבעיה או את התובנה באופן שקודמיו לא עשו, כפי שקאנט עצמו עשה לבעיות שהציף יום.

לאחר קאנט בהחלט היו הוגים וחידושים משמעותיים. אפשר למנות את הפנומנולוגיה של הוסרל, את התפתחות הפילוסופיה של המדע (כמו אצל פופר), את ןיטגנשטיין וראסל, ואת הפילוסופיה האנליטית שסיפקה ארגז כלים מתודולוגי חשוב של דיוק והגדרת מושגים (גם אם היא גלשה לעיתים לתפיסת עולם עקרה המרוקנת את המטאפיזיקה מתוכן). גם הבנת ריקותה של הלוגיקה וההפרדה בין חשיבה להכרה התפתחו והתחדדו לאחר מכן.

יש לזכור שכיום יש אלפים רבים שעוסקים בפעלוסופיה, ואין פלא שהרוב הגדול של התוצרים הוא סתם זבל חסר ערך. חדשנים בעלי ערך יש בודדים.

לגבי העתיד, איני עוסק בעתידנות ולכן אין לי דרך לנבא באילו תחומים בדיוק יהיו חידושים. עם זאת, כל עוד יש לאדם אינטואיציות ושאלות על המציאות, מלאכת הבירור, ההמשגה והחשיפת ההנחות המובלעות בהן תימשך. הרבה ממה שנראה לנו היום כמחלוקות פילוסופיות הן בעצם זוויות מבט שונות המציגות פנים שונות של אותה אמת. החידושים העתידיים ימשיכו לזקק את התובנות הללו ולאחד אותן לידע פילוסופי מצטבר ושלם יותר.