חלקיק וגל

שו”תקטגוריה: כלליחלקיק וגל
סקרן שאל לפני 2 חודשים

בס”ד
שלום הרב ד”ר,
רציתי לשאול קיימת שאלה כיצד פועל כוח מרחוק על שני גופים, למשל גרביטציה או כח חשמלי.
אז יש איזשהיא משל שראיתי שאוהבים לומר שגוף כבד או בעל פוטנציאל כאילו מעקם את המרחב סביבו ואז שאר הגופים נעים לכיוונו, אך לא ממש הבנתי מה זה פותר, הרי ההנחה שכדי שגוף ינוע לעבר הגוף הכבד במרחב דורש כח אף הוא (אחרת היה נשאר “מרחף” במרחב).
כמו כן, ראיתי שיש כל מיני טענות על כך שקיימים חלקיקים זעירים שנושאים כוחות מגוף אחד למשנהו, אך אז עולה השאלה מה גרם להם ואז נצרתך לכאורה חלקיק נוסף שיוביל אותם. וכך אם נמשיך את הרגרסיה עד אינסוף, נקבל משהו שהוא רצף של חלקיקים במרחב שבעצם הגוף שלנו הוא מעין גל. 
אומנם אני לא חושב שהשלכות הללו מסבירות יותר מידיי ממצאים בפיזיקה כמו קוונטים וכד’. אבל עדיין מה הרב חושב?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

אלו שאלות שצריך ללמוד פיזיקה בשבילן. קשה להסבירן בקצרה.
ההנחה היא שיש חלקיקים שמובילים את הכוח מגוף אחד לאחר. כוח הגרביטציה מובל על ידי גרביטונים והכוח האלקטרומגנטי על ידי פוטונים. אני לא רואה מדוע יש כאן רגרסיה אינסופית. מה פירוש “מה גרם להם”?
באשר לעיקום המרחב זו תורת היחסות הכללית. לפי תורה זו, ניתן להמיר כוח שפועל בין חלקיקים לעיקום של המרחב-זמן סביב אחד מהם. להבנה טובה יותר צריך ללמוד יחסות.

הפוסק האחרון הגיב לפני 2 חודשים

לגבי כבידה יותר נכון לחשוב שגוף שנמצא בנפילה חופשית, לא פועל עליו כוח. כדי שהוא לא יפול יש להפעיל כוח. באופן חופשי הגוף מחליק לו למטה לעבר הגוף הכבד. בלי כוח.

לגבי הרגרסיה אינסופית נראה שאתה מכוון לפרדוקסים של זנון, כיצד תנועה אפשרית בכלל.
אבל אין רגרסיה יש חוקי טבע שהם נתונים. ו”מה גרם להם?” חוקי הטבע.

ג' הגיב לפני 2 חודשים

אני שמעתי פעם קושיה בנושא שהונחה בצ”ע, ואשמח מאד לתשובה.
הכח היחיד שניתן להבנה בלי פעולה מרחוק הוא דחיפה. אבל גם את הדחיפה הזאת קשה להבין. קודם שהדבר הדוחף נכנס בתחומו של הנדחף לא ימוש הנדחף ממקומו. וקודם שמש הנדחף ממקומו לא יוכל להיכנס הדוחף שם. ואם באין כאחד מנין יודעים שני אלו שהגיע הזמן לנוע יחדיו. העברת תנע היא עצמה צריכה תלמוד אם אינה דחיפה פשוטה. (לא יודע אם רלוונטי, אבל את המאמר בעיון על פרדוקס החץ במעופו קראתי ואני לא יודע לחלץ משם פיתרון לשאלה הזאת. אז אם שימוש בפיתרון משם רלוונטי יועיל הסבר קצר בלי הטורח לחזור על כולו).

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

את הקושיא הזאת הקשו כבר פילוסופים יוונים על הסיבתיות. מקובל שהסיבה קודמת למסובב, אבל לא כן הוא. הסיבה והמסובב תמיד באין כאחד. ויש ראיה לזה שהרי אם יש צהבדל בזמן אז יש רגע שבו קיימת הסיבה ועוד לא התחולל המסובב. בקיצור, תמיד הסיבה והמסובב באין כאחד ואין פער זמן ביניהם. השאלה המעניינת היא כיצד אם כן נוצר משך זמן שהתהליך כולו (השרשרת הסיבתית בת כמה וכמה חוליות) לוקח. זה כבר קשור למושג הרצף.

ג' הגיב לפני 2 חודשים

הו, החמצתי את זה, תודה. אני צריך לחשוב על זה.
[הודעה לעצמי שצריכה להיות בכתב קטן כי רק גלם מחשבה בלתי מעובד: הכל מעורפל לי מאד כרגע אבל דומני שהשאלה על דחיפה בזמן (סיבתיות) היא קצת יותר קלה מהשאלה על דחיפה במרחב. כי הזמן חולף מעצמו.
בסיבתיות אפשר שבאים בזה אחר זה כמו הגריז על חצות במצרים. הזמן הוא רציף, יש ‘רגע’ שבו קיימת הסיבה ועוד לא התחולל המסובב אבל אין משך זמן כזה. וכך גם מובן איך נוצר משך זמן שהתהליך כולו לוקח. ונשארת רק השאלה הרגילה מה זה בכלל סיבתיות מעבר לעקיבה זמנית. אבל בדחיפה במרחב נראה שא”א כי סוף סוף שום דבר לא צריך לזוז, ומעבר מיקומי להבדיל ממעבר זמני לא מתרחש מעצמו.]

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

במרחב אין בעיה כי אכן הכניסה של כדור אחד לשטחו של האחר נעשית בו זמנית עם עזיבתו של האחר. דווקא כאן איני רואה בעיה. איני רואה קשר לכך שהזמן זורם בעצמו (אגב, זה בכלל לא ברור, אבל לא ניכנס למוקש הזה כאן. הארכתי בו בספר רביעי של לוגיקה תלמודית).

ג' הגיב לפני 2 חודשים

הכניסה בו זמנית עם העזיבה כי לא היא הסיבה לעזיבה, אלא “כח”, ולכן אי אפשר להעמיד כוחות על דחיפות, כפי שבאה השאלה להראות.
אני כבר זומם על הספר החמישי מאז תשובה קודמת, יש עניין לקרוא את הספרים לפי הסדר? קראתי מהסדרה רק את שני הספרים הראשונים כשיצאו (האמת בושה. טעמו של הראשון עד היום בפי).

mikyab צוות הגיב לפני 2 חודשים

כאמור, אני לא רואה בעיה בזה.
אין חשיבות לסדר.

השאר תגובה