חקיקה שיפוטית
שמעתי שיעור שלך על האינטואיציה והבעיית הסינתטי-אפריורי ואיך הבעיה הזאת מתבטאת בהרבה מישורים(שיעור מרתק) .לגבי החקיקה השיפוטית שניסית לפתור את השאלה בעזרת האינטואיציה עדיין לא הבנתי איך זה יכול להסביר את העובדה שהשופטים מחוקקים(מפרשים) את החוקים כך שזה יסתדר בדיוק לפי השקפת עולמם ( כמו שהראית בכמה דוגמאות)? האם אין זו הוכחה נחרצת לכך שהם עושים שימוש בחוק היבש( אינטואיציה) כדי לפרשן אותם לפי השקפת עולם?
מקווה שניסחתי את עצמי נכון והשאלה הובנה
תודה מראש
הנחתי היא שאי אפשר להיצמד ללשון החוק כפשוטה ללא פרשנות. אבל אני גם טוען שהפרשנות אינה בהכרח סובייקטיבית. ועדיין אתה צודק שיש תלות בהשקפתו של השופט, ובכל זאת פרשנותו בהחלט אינה שרירותית וסובייקטיבית, וגם אין אלטרנטיבה (כי כאמור אי אפשר בלי פרשנות).
אז הפרשנות של החוק היא סוג של ערבוב בין השקפת עולמו(סובייקטיבי) לבין פרשנות אובייקטיבית של החוק ?
האם לא נכון לומר שלשופט יש השקפת עולם מסוימת וכאשר הוא נפגש עם החוק אז הוא אוטומטית יפרשן את זה לפי השקפת עולמו ובגלל היותו שופט שרק מפרשן ולא מחוקק אז הוא מוצא לכך סימוכין בחוק? שאלתי היא האם השופט באמת סבור שפרשנותו לחוק היא יותר הכרחית/סבירה מפרשנות עמיתו עם השקפת עולם אחר או שלא ?
אכן.
אתה מציג זאת בצורה גסה מדיי. הוא מפרש כהבנתו, וזה כולל רכיבים שתלויים בהשקפותיו, אבל הוא לא בהכרח מודע לזה. לפעמים כן. אבל למסתכל מהצד ברור שהוא מושפע מהשקפותיו. אגב, כך זה גם בהלכה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer