חשוב שהציבור יידע

לא יכולתי להתאפק ושלחתי לעמיתיי הר"מים בביהמ"ד:

היום שיתפו אותי בהלכה חשובה מאין כמותה: https://www.bhol.co.il/news/1726611 ונתתי אל ליבי לשתפה הלאה לבל ייכשלו בה רבים. אשרינו מה טוב חלקנו. חשבתי שאולי חודש אדר הגיע ולא שמתי לב… אבל במחשבה שנייה תהיתי הכיצד בספירת העומר משמחים כך את ליבנו בפיקודי ה' עקומים משמחי לב… נורא ואיום.
שימו אל לב כל מי שחיכה ולא ידע כיצד לנהוג למעשה: מתבשרים אנחנו בכתבה שם שבקרוב ייצא הספר החשוב 'ארחות אכילה' על הלכות אכילה בשוק. וחזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוקן מתחת ידו. השאלה האם כשאוכלים פלאפל יש לפתוח את הפה בשינוי, או למחותו לשתותו או לסוך אותו על בשרו דסיכה לאו כשתייה דמי, למעט ביו"כ, או למהול אותו במים שנאמר סבאך מהול במים, או שמא ניתן לאכלו מאחורי עירוב שלא יהיה למקום דין שוק רח"ל. וגם אם לא תמצאו בספר החשוב הזה ערך ח"ו, ניתן להשתמש בו לצור על פי צלוחיתו או נכון יותר לקיים בו לכלב תשליכון אותו (דאי לאו הכי ממה שנאסר באכילה הו"א שייאסר גם בהנאה).
כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. לומדים כאלה לענ"ד יש לפטור לאלתר משירות צבאי, מדין משאצל"ג (לא כדי שילמדו תורה רח"ל. אותה הם כבר הרסו. אלא כדי שלא יקלקלו לנו עוד יותר את הצבא.). עדיף שימשיכו להפגין במקום ללמוד ולהרוס עוד יותר את התורה.

או שמא האוכלו בשוק דומה לכלב ובזה מתקיים קרא כדכתיב "לכלב תשליכון אותו". ודוקו היטב.

קצת הגזמתם…
מה כל כך נורא?

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258883,00.html

כעת יש להוציא מהדורה מבוארת של שני הספרים הללו, עם הערות והרחבות למטה לתועלת המעיינים (האם הטישיו יכול להימצא בכלי שלישי, או שמא בכה"ג לאו שם 'הוצאת טישיו' עליו). בכרך השלישי שכבר מתבשל תמצאו את "הלכות גירוד באוזן בשעת מנחה של יו"ט" (עם נספח ובו ביאור נפלא על טלטול השעווה בקצה האצבע בבין השמשות). ובכרך הרביעי: "הלכות אמירת 'מה נשמע?' השלם".
אנשים צריכים להעביר חיים שלמים בכולל, מסכנים. כמה כבר אפשר ללמוד?! תיתי להו, הם רוצים קצת ליהנות… הן אמת דמצוות לאו ליהנות ניתנו, אבל ספרים אלו אינם בכלל מצוות תלמוד תורה ולכן שפיר אפשר ליהנות בהם. ובסי' קיט ס"ג תמצאו האם גזרו בהם טומאה כשאר כתבי הקודש ועוד בירורים נפלאים.

שאלה אמיתית רק להבנה:
מה זה שונה מהשיעור שהיה בסדרה אפלטוניות, שאוקימתא זה כמו מקרה מעבדה ולכן יכול להיות משהו מאוד משונה?
בגלל שזה לכאורה מוצג כפסק הלכה אקטואלי? אז נניח אם זה היה בספר עיון נטו עם אותיות רצוצות כזה, אז לכאורה זה יהיה דיון לגיטימי

אתה באמת שואל את השאלה הזו?
הבעיה כאן היא לא שהמקרה הוא נדיר ומוזר אלא שעצם הנושא הוא מטופש, אין שום בעיה לבחון סוגייה הלכתית באמצעות מקרה נדיר, אך כאן בכלל לא נבחנה סוגייה הלכתית אלא סתם שטות.