טיעון נגד הליברטריאניזם
שמעתי לא מזמן טיעון נגד הליברטריאניזם, והוא הולך כך:
- דבר שיש לו סיבה הוא דטרמיניסטי.
- דבר שאין לו סיבה הוא אקראי.
- לכל דבר יש סיבה או שאין לו סיבה (המשפט נכון מעצם צורתו).
- בחירה חופשית היא לא אקראית ולא דטרמיניסטית ולא אקראית וגם דטרמיניסטית.
- לכן: אין בחירה חופשית.
לכאורה, התשובה תהיה שזו בררה כוזבת, ושיש מצב של בחירה חופשית שהוא לא אקראיות ולא דטרמיניזם (לא בחירות בסוריה ולא בשווייץ) – כך הרב פתר את טיעון הדילמה של ואן איוואגן. אמנם באמת אם בחירה לא נגרמת ולא לא נגרמת אז היא לא קיימת (עקרון השלישי הנמנע).
מה דעת מו\"רנו?
מורנו חושב בדיוק את מה שכתוב ומוסבר היכן שקראת את הדברים. או שיש סיבה או שלא. אבל אם אין סיבה זה לא אומר שזזה אקראי. תחת היעדר סיבה חוסות שתי אפשרויות שונות: בחירה ואקראיות (שווייץ וישראל).
אם אין סיבה אז מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות ב*מכניזם* של הבחירה? לא זוכר התייחסות לזה בספרך 'מדעי החופש' (בפרק על הפנומנולוגיה של הליברטריאניזם)…
כוונתך לשאול מה ההבדל בין אקראיות לבחירה (שניהם ללא סיבה). הסברתי זאת באורך רב שם. עמדתי על הסבר במונחי תכלית לעומת סיבה והיעדר סיבה (אקראיות). דיברתי על שיקול דעת וכו'.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer