הערות חשובות על המנגנון לאמונה של כבוד הרב

תודה על התשובה כבוד הרב אך אסביר יותר את כוונתי. לגבי הטענה לריבוי יקומים, הבחנתי בין הטיעון "העולם מורכב אז מחויב לו יוצר" ששגור בפי הרב, לבין הטיעון כמענה לריבוי יקומים "מיהו הגנרטור המהווה את מקורם של אותם יקומים". אילו שתי טענות שונות לחלוטין, טענה ראשונה טוענת לקיום יוצר כתוצאה ממורכבות היקום, הטענה השניה טוענת כי עצם קיום של יקום, ואפילו פשוט ככל שיהיה מחייבת קיום יוצר, – טענה סיבתית בטהרתה. שאלתי היא, אם הרב טוען לסיבתיות מספיק לטעון שעצם קיום יקומינו הוא הכרח לבורא, מדוע ולמה הרב טוען למורכבותו של היקום? אף אם לא היה מורכב היה בסיס לבצר את ההנחה לקיום יוצר.
לגבי עקרון הסיבתיות. אני רוצה ראשית להכריח בהכרח גמור כי כל עולמנו, חשיבתנו, ומושגינו, בהכרח הגיעו מהמקום בו אנו נמצאים. לעולם לא נחשפנו ליקום אחר ועולם מושגים אחר. כמו שהעיוור מלידה אינו "רואה שחור" אלא – אינו רואה כלל, וכמו שנאמר שאנו "רואים שחור" מבעד קצות אצבעותינו כך יהיה לומר על עיוור מלידה, כך אנו במובן הכי בסיסי. ואם כן, וודאי שהבינה האנושית מבינה את המציאות בצורה האמתית שלה, אך כל החשיבה, המחקר והתפיסה, הם בתוך המערכת. לא יתכן שנבין דבר שאינו נמצא במערכת. איני טוען כי המדע מבוסס אך ורק על תצפית במובן הבסיסי של המילה, אלא שכל ההנחות בסופו של יום, הינם שאובים מהכרת העולם הזה והבנת אופן פעולתו. ואכן, יתכנו יצורים שיותר חכמים ממנו בצורה מהותית ואנו נצבים בפניהם כמו שבהמה נצבת בפנינו. לא הבנתי כיצד טענת הרב ללולאה לוגית עומדת בפני זה. הרב מנסה לטעון בעצם לפי מיטב הבנתי שההבנה שלנו שאכן שאובה מהעולם ומהמציאות הזה, רק מתבטאת בו, ונכונה אף מחוצה לו, וזאת מנין?
לגבי הטיעון על ארכיאולוגיה. אני מבין מה שכבוד הרב אומר ואכן בכל עת הארכיאולוגיה משנה את פניה ותפיסותיה. אך עקבות של עשרות אלפי בני אדם, במשך 40 שנה במדבר, מחוייבים להשאיר עקבות כלשהם, רבים. שרידי כלים, אוכל, אוהלים, וכו' וכו'. על פי תיאור התורה, וכן המסורת החיצונית של מעמד הר סיני, וזו נקודה חשובה, במצרים קרתה מהפכה של ממש, השמדה טוטאלית של כל השלטון שם. דבר זה היה חייב להשאיר עקבות רבות, ואילו נעדרות, אלא אם כן הרב טוען למעשה נסים במענה להיעדר העקבות. אכן "ישראל" מוזכר אגב בכתובת מצרית, וכן ידועה התגלית אודות פפירוס אוויפר המתאר תיאור הדומה לעשרת המכות, אך הוא מתוארך הרבה קודם התאריך אליו טוענת המסורת להתרחשות עשרת המכות. העקרון שאני מנסה לומר הוא, שהמסורת החיצונית עצמה אינה תואמת כלל את התוצאות בשטח. בזמן בו מתוארות עשרת המכות החיים במצרים מתנהלים כרגיל. כבוד הרב יכול לחלק בין תיאור עשרת המכות לבין תיאור סיני, אך סוף סוף במכלול הדברים, הם אינם תואמים את המציאות. וודאי שפרטים מהמסורת מבוססים על המציאות באותם ימים, וישנו בסיס מסויים לנאמר, אך רחוק מאוד ממה שהמסורת מספרת לנו. המוצא של רובנו הוא בכלל מעמים כנעניים שחיו באזור. אולי הייתה איזו קבוצת עבדים קטנה שברחה ועליה התבסס הסיפור. טענתי היא, שסוף סוף בתמונה הכוללת של הדברים הטענה שהצגתי הרבה ברבה יותר משכנעת מאשר המסורת, "נכרים דברי אמת", ואף לאחר שאני מקבל את הטענה לקיומו של בורא. תודה לרב על הקול השפוי שהוא משמיע בכל הנושאים הללו, יצא לי להתווכח עם כמה חרדים ופשוט התביישתי למענם. מתווכחים כאשר הם לוקים בחוסר ידע בסיסי בכל תחום, מנסים להטיל דופי בעובדות מדעיות וכו'.

שלום חנוך. התייחסתי לכל הנקודות הללו בהרחבה בספריי (בפרט ב"המצוי הראשון") ובאתר, ואנסה לסכם כאן את תשובותיי לשלוש טענותיך:

א. היחס בין הראיה הקוסמולוגית לפיזיקו-תיאולוגית
אתה שואל מדוע לא להסתפק בראיה הקוסמולוגית הטהורה (שעצם קיומו של דבר מחייב סיבה), ומדוע אני נזקק לטיעון המורכבות. התשובה היא שהראיה הקוסמולוגית כשלעצמה חשופה לערעור המרכזי של קדמות העולם (או קדמות החומר/החוקים/הנקודה הסינגולרית). אם האתאיסט טוען שהיקום, או הגנרטור שמייצר יקומים, היה קיים מאז ומעולם, הרי שעל פי עקרון הסיבתיות גרידא (הקובע שרק דבר שנוצר זקוק לסיבה שיצרה אותו) לא נדרש לו יוצר.
כאן נכנסת הראיה הפיזיקו-תיאולוגית המבוססת על מורכבות, שמפעילה את "עקרון הטעם המספיק" (של לייבניץ). עקרון זה קובע שגם אם משהו לא נוצר מעולם אלא היה קיים תמיד, עדיין יש לשאול: מדוע הוא קיים דווקא במבנה הספציפי והמורכב הזה ולא אחרת?. בנוסף, מורכבות מצביעה לא רק על סיבה אלא על סיבה תבונית. אם נניח שהסיבה ליקום היא "גנרטור יקומים" עיוור, הרי שמכונה כזו, שמסוגלת לייצר עולם כה מכוונן, היא בעצמה מורכבת וזוקקת הסבר, מה שמחזיר אותנו מיד לרגרסיה אינסופית. רק הכרעה של ישות תבונית ורצונית, שאינה מורכבת פיזיקלית אלא פועלת מתוך רצון, עוצרת את הרגרסיה האינסופית. לכן שתי הראיות משלימות זו את זו למקשה אחת.
אבל אם לדעתך די באחת מהן – לבריאות.

ב. תוקפה של הסיבתיות מעבר למציאות שלנו
הסברתי כבר. הטעות הבסיסית שלך כאן היא ההנחה שחוקי הלוגיקה ועקרון הסיבתיות שאובים מהתצפית ומהניסיון שלנו בעולם הזה. כפי שהראה דיוויד יום, עקרון הסיבתיות אינו נגזר מן הניסיון (שהרי בתצפית אנו רואים רק סמיכות זמנים בין אירועים, ולא את ה"גרימה" עצמה), אלא הוא תובנה אפריורית של התבונה.
מכיוון שעקרון הסיבתיות וחוקי הלוגיקה אינם תלויי תצפית, אין שום סיבה להגביל אותם רק לעולם המוכר לנו. הם נכונים בכל הקשר, בדיוק כפי שהמשוואה 2+3=5 נכונה בכל מקום. ההנחה ה"ספקנית" שאולי במקומות או בהקשרים אחרים הלוגיקה שלנו אינה פועלת היא כריתת הענף שעליו יושבת החשיבה הרציונלית כולה. אתה יכול לדמיין בקלות עולם עם חוקי פיזיקה אחרים, אבל אינך יכול לדמיין עולם שבו חוקי הלוגיקה שונים (למשל, עולם שבו יש סתירות פנימיות). הוויכוח אינו על מה המדע מסוגל לראות, אלא על עצם כליה של התבונה – ואם אינך מקבל אותם, אין לנו כלל בסיס לדיון.

ג. הארכיאולוגיה וסיפור יציאת מצרים
התייחסתי לטענות הארכיאולוגיות לא פעם. ראשית, האמון שלי בארכיאולוגיה כ"מדע מדויק" הוא מוגבל ביותר. זהו תחום רווי בספקולציות ואג'נדות. הכלל הבסיסי ביותר הוא ש"לא ראינו אינה ראיה"; אין שום היגיון לדרוש שיימצאו שרידי מאהלים של נוודים בחולות המדבר, או ציוד מתכלה, לאחר למעלה מ-3,000 שנה.
עם זאת, אני בהחלט מסכים. הסברתי גם שיש פרשיות בתנ"ך שאינן עובדתיות כפשוטן .
אך בין זה לבין שלילת האירוע כולו המרחק רב. התורה אינה ספר היסטוריה קלאסי, אך בבסיס המסורת שלנו יש גרעין היסטורי מוצק: הייתה אינטראקציה אמיתית עם הקב"ה, קבוצה יצאה ממצרים והתגבשה לעם בסיני, והם קיבלו תורה. כשאני מצרף את המסקנה הפילוסופית הברורה שיש אלוהים, ואת הסבירות שבורא ירצה להתגלות ולדרוש דבר מה מנבראיו, יחד עם מסורת לאומית כה חזקה ומכוננת, התמונה הכוללת מצביעה על כך שההתגלות אכן התרחשה. העובדה שייתכן שחלק מפרטי הסיפור הם הגזמות מליציות, טיפולוגיות, או שלא הובנו כהלכה, אינה משמטת את הקרקע תחת עצם המחויבות למסורת ולהלכה שנובעת מאותו מאורע מכונן.
לגבי פרטים וטיעונים ספציפיים בארכיאולוגיה, אני מציע שתפנה לאלו שעוסקים בכך. בטח לא לרבנים חרדים.

מה דעת הרב על ספריו של ר' אביגדור מילר שבנושא הארכיאולוגי' מביא ציטטות אין סוף מהעוסקים בתחום הארכיאולוגיה וסיפור האבולוציה שמוכיחות למעיין ישר שזה פשוט סימון המטרה מראש גם כאשר כל ההוכחות הם כנגדו.

לא מכיר. אבל על פניו נשמע מפוקפק מאד, כמו תיאוריות קונספירציה אחרות.

מה מפוקפק הספר או טענות הארכיאולוגים.

הספר