הערות חשובות על המנגנון לאמונה של כבוד הרב
לאחרונה אני שומע רבות את כבוד הרב בשיעוריו ועימותיו עם אתאיסטים ורבים. ראשית עלי לומר כי אני נהנה ביותר, הרב מדבר בצורה קולחת ובהירה, הדברים מועברים באופן ברור ומבוסס. להלן מספר שאלות העומדות בבסיס המהלך שהרב מעמיד, המוביל אל האמונה. דבר ראשון: כבוד הרב טוען שעקרון הסיבתיות, שאינו תוצאה של תצפית, הוא המוביל למסקנה כי ליקומינו ישנו יוצר. לאחר המחילה לא הבנתי כלל כיצד ניתן להניח בסבירות גבוהה הנחה כזאת. הרי כל הבינה האנושית שיש לנו, ההומו ספיינס, היא תוצאה של אבולוציה ארוכה והתאמה של המח שלנו למציאות בו אנו קיימים. כך שלא ניתן להסיק בשום צורה, ואפילו לא בסבירות שאותו הדבר הוא לסיבתה של המציאות עצמה, ואף על גב שכבוד הרב טוען שזוהי לוגיקה ולא תוצאה של תצפית, גם הלוגיקה הזו עצמה מחוייב שמקורה תהיה מן המציאות, ומניין לרב שבסבירות היא רק מתבטאת במציאות אך נכונה אף מחוצה לה?
כבוד הרב טוען למורכבותו של היקום כהכרח המחייב יוצר. וכמובן שהרב מתכוון לסט החוקים הבסיסי של היקום המאפשר בדיוק עצום קיום חיים. וכשטוענים לכבוד הרב לריבוי יקומים, ("מואלטי וועראס" בלע"ז) תשובתו של הרב ערוכה בצידו: "ומיהו אותו גנרטור שיוצר את אותם היקומים?". לכאורה זוהי טענה שונה לחלוטין, דהיינו שאף לולא (ולא לולי ע"פ תוס' מגילה כ"ב) מורכבותו של היקום יש לשאול ומהי סיבתו. ועד כמה שהרב טוען לסיבתיות על היקום עצמו, מדוע ולמה נצרך הרב לטיעון המבוסס על מורכבות היקום?
כעת אני עובר לאדן השני, כלשונו הזהב של הרב. טיעון העד-סיני. הרב מניח בתחילת דבריו כי טיעון זה כשלעצמו אינו מספק, אך בצירוף ההנחה הקודמת, האדן הראשון, לקיומו של הבורא יחד הם מהווים ראיה/עדות מספקת. הבעיה הראשית בטיעון זה בעיני, היא שכאשר אנו נווכחים בכל הסתירות הגמורות והתמיהות על התנ"ך ותיאור התפתחות והולדת עם ישראל, האמון בתנ"ך, ואף במסורת החיצונית של סיני מתערער לחלוטין ואני כעת מפרט. לא נמצאו במדבר סיני כלל, ואף כי נחרש רבות, עדויות למסע של מיליוני אנשים (ואף אם זהו מספר טיפולוגי, העדויות הם על קבוצות נוודים דלות ביותר). בנוסף, בתקופה שבה חיו על פי התנ"ך האבות, היה זה זמן רב (כ-700 800 שנים) קודם שהגמל בוית כבהמת משא. יתירה מכך, בתקופה בה התרחש המבול לפי התנ"ך ישנם ממצאים רבים במזרח הרחוק ואפילו במצרים השכנה כי החיים התנהלו כרגיל ללא הפרעה, וכמובן העדר עקבות גיאולוגיות של שטפון בסדר גודל שכזה שהציף את כל העולם או על כל פנים חלקים נרחבים ממנו. שלא נדבר על תגליות המדע שמהפכות לחלוטין את כל תפיסת העולם העתיק בנוגע לגילו ומיקומו של העולם שלנו. ועל כולנה שרידים אבולוציוניים בגופנו המעידים כאלף עדים כי התפתחנו בהדרגה מאב קדמון המשותף לנו ולשאר הקופים בהתפצלות לפני כ8 מיליון שנים. אכן יש לכך תירוצים רבים ויישובים, אך סוף סוף, בתמונה הרחבה הדברים נראים רחוקים ודחוקים, ואדרבה נראה כי היהדות היא עוד דת שצמחה בימי קדם מסיפורים של אחרים עד כי התבססה למורשת. כבוד הרב מודה כי טיעון העד כשלעצמו אינו מחזיק מים לבדו בצורה בריאה, ואם כן כך מתפרשת התמונה הרחבה. יורנו הרב הדרך אשר נעלה והמעשה אשר נעשה, ומחילה מראש על אריכות הדברים. אני מנצל במה זו להודות שוב לרב על התכנים המעניינים והלשון הקולחת והבהירה בכל עת.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אפתח בשאלתך הראשונה הנוגעת לעקרון הסיבתיות ולתוקף ההכרה האנושית לאור האבולוציה. אתה טוען שאם התבונה שלנו היא תוצר אבולוציוני, אי אפשר להסתמך עליה מחוץ לעולמנו. אבל הטיעון הזה מנסר את הענף שעליו הוא יושב. המגע מבוסס על כמה וכמה הנחות יסוד שלא שאובות מהתצפית. אם אינך נותן אמון בהנחות כאלה אתה יכול לזרוק את המדע כולו, כולל האבולוציה. הרי איך אתה יודע שהאבולוציה נכונה? משום שחקרת והסקת מסקנות באמצעות כלי החשיבה וההכרה המדעית שלך. אם אתה מבסס את האמון בשכל שלך על האבולוציה, כשהאבולוציה בעצמה היא תוצר של השכל שלך – נקלעת ללולאה לוגית. יתר על כן, האבולוציה מפתחת שרידות, אך מנגנון שרידותי לא בהכרח "מבין" את האמת האובייקטיבית. לכן, אם אנחנו נותנים אמון אפיסטמי (ולא רק תועלתני) בשכל שלנו, כפי שעושה המדע, הדרך היחידה להצדיק זאת היא להניח שיש "גורם מתאם" שתיאם בין החשיבה שלנו לבין העולם האובייקטיבי. באשר לעקרון הסיבתיות עצמו, כפי שהראו דייוויד יום וקאנט, זהו עיקרון רציונלי אפריורי ולא תוצר של תצפית חושית גרידא, ולכן אם אתה מקבל עקרונית גם תובנות והנחות כאלה אזי אין מניעה להחילו על כל דבר מורכב, גם מחוץ לניסיון הפיזי המיידי שלנו.
את שאלתך השנייה לא הבנתי. מדוע המולטיוורס אינו פתרון עניתי כאן כמה פעמים בעבר. יש לכך כמה סיבות טובות. ראה למשל כאן: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%91-%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D-2/
באשר לשאלתך השלישית לגבי "טיעון העד" אל מול ממצאי המדע, הארכיאולוגיה וביקורת המקרא. אענה רק באופן כללי כי לא זה המקום להאריך וזה גם לא תחום שאני מתמצא בו ולא בכדי.
הארכיאולוגיה היא תחום רווי אג'נדות והשערות. העובדה שלא מצאו עקבות במדבר אינה ראיה שלא היו שם בני אדם; וכי מה ציפינו למצוא, בזנ"ט חלוד ממעמד הר סיני?. לגבי טענתך על הגמל – זו דוגמה מצוינת מדוע צריך להיזהר מאמירות נחרצות שמבוססות על "לא מצאנו". בפועל, כבר מצאנו ראיות לגמלים מבויתים במזרח התיכון מתקופה קודמת בהרבה. זו אחת הדוגמאות הקלסיות לרעיעותה של הארכיאולוגיה והמסקנות שעולות ממנה.
טיעון העד נדון אצלי בטור מפורט כאן ותוכל למצוא אותו בחיפוש באתר.
ולגבי המקרא, עליך להפריד בין הגרעין של התגלות בהר סיני לבין הדיוק ההיסטורי של שאר חלקי התורה. אני מקבל לחלוטין את התיארוך המדעי של גיל היקום (כ-14 מיליארד שנה) ואת האבולוציה כעובדה. התורה אינה ספר מדע או היסטוריה אלא ספר נורמטיבי, ולכן פרקי הבריאה, ולדעתי גם המבול, הם מיתוסים מחנכים שנועדו להעביר מסר ערכי, ולא בהכרח עובדות היסטוריות. האבולוציה אינה אלא האופן שבו אלוהים ניהל את יצירת החיים.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה על התשובה כבוד הרב אך אסביר יותר את כוונתי. לגבי הטענה לריבוי יקומים, הבחנתי בין הטיעון "העולם מורכב אז מחויב לו יוצר" ששגור בפי הרב, לבין הטיעון כמענה לריבוי יקומים "מיהו הגנרטור המהווה את מקורם של אותם יקומים". אילו שתי טענות שונות לחלוטין, טענה ראשונה טוענת לקיום יוצר כתוצאה ממורכבות היקום, הטענה השניה טוענת כי עצם קיום של יקום, ואפילו פשוט ככל שיהיה מחייבת קיום יוצר, – טענה סיבתית בטהרתה. שאלתי היא, אם הרב טוען לסיבתיות מספיק לטעון שעצם קיום יקומינו הוא הכרח לבורא, מדוע ולמה הרב טוען למורכבותו של היקום? אף אם לא היה מורכב היה בסיס לבצר את ההנחה לקיום יוצר.
לגבי עקרון הסיבתיות. אני רוצה ראשית להכריח בהכרח גמור כי כל עולמנו, חשיבתנו, ומושגינו, בהכרח הגיעו מהמקום בו אנו נמצאים. לעולם לא נחשפנו ליקום אחר ועולם מושגים אחר. כמו שהעיוור מלידה אינו "רואה שחור" אלא – אינו רואה כלל, וכמו שנאמר שאנו "רואים שחור" מבעד קצות אצבעותינו כך יהיה לומר על עיוור מלידה, כך אנו במובן הכי בסיסי. ואם כן, וודאי שהבינה האנושית מבינה את המציאות בצורה האמתית שלה, אך כל החשיבה, המחקר והתפיסה, הם בתוך המערכת. לא יתכן שנבין דבר שאינו נמצא במערכת. איני טוען כי המדע מבוסס אך ורק על תצפית במובן הבסיסי של המילה, אלא שכל ההנחות בסופו של יום, הינם שאובים מהכרת העולם הזה והבנת אופן פעולתו. ואכן, יתכנו יצורים שיותר חכמים ממנו בצורה מהותית ואנו נצבים בפניהם כמו שבהמה נצבת בפנינו. לא הבנתי כיצד טענת הרב ללולאה לוגית עומדת בפני זה. הרב מנסה לטעון בעצם לפי מיטב הבנתי שההבנה שלנו שאכן שאובה מהעולם ומהמציאות הזה, רק מתבטאת בו, ונכונה אף מחוצה לו, וזאת מנין?
לגבי הטיעון על ארכיאולוגיה. אני מבין מה שכבוד הרב אומר ואכן בכל עת הארכיאולוגיה משנה את פניה ותפיסותיה. אך עקבות של עשרות אלפי בני אדם, במשך 40 שנה במדבר, מחוייבים להשאיר עקבות כלשהם, רבים. שרידי כלים, אוכל, אוהלים, וכו' וכו'. על פי תיאור התורה, וכן המסורת החיצונית של מעמד הר סיני, וזו נקודה חשובה, במצרים קרתה מהפכה של ממש, השמדה טוטאלית של כל השלטון שם. דבר זה היה חייב להשאיר עקבות רבות, ואילו נעדרות, אלא אם כן הרב טוען למעשה נסים במענה להיעדר העקבות. אכן "ישראל" מוזכר אגב בכתובת מצרית, וכן ידועה התגלית אודות פפירוס אוויפר המתאר תיאור הדומה לעשרת המכות, אך הוא מתוארך הרבה קודם התאריך אליו טוענת המסורת להתרחשות עשרת המכות. העקרון שאני מנסה לומר הוא, שהמסורת החיצונית עצמה אינה תואמת כלל את התוצאות בשטח. בזמן בו מתוארות עשרת המכות החיים במצרים מתנהלים כרגיל. כבוד הרב יכול לחלק בין תיאור עשרת המכות לבין תיאור סיני, אך סוף סוף במכלול הדברים, הם אינם תואמים את המציאות. וודאי שפרטים מהמסורת מבוססים על המציאות באותם ימים, וישנו בסיס מסויים לנאמר, אך רחוק מאוד ממה שהמסורת מספרת לנו. המוצא של רובנו הוא בכלל מעמים כנעניים שחיו באזור. אולי הייתה איזו קבוצת עבדים קטנה שברחה ועליה התבסס הסיפור. טענתי היא, שסוף סוף בתמונה הכוללת של הדברים הטענה שהצגתי הרבה ברבה יותר משכנעת מאשר המסורת, "נכרים דברי אמת", ואף לאחר שאני מקבל את הטענה לקיומו של בורא. תודה לרב על הקול השפוי שהוא משמיע בכל הנושאים הללו, יצא לי להתווכח עם כמה חרדים ופשוט התביישתי למענם. מתווכחים כאשר הם לוקים בחוסר ידע בסיסי בכל תחום, מנסים להטיל דופי בעובדות מדעיות וכו'.
שלום חנוך. התייחסתי לכל הנקודות הללו בהרחבה בספריי (בפרט ב"המצוי הראשון") ובאתר, ואנסה לסכם כאן את תשובותיי לשלוש טענותיך:
א. היחס בין הראיה הקוסמולוגית לפיזיקו-תיאולוגית
אתה שואל מדוע לא להסתפק בראיה הקוסמולוגית הטהורה (שעצם קיומו של דבר מחייב סיבה), ומדוע אני נזקק לטיעון המורכבות. התשובה היא שהראיה הקוסמולוגית כשלעצמה חשופה לערעור המרכזי של קדמות העולם (או קדמות החומר/החוקים/הנקודה הסינגולרית). אם האתאיסט טוען שהיקום, או הגנרטור שמייצר יקומים, היה קיים מאז ומעולם, הרי שעל פי עקרון הסיבתיות גרידא (הקובע שרק דבר שנוצר זקוק לסיבה שיצרה אותו) לא נדרש לו יוצר.
כאן נכנסת הראיה הפיזיקו-תיאולוגית המבוססת על מורכבות, שמפעילה את "עקרון הטעם המספיק" (של לייבניץ). עקרון זה קובע שגם אם משהו לא נוצר מעולם אלא היה קיים תמיד, עדיין יש לשאול: מדוע הוא קיים דווקא במבנה הספציפי והמורכב הזה ולא אחרת?. בנוסף, מורכבות מצביעה לא רק על סיבה אלא על סיבה תבונית. אם נניח שהסיבה ליקום היא "גנרטור יקומים" עיוור, הרי שמכונה כזו, שמסוגלת לייצר עולם כה מכוונן, היא בעצמה מורכבת וזוקקת הסבר, מה שמחזיר אותנו מיד לרגרסיה אינסופית. רק הכרעה של ישות תבונית ורצונית, שאינה מורכבת פיזיקלית אלא פועלת מתוך רצון, עוצרת את הרגרסיה האינסופית. לכן שתי הראיות משלימות זו את זו למקשה אחת.
אבל אם לדעתך די באחת מהן – לבריאות.
ב. תוקפה של הסיבתיות מעבר למציאות שלנו
הסברתי כבר. הטעות הבסיסית שלך כאן היא ההנחה שחוקי הלוגיקה ועקרון הסיבתיות שאובים מהתצפית ומהניסיון שלנו בעולם הזה. כפי שהראה דיוויד יום, עקרון הסיבתיות אינו נגזר מן הניסיון (שהרי בתצפית אנו רואים רק סמיכות זמנים בין אירועים, ולא את ה"גרימה" עצמה), אלא הוא תובנה אפריורית של התבונה.
מכיוון שעקרון הסיבתיות וחוקי הלוגיקה אינם תלויי תצפית, אין שום סיבה להגביל אותם רק לעולם המוכר לנו. הם נכונים בכל הקשר, בדיוק כפי שהמשוואה 2+3=5 נכונה בכל מקום. ההנחה ה"ספקנית" שאולי במקומות או בהקשרים אחרים הלוגיקה שלנו אינה פועלת היא כריתת הענף שעליו יושבת החשיבה הרציונלית כולה. אתה יכול לדמיין בקלות עולם עם חוקי פיזיקה אחרים, אבל אינך יכול לדמיין עולם שבו חוקי הלוגיקה שונים (למשל, עולם שבו יש סתירות פנימיות). הוויכוח אינו על מה המדע מסוגל לראות, אלא על עצם כליה של התבונה – ואם אינך מקבל אותם, אין לנו כלל בסיס לדיון.
ג. הארכיאולוגיה וסיפור יציאת מצרים
התייחסתי לטענות הארכיאולוגיות לא פעם. ראשית, האמון שלי בארכיאולוגיה כ"מדע מדויק" הוא מוגבל ביותר. זהו תחום רווי בספקולציות ואג'נדות. הכלל הבסיסי ביותר הוא ש"לא ראינו אינה ראיה"; אין שום היגיון לדרוש שיימצאו שרידי מאהלים של נוודים בחולות המדבר, או ציוד מתכלה, לאחר למעלה מ-3,000 שנה.
עם זאת, אני בהחלט מסכים. הסברתי גם שיש פרשיות בתנ"ך שאינן עובדתיות כפשוטן .
אך בין זה לבין שלילת האירוע כולו המרחק רב. התורה אינה ספר היסטוריה קלאסי, אך בבסיס המסורת שלנו יש גרעין היסטורי מוצק: הייתה אינטראקציה אמיתית עם הקב"ה, קבוצה יצאה ממצרים והתגבשה לעם בסיני, והם קיבלו תורה. כשאני מצרף את המסקנה הפילוסופית הברורה שיש אלוהים, ואת הסבירות שבורא ירצה להתגלות ולדרוש דבר מה מנבראיו, יחד עם מסורת לאומית כה חזקה ומכוננת, התמונה הכוללת מצביעה על כך שההתגלות אכן התרחשה. העובדה שייתכן שחלק מפרטי הסיפור הם הגזמות מליציות, טיפולוגיות, או שלא הובנו כהלכה, אינה משמטת את הקרקע תחת עצם המחויבות למסורת ולהלכה שנובעת מאותו מאורע מכונן.
לגבי פרטים וטיעונים ספציפיים בארכיאולוגיה, אני מציע שתפנה לאלו שעוסקים בכך. בטח לא לרבנים חרדים.
מה דעת הרב על ספריו של ר' אביגדור מילר שבנושא הארכיאולוגי' מביא ציטטות אין סוף מהעוסקים בתחום הארכיאולוגיה וסיפור האבולוציה שמוכיחות למעיין ישר שזה פשוט סימון המטרה מראש גם כאשר כל ההוכחות הם כנגדו.
לא מכיר. אבל על פניו נשמע מפוקפק מאד, כמו תיאוריות קונספירציה אחרות.
מה מפוקפק הספר או טענות הארכיאולוגים.
הספר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer