פרגמטיזם בשיעור 1 לבינה מלאכותית

אני מגדיר אמת כתכונה של טענות, שנקבעת אך ורק על ידי השוואה והלימה בין תוכן הטענה לבין מצב העניינים האובייקטיבי בעולם (תורת ההתאמה). הפרגמטיזם לגווניו לא מקבל זאת. הוא מציע הגדרה שונה למושג 'אמת', ובעצם מרוקן אותו מתוכנו. זהו כשל. נקודה.

כבר בעבר כתבו לי ביקורות על עמדתי זו ביחס לפרגמטיזם, וניסו להסביר אותו בכל מיני צורות. למשל, היו שטענו שהפרגמטיזם פשוט רואה בתועלת מדד לאמת. שים לב, לא הגדרה מחודשת למושג האמת אלא מדד. לשיטה זו, הפרגמטיזם מבוסס על הנחה מטפיזית שמה שמועיל הוא כנראה גם אמיתי. אם נרות השבת אכן משרים אווירה משפחתית טובה אז כנראה יש אלוהים. בעיניי זוהי גישה אבסורדית. אבל היא לפחות אומרת משהו.

אתה מציע כאן שתי הצעות אחרות:

האחת היא שהפרגמטיזם מדבר רק על מצבים שבהם לא הצלחתי להגיע למסקנה לגבי האמת, ואז הוא ממליץ לנקוט בדרך המועילה. אלא שהמלצה זו היא אחת משתיים: או טריוויאלית או שטות. אם הוא אומר שזו אמנם לא האמת אבל אם שתי האפשרויות שקולות כדאי לפעול באופן המועיל, זה פשיטא. היכן כאן החידוש של העמדה הפרגמטיסטית?! מישהו חשב אחרת? ואם כוונתו לומר שבהיעדר ראיות ענייניות התועלת מגדירה אתה אמת, ובלשונך הוא מציע הגדרה מחודשת של האמת, חזרנו לאותו נונסנס, משחק מילים טיפשי שמרוקן את מושג האמת מתוכן. אתה מציג אותו באופן השני (מה שכינית "אפיסטמולוגיה אלטרנטיבית"), כלומר נונסנס. בשאלה האם יש או אין אלוהים מדובר בטענת עובדה: או שיש או שאין. נניח שאין ראיות לכאן או לכאן. האם התועלת באמונה מהווה כלי אפיסטמי? האם היא מובילה למסקנה שיש אלוהים? לא. לכל היותר זו יכולה להיות המלצת התנהגות אבל לא כלי אפיסטמי.

מה שאתה מציע הוא בדיוק הטענה שאם נרות השבת משרים אווירה משפחתית טובה אז יש אלוהים. אלא שאתה משום מה מגדיר את זה כלא לגזור את ה-IS מה-OUGHT. למרות שזה בדיוק מה שעושים כאן.

בקיצור, עם הגנות כאלה על הפרגמטיזם כפרגמטיסט הייתי כבר מעדיף את המתקפות שלי.