האשם האמיתי בפולנטר עם החרדים

שלום לרב מיכאל,

אני שואל בנוגע לכל העניין סביב המחלוקת עם הציבור החרדי בנושא הכללי של "לקיחת מעורבות בניהול המדינה". נראה שהשיח הכללי בתקשורת (ואולי גם אצלך) מתמקד סביב האשמה כלפי אורח החיים החרדי והיוצא ממנו. אבל אולי לפני שבאים בטענות לציבור החרדי, צריך לבוא בטענות לציבור הכללי ולממשלות ישראל מאז קום המדינה.

במשך עשרות שנים המדינה היא זו שאפשרה, מימנה ושימרה את המודל החרדי: תלמודי תורה ללא לימודי ליבה מלאים, ישיבות קטנות וגדולות, דחיית גיוס למי שלומד, תקצוב כוללים והגנה על כל המערכת באמצעות הסכמים קואליציוניים – שבפועל הגדילו לעשות עם הטבות סוציאליות של מחיר למשתכן, סבסוד מעונות יום וכו' שאיפשרו את החממה החרדית שבפועל הביאה לבידול, אי גיוס ועוד ועד. ובתמורה החרדים סייעו להוציא לפועל את הפעולות המשמעותיות של ממשלות ישראל – מההתנתקות עד לרפורמה המשפטית וכו'.

הציבור הכללי ידע היטב מה נבנה כאן. ממשלות ימין ושמאל (בעיקר ימין) הסכימו שוב ושוב להעניק לציבור החרדי אוטונומיה חינוכית וחברתית, משום שהיו זקוקות לתמיכת המפלגות החרדיות בנושאים כאלו ואחרים (שוב בעיקר ימין). עכשיו, אחרי המלחמה, הציבור הכללי מבין בצדק שהמודל הזה כבר אינו יכול להימשך באותה מתכונת — אבל איפה לקיחת האחריות שלו על כך שהוא עצמו אפשר למודל לצמוח לממדים האלה?

זה קצת לא הגיוני שבמשך עשרות שנים ממשלות ישראל בחרו בפועל לממן מערכת שמכשירה ילד חרדי להיות תלמיד ישיבה ואברך, לא ללמד אותו מקצועות בסיסיים, לפטור אותו משירות ולהציג את המסלול הזה כלגיטימי – ואז בגיל 18 או 25 להאשים אותו כאילו הוא לבדו המציא את המערכת ובחר באנוכיות לא להשתלב – ולשלוח אותו למעצר על כך שהוא הולך במסלול חיים שנתפר עבורו בתמיכת אותו שלטון שכולא אותו בסוף.

אני חושב שהשיח שמתנהל כיום הוא סובב סביב הטחה כלפי החרדי המצוי הוא מיותר כל כך. הגטו האידיאולוגי שהחרדים בנו סביב עצמם גרם לכך שכל מי שלא מתיישר באשר הוא לצורת התנהלות שלו (שהיא לשיטתם מסורה מרבותיהם "מצוקי ארץ") הוא מצויר כאנטישמי/רשע/לא מבין מה זה תורה ועוד. כפי שלדעתי אתה בעצמך אמרת פעם מדובר במעין "תינוק שנשבה". וכאילו כולם שכחו מי נתן לעסקנים את הכוח להחזיק את הציבור שלו כפי שהוא.

אגב, אני חושב שאותה ביקורת תקיפה כלפי הרבנות הראשית – שהחטיפה שלה על ידי פוליטיקאים ועסקנים התאפשרה על ידי המדינה החילונית, שהיא בתורה אין לה שום דבר להגיד בעניין היהדות אז היא הזניחה אותו לידי מי שהכוח הפוליטי אצלו.

וכעת לשאלה – האם אתה לא חושב שצריך להפסיק לזעוק על ההתנהלות של הציבור החרדי (על כך שהוא לא מתגייס, חי בעוני כך שהוא גם לא יכול לתרום הרבה וכו') ובמקום לבוא בטענה לפוליטיקאים שמאפשרים זאת? לא רק מימין, אלא אפילו אייזנקוט/בנט אם בבוא היום שלא יהיו להם 60 מנדטים שלא יגישו "דף ריק" של דרישות שבפועל ישמרו את הסטטוס קוו הקיים?