יום ואריסטו

ערב טוב!
1- לכאורה טענתו של יום שלא ניתן לגזור ראוי ממצוי מניחה שאין במציאות 'אידאות', שהרי זו גופא טענתו- שהיות ולא ניתן לצפות באידאות, ממילא הן המדע (אינדוקציה) והן האתיקה הינם פרי מבנהו של האדם עצמו ואין זה טענות על העולם (ושוות ערך לטענה שעלי לאכול כי זה מוסרי. כלומר, אין זה מוסר התובע את האדם, אלא צורך).
כלומר, לא ניתן לדבר על ערכים שאינם אידאות אובייקטיביות שחיצוניות למציאות (טרנסצדנטיות) ובוודאי שאינן מורכבות העובדות של המציאות. 
וא"כ ק' לי כיצד אריסטו אשר כפר בקיומם של אידאות שמעבר למציאות, הצליח להעמיד אתיקה מחייבת, והרי יום צודק בכך שלא ניתן לדבר על ערך רק מקיום עובדות (היינו – אי קיום אידאות)?
2- קאנט טוען שעל האדם להיות רציונלי. וק' לי מדוע? האם משום שזה דרך לחיות טוב. כלומר, כפי שמישהו יאמר לי מה הדרך הכי טובה לאכול. או שיש בזה משהו מעבר. כלומר, מימוש עצמי זה יותר מתיאור של קיום עובדה (שהרי איננו קוראים למי שיש לו פוטנציאל לאכול ועושה זאת, שהוא מימש את עצמו, אא"כ בציניות כמובן…)?
3- כמוכן, קאנט טען שהאתיקה נובעת מהמוסר. מה הקשר?
תודה רבה!