כמה שאלות

שו”תקטגוריה: כלליכמה שאלות
י' שאל לפני 6 שנים

שלום הרב
מה שלומך
 רציתי בבקשה לשאול כמה שאלות.
1. האם לדעתך התורה מכוונת אותנו לאלטרואיזם או לא ?שעמתי שתי דעות מנוגדות.
2. מדוע יש כל כך הרבה משניות שדנות בכותים לפני שגילו והכריזו עליהם שהם גוים גמורים הרי אין בזה שום נ”מ להלכה?
3. מדוע רות נקראת רות המואביה הרי סבא שלה בלק היה בכלל מדייני?
4. ניסיתי למצוא תשובה לשאלה מדוע לפעמים בתורה כתוב “כבש” ולפעמים “כשב” ולא מצאתי תשובה מהותית. האם ידוע לך מה העניין בזה?
5. מישהו סיפר לי על מין עכביש שיולדת מאות עכבישונים ורק 2 עד 3 אחוז שורדים. ניסיתי לחשוב מדוע השם יצר מנגנון כזה שיש אחוז ילודה
גבוה כל כך לעמות אחוז השרדות נמוך כל כך ואני מניח שיש עוד כמה בעלי חיים כאלה. מה דעתך על זה?
6. מדוע יש בתורה מיעוט אחר מיעוט כדי לרבות ,פשוט שלא לכתוב כלום ונדע לרבות בצורה פשוטה?
7. מדוע לדעתך אין טור ושולחן ערוך על הלכות לשון הרע?
8. ראיתי כל מיני מפרשים שטורחים להסביר למה לא היה ניסים בבנית המשכן כמו למשל שאבנים שהביאו הנשיאים לא היו נס אלא הענננים הביאו 
להם אבנים מוכנות טבעיות ממקום מסוים בעולם אז היה רק נס בהגעה ולא ביצירה ויש עוד דוגמאות. מה שלא הבנתי זה הרי התחש עצמו היה נס
גדול שהוא נוצר יש מאין בזמן המשכן (שזה גם לא כל כך מסתדר לי אןם “אין חדש תחת השמש”), וששאלתי תלמיד חכם אחד שמוסר שיעורים אגדה
הוא אמר לי שהתחש זה לא נס, אבל לא הצלחתי להבין את דבריו. רציתי לשאול בבקשה האם אתה חושב שיש מקום לומר שהתחש הוא לא בגדר נס, 
ומדוע כל כך חשוב לחלק ממפרשי התורה לתרץ מדוע אין נס בבנית המשכן אלא הכל “טבעי”?
 
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום י’
 

1. אם אלטרואיזם הוא עזרה לזולת אז כנראה שכן. הדבר תלוי בהגדרת המושג, ולפעמים הוויכוחים הם בגלל הגדרות שונות. 
2. יש לזה המון נפ”מ להלכה, שכן התופעה יכולה להופיע שוב ויש  לדעת מה לעשות איתה. כך למשל הדיון על תינוק שנשבה נמצא רלוונטי מאד בדורנו.
3. כי היא היתה ממואב (עפ”י חז”ל בתו של עגלון, לא?). למה חשוב מי היה סבא שלה?!
4. ההסבר המקובל הוא בבעל הטורים (ויקרא ג, ו) שכותב שכשב הוא קטן וכבש הוא גדול. המלבי”ם כותב בדומה לכך (ויקרא ג, ז). ראה העמק דבר ויקרא א, י ובמדבר טו, ד. אגב, דרכו של המקרא להחליף אותיות (כך מביא העמק דבר מהרמב”ן גם בענייננו), כמו שלמה ושמלה, גדול ודגול ועוד. ראה גם ספר הכרמל כאן.
5. יש  המון נשורת בתהליך האבולוציוני, למשל בעלי חיים שלא שרדו כלל. מעבר לזה, גם אנחנו לא ממש שורדים עד קץ הימין, ולכן שאלת משך החיים היא רק שאלה כמותית. בכל אופן, לא בטוח שהקב”ה התכוין לזה. ייתכן שהוא ברא את העולם כך שהחיים ייווצרו באבולוציה, וחוקי האבולוציה יצרו כך את העכביש. יש לו עניין שהעולם יתנהל על פי חוקים ולא בידיו ישירות.
6. אין לי תשובה טובה. ייתכן שזה במקום שיש כמה אפשרויות לרבות, ולא רצו לסגור חלק מהן. מעבר לזה, ייתכן שהתורה לא רוצה לומר מה יש בבור אלא מה אין בו ולכן היא כותבת “ריק אין בו מים”, אבל היא מוסיפה “ריק” כדי לומר שיש בו דברים אחרים (נחשים ועקרבים). 
7. בפשטות מפני שאלו לא הלכות אלא מוסר. הח”ח יצר מזה תחום הלכתי, אבל אני לא בטוח שהוא צודק. לפניו אף אחד כמעט לא ראה את זה כתחום הלכתי במובן המפורט (יש איסור כללי אבל הפרטים הם גדרים כלליים ואין לראות בהם הלכה מחייבת). 
8. לא יודע למה היה חשוב להם. לגבי זהותו של התחש ראה מחלוקות כאן.

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב
תודה רבה שעניתה לי על השאלות ששלחתי לך.
יש לי בבקשה עוד כמה.
1. לגבי מה ששאלתי במכתב הקודם אני אמקד את השאלה אם נאמר שאלטרואיזם זה לא רק נתינה לזולת אלא “מחיקה” של העצמי ושימת הזולת בצוקד של חיי, וככה אני מבין שזו ההגדרה של אלטרואיזם, האם אתה חושב שהתורה מכוונת לשם,
או שכמו בכל דבר צריך איזון ויותר מזה התורה רוצה שארצה שלי יהיה טוב ומתוך זה אני אטיב לזולת, מתוך ההבנה שזה בונה אותי ומיטיב לי גם?(זה לא סותר כמובן שאם לא בא לי להיטיב אני כן לפעמים אתגבר על זה ואעזור לזולת אבל לא להפוך
זאת לשיטה).
2. לגבי רות המואביה, ידוע שאצל הגויים וכן בעם ישראל לפני מתן תורה הזרע נקבע על פי האבא. בלק היה מדייני, ואפילו אם נאמר שהוא התחתן עם מואביה עגלון בנו אמור להחשב מדייני, וכן בתו רות. אם כך מה היה חשוב כל כך לשמור על
העם המואבי שתצא ממנו רות?
3.כתבת לי פעם שאין אמת הלכתית כי אחרת אי אפשר להסביר מזה אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אבל איך אפשר להסביר לעומת זה את הגמרא נצחוני בניי שממנה משמע שהאמת ההכלתית היתה עם רבי אליעזר?
4. האם בחירה רק רק בין טוב לרע (לפחות בהגדרתה) או כל בחירה בחיים כמו איפה לגור ומה ללמוד ואיך לנהל אורח חיים וכו’, זה גם חלק ממערך הבחירה?
5.לגבי המאמר שללחת לי פעם בנשוא האם יש מחלוקת במציאות בין תנאים ואמוראים, לא הצלחתי להבין את המסקנה הסופית, כי לכאורה זה כן נראה שיש מחלוקות במציאות.(אם תרצה אחפש במשניות דוגמאות לכך שזכורות לי שנתקלתי בהם בעבר)
6. איך יכול להיות שמצד אחד כל הלכות תפילה נלמדות מחנה ומצד שני עלי שראה אותה לא העלה על דעתו שזה מה שהיא עושה אלא שהיא שיכורה?
7. האם יש לך הסבר על כל הנושא שיש 60 ריבוא אותיות לתורה אבל בפועל יש 304805 ובמניין עם ישראל היו 603550? ועוד דבר איך זה שלווים לא היו בכלל המניין?
8. יש לי שאלה על אורות הקודש חלק ב על המאמר על השלמות וההשתלמות. בדף תקכו כתוב שהשבירה והשאיפה לתיקון (דיבור המתחיל וכל כך מרובה היא….) משמע שהכלים (נבראים) יכולים להתעלות מעל הפוטציאל שלהם. איך זה יכול להיות
שמשהו יכול להתעלות מעל הפוטנציאל שלו?
9. באותו עמוד בפסקה האחרונה משמע ששבירת הכלים היא בדדוקא ולא כתוצאה מחטא או משהו בסגנון, וכן נאמר לי שכתוב בזהר רישא חשוכא והדר נהורא ומשמע שזה בדווקא ולא בדיעבד. האם ככה גם אתה מבין והאם יש לך הסבר למה זה ככה?
10. ישנו רעיון שמובא שם אני אכתוב מה הבנתי ותאמר לי האם זה נכון: השבירה היתה כדי שהנברא ישאף למקומו הבלתי גבולי כדי להתאחד עם האלוקות ובזה יעשה הנברא את עצמו (האור בתחילת הבריאה היה מעבר למידתם של הנבראים) ויתעלה למעלה ממדרגה של נברא. אבל השפעת הטוב מאז ועד היום היא תמיד לפי הנבראים ולא לפי הבורא.אם צדקתי בהבנתי איך זה אמור לעבוד שפעם אחת קיבלנו משהו מעבר אבל מאז בדיוק לפי מה שאנחנו וזה אמור להיא אותנו למצב של מעמר למי שאנחנו?
11. האם יש חיוב הלכתי ליודי הים או המדבר או חבוש או חולה להביא קרבן תודה או שזה רשות? האם יש גדר של חובה במידה וזה חובה?

תודה רבה

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום י’.

1. התורה לא אומרת משהו מפורש בעניין ולכן נראה שזה נשאר לשכל הישר שלנו. השכל הישר שלי אומר שאין שום סיבה למחוק את עצמך. בסוגיית שניים שהולכים במדבר קי”ל כר”ע שחייך קודמים. וכך גם בדיני צדקה והצלה.
2. ייתכן שהיא נקראה מואביה ולכן גם התנ”ך מתייחס אליה כך. זה לא בהכרח אומר שהלכתית היא נחשבת מואביה. אם כי, בדיון ההלכתי בחז””ל פוסקים מואבי ולא מואבית, ומשמע שהיא נחשבת מואבית. ובוודאי אם כבר אביה היה מלך מואב הוא נחשב כמואבי. השאלה כשאומרים שעמוני מואבי לא יבוא בקהל הכוונה היא למי שייחוסו ההלכתי מואבי או לכל מי שנחשב מואבי.
3. הפוך בדיוק. טענתי היא שיש אמת הלכתית, ו”אלו ואלו” הוא ביטוי של סובלנות ולא של פלורליזם. ראה כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=DAbyYNTF3LA
וכן במאמרי הזה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/
4. לפי חז”ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. כלומר דברים שלא נוגעים לירא”ש אינם בבחירתנו.
5. ברור שיש מחלוקת במציאות. ר”י הוטנר באיגרת מתייחס לזה כגניזת הדעת. ראה כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA/
​6. כך היא נראתה לו. למה זה סותר שלומדים ממנה הלכות תפילה?
7. מהר”ל כבר אמר שהמספר 60 ריבוא הוא טיפולוגי, ולא בהכרח מתאר את המציאות. מונים יוצאי צבא, והלוויים לא יצאו בצבא.
8. לא יודע. אולי יש פוטנציאל טבעי, צפוי, ויש מה שעושים במאמץ מיוחד. לא ראיתי בפנים.
9. הקב”ה רצה מראש שהעולם יהיה עולם של תיקון, ולכן היתה צריכה להיות שבירת כלים קודם. יש מדרש שגם חטא אדם הראשון היה “משחק מכור” מראש (“בעלילה אתה בא עלי”).
10. אני לא מבין לגמרי את הכוונה.
​11. קרבן תודה ביסודו הוא קרבן נדבה. אבל ארבעת המוזכרים במזמור קז בתהילים אולי חייבים בקרבן. הגמרא בברכות נד ע”ב אומרת ארבעה חייבים להודות (ומביאה את הארבעה הללו). בפשטות מדובר על אמירת הגומל, אבל רש”י ורשב””ם ויקרא ז, יב, כתבו שזה נאמר גם על קרבן תודה. לפי זה נראה שלארבעת אלו יש חובה להביא תודה.​

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב
ראיתי כמה הרצאות שלך דרך מה ששלחת לי ביו טיוב ויש לי בבקשה כמה שאלות
1. יוצא מדבריוך שאתה הולך על הכיוון של הבית יוסף בהסבר של אלו ואלו(במידה והבנתי אותך נכוון) יוצא שההלכה מבטאת את האמת של “הרווב הדמוקרטי” ולא את האמת לאמיתה כמו
שכתוב בשמים. אז יוצא שאין אמת הלכתית במובן של אמת אבוסולוטית אלא אמת במובן שמה רוב חכמי ישראל “לדעתם” זה האמת. האם זו כוונתך?
2. יש לי קצת שאלה על הריטב”א בהסבר שלו על הגמרא בסוכה עם רב נחמן. אני יכול להסביר שרב נחמן הוא מוניסט אמיתי ולא סובלני ולכן הוא הושיב בדווקא את שני האמוראים
האחרים בסוכה שלא לפי שיטתם. הוא כן יסבור שיש כאן לפני עיוור לשיטתתם רק שהוא חושב שהוא אמור לגרום להם לשנות את דעתם כי הם טועים. הם גם כן מוניסיטים (או לא כי אין ראייה)
והם פשוט עונים לו שהם עוברי דרכים ולכן הם פטורים מן הסוכה. מה דעתך?
3. האם יש לך עוד ראיות שההלכה היא מוניזם סובלני?
4. ראיתי ראיון איתך ועם צבי ינאי ואם העבנתי אותך הסכמת איתו שלנו ולשימפנזה יש אב קדמון משותף והיה לי קצת קשה לשמוע אותך אומר את זה ולכן הייתי שמח אם תוכל להסביר לי למה
אתה מסכים לטיעון הזה?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

שלום י’.
1. לא זו כוונתי. להיפך, אני טוען שיש אמת הלכתית אחת, אבל יש לגיטימציה לפעול על פי מה שהסקנו בעצמנו (גם אם אינו האמת).
2. אם הוא מוניסט לא סובלני, למה הריטב”א תולה זאת בכך שהם מכירים את המציאות. לכאורה מותר לו להושיבם שם גם בלי ליידע אותם על כך.
3. יש כמה וכמה ראיות שיש אמת הלכתית (למשל החשש של כל פוסק אולי הוא טעה). ומאידך, יש סובלנות כלפי דעות אחרות (אלו ואלו, ומה שלא פסקו כר”מ כי לא ירדו חבריו לסוף דעתו ועוד), ומכאן יוצאת מאליה מסקנה של מוניזם סובלני.
4. למה לא? אלו מיטב ממצאי המדע. מעבר לזה, המתודה שלי בדיון על אבולוציה היא להניח לפחות לצורך הדיון שהכל נכון ולהראות שעדיין זה לא מאיים על האמונה.

י' הגיב לפני 6 שנים

שלום הרב
אני מנסה לסכם את מה שהבנתי ממך אני מקווה שזה נכון ואם לא תתקן אותי בבקשה
ישנה אמת הלכתית אחת ויחידה וזה מה שהקדוש ברוך הוא חושב. בכל סוגייה הלכתית ישנה אמת אחת ברורה. אף על פי כן, שהשם נתן את התורה הוא קבע שההלכה לא תהיה כפופה
בדווקא לאמת,(אם כי היא צריכה לשאוף לשם), אלא הכרעת הרוב לפי הבנתם, (בתנאי שהם בר הכי). ולכן הפירוש של אלו ואלו והלכה כבית הלל היא שגם דעת בית שמאי וגם דעת
בית הלל הן לגיטימיות כי זה נבנה על ידי חכמים שניסו להגיע לאמת ושתי הדיעות לגיטמיות. לו יצוייר שלא היתה יורדת בת קול והיו פוסקים הלכה כבית שמאי זה היה בסדר גמור.
אלא או מפני שלא הצליחו להגיע להכרעה או כי השם רצה שננהג על פי האמת לאמיתה, יצאה הבת קול וגילתה שמי שבאמת צודק זה בית הלל הם הצליחו “לקלוע” לאמת של השם
ולכן הלכה כמותם, אבל עדיין אלו ואלו דברי אלוקים חיים במובן הזה שגם מי שלא “קלע” למטרה דעותיו ההלכתיות לגיטמיות ומכאן נלמד לויכוחים בעתיד שכל הדעות של חכמים הם
לגיטימות אפילו אם נכריע לא כמו מי שצודק באמת. האם זו תמצית כוונתך?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אכן. בדיוק.

השאר תגובה

Back to top button