כמה תהיות/שאלות

שו”תקטגוריה: אמונהכמה תהיות/שאלות
אלי ריסקין שאל לפני חודש 1

שלום הרב
כבר כמה זמן אני מסתובב עם שתי תהיות/שאלות  שלא נותנות לי מנוח. אבקש לפתוח אותם מולך.
שאלה א
על פי מה שאני לומד מכמעט כול ספרי ברור אמונה האמונה הדתית הנפוצה היום היא אמונה טפלה במקרה הטוב אך לרוב גם אלילית לחלוטין.
איך זה שתלמידי חכמים מאפשרים מצב זה?
 
שאלה ב
סדר תפילה הושפע מאמונות טפלות ואליליות אלו במהלך מאות השנים האחרונות והפך לשילוב של מופע מוזיקלי משולב בחירוף וגידוף(אוצרות הראי”ה עמ 916-924).
איך זה שאף תלמיד חכם לא קם כדי לנסות ולהחזיר אתרה ליושנה ולאפשר לעם ישראל לחזור להתפלל?
 
שאלה ג
למה הציבור הדתי ברובו המוחלט אינו לומד הקדמות חשובות לפני לימוד גמרה?
איך זה שיש אנשים שעברו על רוב התלמוד בלי להבין את הקדמות הרמב”ם או ההקדמות לאגדות שמופיעות בעין יעקב?
יוצא מזה שיש המוני רבנים שהם עמי ארצות האמונה, אינם למדו כוזרי או מורה נבוכים?
והם מלמדים תורה ודורשים דרשות!
 
 
כיוון ששאלות אלו לא באות כשליפה מהמותן אבקש להסביר את מהלך החשיבה שמביא אותי אליהם.
 
בסיס אמונות היום
כאשר אני פוגש אדם דתי במיוחד אם הוא מושפע מחסידות וקבלה אך גם הרבה מעבר לקבוצות אלו אני נתקל במוכנות לקבל את הנמנעות כעובדות, תפיסת אגדות חז”ל לרוב היא מאגית והברור השכלי של אפשרי המציאות לאומת נמנע המציאות מתקבל בקרב הציבור הדתי ככפירה בעיקר.
יוצא מכך שאנשים גם נבונים בתחומים רבים נוטשים את השכל ומוכנים לקבל כמעט כול שטות אם היא כתובה בשם גדול כזה או אחר.
כאשר מתעוררות סתירות בין תפיסות אמוניות דתיות לבין ארכאולוגיה, מדע או שכל ישר הם כולם מבוטלות מול אמונה עיוורת במסורת מהאר”י ז”ל או האדמור ז”ל לא משנה מי האדמור.
אנשים נורמליים ברוב חייהם עומדים בתור כדי לקבל ברכה או סגולה משרלטנים שמרוויחים מיליונים מאמונתם של אותם תמימים. לערער על כשרותם של אותם נוכלים נתפס ברב הציבור ככפירה בעיקרי הדת בקרב כלל הציבור הדתי.
אנשים אלו שמאמינים בנמנעות משמשים כמורים, רבנים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים וכו ומשפעים מהדעות טפלות שלהם לכול מי שבא במגע איתם.
כאשר אני מנסה לבקש מאדם דתי להתבונן שכלו בשטות כזאת או אחרת הוא מבטל את שאלתי כי הרי גדול זה נהג כך ומי אני שמהרהר על מנהג המלח בספירת העומר בשביל שמירה ממזיקים או סיבוב סביב קבר בשביל מציאת זיווג, אמירת פסוקים בשביל פרנסה או הזכרת שם של רב בשביל מציאת אבדה.
יוצא שחילוני משכיל לרוב הרבה יותר חכם ונבון מאשר דתי מצוי.
 
 
כאשר אנחנו מגיעים לבית הכנסת התמיהה שלי אף עולה.
אנשים נורמליים ברוב הימים עומדים ובצרחות או בדמעות ומבקשים מ ה’ שישתנה או שישנה אחרים בשבילם.
אבל זה עוד בעיה שלהם.
נוסח התפילה וצורת התפילה הופכים את חווית בית הכנסת בשבילי לקשה מאוד.
נוסח התפילה
במהלך הדורות ובמהלך הגלויות השתרבבו לתפילה חלקים שאיני רואה מקור להם לא בתלמוד   ולא ברמב”ם וגם לא בשולחן ערוך.
לשם יחודים שהנוסח שלהם ממש דומה לקערות לחש  בבליות, חזרות רפטטיביות, תחנונים ופיוטים שכאשר מתבוננים על המילים שלהם זה נראה מוזר מאוד.
צורת התפילה
      במיוחד בשבתות וחגים הפכה למופע מוזיקלי ארוך ומתיש. אני מבין שבזמן הגלות מפגש בית הכנסת היה זמן קהילתי חשוב אך תפילת שבת של שעתים + שברוב הזמן השליח ציבור מושך בספתו תנועת AAA  או UUU   בלתי נסבלת בעיני.
     כאשר אני מוצה התייחסות בהלכה או בחז”ל לעניין תפילה בציבור היא אמורה להיות מהירה, בקצב שאדם מדבר.
     השבת כול כך חשובה עד שקיצרו חכמים את תפילת העמידה לכבודה ( ברכות כ”א, א). היום
     אך להרהר על סגנון התפילה או כל וחומר נוסך התפילה הוא כפירה בעיקר בקרב הציבור הדתי.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני חודש 1

שלום אלי. שאלה א-ב: סיסמא ריקה. מה בדיוק אמונה תפלה בעיניך? כיצד היא משפיעה על התפילה. הצהרות ריקות לא מוסיפות מאומה לדיון. שאלה ג: לא חושב שחסר משהו למי שלא למד כוזרי או מו”נ. להיפך, במקרים רבים מצבו טוב יותר ממי שכן למד פילוסופיות עתיקות כגון אלו. ככלל, הקדמות לא נחוצות כדי להבין את מה שלומדים. ההקדמות רק ממשיגות תובנות שקיימות אצל הלומד גם בלי שהמשיג אותן. ובטח שאין צורך להקדים לימדו הקדמות לפני הלימוד עצמו. וזה נכון לרוב התחומים. הקדמות הן עניין למומחים ולא למתחילים. אני מסכים לחלק ניכר מהביקורות שלך. כמובן שכל אחת פונה לקבוצה שונה, ולכן החיבור שלהן הוא מלאכותי ולא מועיל. אלא שגם כשיש ביקורת אני מעדיף ליצור תפיסה הגיונית יותר עבור עצמי ולא שואל מדוע אחרים חושבים אחרת. זה לא קונסטרוקטיבי. הטענות על חילוני משכיל הן חסרות שחר. הוא לא יודע שיש אלוקים, שזו ידיעה הרבה יותר יסודית מהידיעה שמלח לא מועיל בספירת העומר. זו סתם דמגוגיה. את הביקורות על התפילה כתבתי כאן לא פעם. אבל יש לכך הסברים מדוע אנשים נצמדים לזה למרות שגם לדעתי אין בזה היגיון וזה לא נחוץ אבל לגבי לשם ייחוד, אם אינך מסכים אל תאמר. כשלעצמי איני רואה בזה שום בעיה.  בקיצור, אתה שופך כאן המון ביקורות מעורבבות, רובן לא מנומקות ומנוסחות באופן כללי ומעורפל. זה לא רציני. אם אתה רוצה לדון במשהו, העלה שאלה ממוקדת אחת וניתן יהיה לדון בה. אין שום טעם בכל הבליל הזה.

אלי ריסקין הגיב לפני חודש 1

תודה הרב על תשובתך

א. אני לא מסכים ששאלה א ב זה סיסמה ריקה, אלה כותרת של שאלה שנפרסת יותר לאחר מכן. יחד אם זאת אני מסכים שכאשר זה הוצג בצורה הראשונית זה מקשה על דיון רציני ולכן אני מכאן אסדר את השאלות אחת לאחת.

ב. לגבי תשובתך על שאלה ג, הרמב”ם בהקדמה לפרק חלק כותב

” [כת ראשונה – מקבלים דברי חכמים כפשטם]

הראשונה והוא רוב מה שראיתי, ואשר ראיתי חיבוריו ומה ששמעתי עליו –

הם מאמינים אותם על פשטם, ואין סוברין בהם פירוש נסתר בשום פנים. והנמנעות כולם הם אצלם מחויבות המציאות…….

וזו הכת עניי הדעת, יש להצטער עליהם לסכלותם, לפי שהם מכבדין ומנשאין החכמים כפי דעתם, והם משפילים אותם בתכלית השפלות, והם אינם מבינין זה. וחי השם יתברך כי הכת הזה מאבדים הדרת התורה ומאפילים זהרה, ומשימים תורת ה’ בהיפך המכוון בה”

ליבי נוטה להסכים אם דברי הרמב”ם ז”ל. ולכן כשה לי לקבל את תשובתך שחסר מה שהוא למי שאינו לומד הקדמות לפני שהוא מגיעה לתלמוד.

ג. אתה צודק שחיבור הנושאים בשאלה המקורית הוא מלאכותי מעט, ההיגיון מאחוריו הוא ששלושת נושאים אלו הם אלו שגורמים לי אי נחת במפגש תדיר מול המציאות הדתית שבא אני חי. מעבר לזה יש ביניהם הקשר סיבתי, לפחות בהבנתי, שכאשר לא לומדים הקדמות ללימוד ובירור אמונה מגיעים מתוך התלמוד לתפיסות מאגיות ועקב תפיסות מאגיות מבנה התפילה מעבד את העיקר והופך להיות מה שהוא לא נוח בשבילי.

ד. אני שאול מדוע אחרים חושבים אחרת כדי להגדיר את החשיבה שלי. אחד מתודות החשיבה היא דדוקציה כאשר אני פוסל את השגוי אני מתקרב אל האמת. כדברי הרמב”ם במורה נבוכים חלק א פרק נ”ט

“הנה נתבאר לך שכל שהוכח לך שלילת דבר מה ממנו יתעלה תהיה יותר שלם, וכל שתחייב לו דבר נוסף תהיה טועה ותרחק מידיעת אמיתתו . ובדרך זו צריך להתקרב להשגתו בחקירה ובדרישה עד שיודע ביטול כל מה שבטל כלפיו”

כיוון שהדעה שלי נדירה בסביבה בא אני נמצא מתעורר צורך לברר אותה דבקה על ידי התנגשות בדעות שנמצאות סביבי , לכן ביקורת זאת היא קונסטרוקטיבית מבחינתי.

ה. חילוני משכיל מצוי ביקורתי כלפי המציאות ומנסה לברר מה אפשרי המציאות ומה הוא בדיה. נכון שהוא נדרש לברר עד כמה שהוא יכול את אמיתת המציאות ולכן להגיעה לחיוב המצאות מצוי ראשון (ספר המדע א,א) אך בסביבה שאנחנו חיים זה מאוד כשה לו א, כי הוא כי הוא לרוב גדל כמוני כמעט כתינוק שנשבה, וכאשר הוא כבר נתקל במפיצי תורה לרוב זה רדוד מאוד וסותר שכל פשוט לכן קשה לי לבא אליו בטענות שאינו יודע אמת ראשית ויסודית.

לאומת זה אדם מבוגר שמאמין שחוט אדום, שקית מלח או ענף מעץ שגדל ליד קבר יש להם השפעה מאגית אינני מצליח שלא להתפלץ מדעה זאת.

ו. אשמח שתפנה אותי לדיון שלך בנושא התפילה כדי שאוכל להיעזר בזה לברור ההתייחסות שלי למבנה התפילה.

ז. אשמח במגביל להתחיל דיון מסודר ומנומק.

1. כיוון שהדיבר הראשון של ספר שמות כ, ב,

” אָֽנֹכִ֖י֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֔יךָ ” הוא יסוד שבילדיו אין דיון כלל. אני מסיק שהדיבר השני ” לֹֽ֣א־יִהְיֶ֥͏ֽה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּני׃ הוא לפי הבנתי הציר המרכזי שעובר בכול התורה כולה.

כמעט שאין פרשה בתורה שאין התייחסות לאיסור עבודה זרה. כמו שכתוב בבלי מגילה דף יג ” ואמאי קרי ליה ‘יהודי’? – על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא ‘יהודי’.”

או כמו שמובא במדרש בראשית רבה, פרשה לח, דרשה יג

” בָּאָה אִשָּׁה אַחַת וּבְיָדָהּ קְעָרָה מְלֵאָה סֹלֶת וְאָמְרָה לי: הֵילָךְ וְהַקְרֵב לִפְנֵיהֶם.

הִקְרַבְתִּי לִפְנֵיהֶם, הָיָה זֶה אוֹמֵר: אֲנִי אֹכַל תְּחִלָּה, וְזֶה אוֹמֵר: אֲנִי אֹכַל תְּחִלָּה.

וְעָמַד זֶה הַגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶם וְשָׁבַר אֶת כֻּלָּם.

אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְשַׁטֶּה בִּי – כלוּם יְכוֹלִים הֵם?

אָמַר לוֹ: וָלֹא? יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מָה שֶׁפִּיךָ אוֹמֵר.”

שאלה

האם נכונה הנחה זאת שהתרחקות מהגשמה ואלילות היא אחד הצירים הכי מרכזיים בתורה?

מיכי צוות הגיב לפני חודש 1

בשביל זה לא צריך ללמוד את הרמב”ם. זה פשוט. ומי שלא מסכים, לא יסכים גם אם ילמד את הרמב”ם. אימוץ תפיסות מאגיות לא קשור לימוד הרמב”ם, כמו שאימוץ אמונה באלוקים לא קשור ללימוד רמב”ם. אדם מגבש לעצמו עמדות בנושאים שונים בצורות שונות. גם אם ילמד טקסט שמציג עמדה אחרת זה לא בהכרח ישנה את עמדותיו. רבים מאלו שמאמצים את התפיסות המאגיות מכירים היטב את הרמב”ם (ואף ביקרו את עמדותיו אלו, כמו הגר”א למשל).

גם הטענה שכשפוסלים עמדה אחת מאמצים את היפוכה (אגב, זו לא דדוקציה, לפחות בהגדרה המקובלת, אלא חוק השלישי הנמנע) לא זוקקת ללמוד רמב”ם. זו לוגיקה אלמנטרית. בשלב הבא תאמר לי שצריך ללמוד רמב”ם כדי לדעת שאחד ועוד אחד הם שניים.

יש לך תמונה רומנטית מאד של החילוני. היא מנותקת לגמרי מהמציאות. כמו החילונים עם אמונות תפלות ועמדות שטותיות לא פחותה מאחיהם הדתיים.

הדיון שלי על תפילה נמצא בספר השני בטרילוגיה בהרחבה רבה.

לא הבנתי מה רצית מעניין הע”ז ו”אנוכי”. אולי תתפלא, אבל גם אני שמעתי על הפסוקים הללו עוד קודם.

אם אתה רוצה להתחיל הליך בירור שיטתי של אמונה, לא כאן המקום. תוכל אולי להיעזר בטרילוגיה שלי שמיועדת בדיוק לזה.

שלילת ע”ז ואלילות היא בהחלט אחד הצירים של התורה, אבל כיום זה חסר משמעות. לעומת זאת, הגשמה ממש לא. להיפך, פשט התורה מגשים את הקב”ה. למדת יותר מדיי רמב”ם כנראה.

eli riskin הגיב לפני חודש 1

תודה הרב

האם יש ואם כן באיזה גבול סמכות רבנית מאז חתימת התלמוד?,
מעבר לקבלת סמכות מקבוצת תלמידים במקום וזמן ספציפי שזה קל לקבל.
תודה

תשובתך היתה

אין. הארכתי בספר השלישי של הטרילוגיה

אם כך,
מה מאפשר לי לחתן את ילדי לפי סמכות?
מה מאפשר למחותנים שלי לאכול משולחני?
או למה שלא אפתח בית כנסת אם נוסך תפילה שהמצאתי אתמול?

זה לא חידה
וזה לא 3 שאלות

אלה שאלה אחת אם אין סמכות מחייבת לאף אחד,

איך זה שבמשך 1500 שנה עדיין יש מסגרת שבא אנחנו מתנהלים בתוך מסגרת הלכתית שפוגשת אותנו כול רגע ושחלק מאפשריות החלוקה בא היו אמורות לפצל אותנו לקבוצות נפרדות לחלוטין?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

העובדה שאין כיום סמכות לא אומרת שאין הלכה וגם לא שאין אפשרות להתנהל. קודם כל, יש הלכה שנפסקה בתקופות שהייתה סמכות (עד התלמוד). מעבר לזה, יש מנהגים ופסיקה מקובלת (אם כי היא לא מחייבת לדעתי). מעבר לזה, גם אם אין הכרעת הלכה כיום, למה זה אומר שאי אפשר להתחתן או לאכול אחד אצל השני? אני פשוט לא מבין את השאלה. אתה לא חי בינינו? אתה לא יודע שיש אנשים עם נורמות הלכתיות שונות, ובכל זאת החיים ממשיכים? הציבור פיתח יכולת לחיות באופן שמכיל פסיקות ושיטות שונות (כך בני זוג מאמצים מנהג פסיקה אחד וכדומה).
כתבתי לא פעם על כך שהיכולת שלנו להתקיים כיחידה אחת היא בעיקר בזכות התלמוד. טקסט גאוני שנערך באופן מדהים בגאוניותו (אם כי, איני יודע אם במודע, כלומר האם עורכיו באמת חשבו על זה). ראה כאן בקצרה: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93

השאר תגובה