לימוד בשבת

לכאורה מעשה שהוא לשם שמיים, ערכו גבוה יותר.
ונראה בשכל ישר שזה המדד היחידי ולא הזמן בו נעשה המעשה (-שבת) כדי שיהיה בדרגה גבוהה יותר. בפרט כשהמעשה בהלכה היבשה אינו מיוחד לזמן ספציפי.

אין קשר. אתה משווה בין שבת לחול כשהמעשה נעשה מתוך אותן כוונות. למשל: מי שלמד לשם שמים בחול לעומת אותו לומד לשם שמים בשבת. או לחלופין: מי שלמד לא לשם שמים בחול לעומת שבת. אין טעם להשוות לימוד לשם שמים בחול ללימוד לא לשם שמים בשבת, או להיפך.

"כתבו המקובלים ז"ל, גדול הפועל הנעשה מעסק התורה ביום שבת אלף פעמים מן הנעשה מעסק התורה של ימי חול" (שנה שנייה, בהקדמה לפרשת שמות).

תודה רבה לרב ולשי .