מה הרב חושב על הטענה הזאת כראיה להשגחה בזכות לימוד התורה?

שו”תקטגוריה: אמונהמה הרב חושב על הטענה הזאת כראיה להשגחה בזכות לימוד התורה?
אסף שאל לפני 4 שבועות


טענה שטען הרב פינדרוס בכנסת אתמול.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

נא להעלות את הטענה אם רוצים לדון בה.

המזכיר הגיב לפני 4 שבועות

תמיהני אם לרב אין זמן לצפות בסרטון של 12 שעות איך יספיק לקרוא את הטענה אחרי שיעלו אותה

אסף הגיב לפני 4 שבועות

6:44:15

“ביום שהישיבות התחילו, התחלואה התחילה לרדת דרמטית, יצאו לחופשת חנוכה- התחלואה התחילה לעלות”

כוייפער ל"ע הגיב לפני 4 שבועות

קושיא: למה בהתחלה זכות התורה לא עזרה ?

בס”ד ח’ בטבת תשפ”א

לא נראה שזכות הישיבות הביאה לבחירות, דמצד לימוד התורה היה עדיף שיגייסו בבת אחת את כל רבבות תלמידי הישיבות, ואז ייהפך הצבא כולו לישיבה ענקית, ושוב לא יהיה לחילוניים, למסורתיים ולדת”לים שום תירוץ ואמתלא להשתמט מחובתם לעסוק בתורה יומם ולילה.

הסיבה שבעטייה משותקת המדינה מזה שנתיים היא שאין הקב”ה רוצה שייכשלו אנשי הציבור בעבירה החמורה של ‘הפרת אמונים’.

שכן אחרי שוחידשו המומחים למשפטים שהחלטה של איש ציבור שנעשתה לשם קבלת ‘סיקור אוהד’ – אסורה משום שהיא ניתנת ב’ניגוד עניינים’ – מוכרחים לומר שאסור לשום איש ציבור לקבל שום החלטה, שהרי כל החלטה שיקבל תזכהו בסיקור אוהד מכיוון זה ובביקורת נוקבת מהצד השני, ובמילים פשוטות: ‘נגועה בניגוד עניינים פלילי’

כדי שלא ייכשלו חלילה אנשי הציבור בעבירה הפלילית של ‘קבלת החלטות לשם סיקור אוהד’ – סידר הקב”ה בחירות כל כמה חודשים כדי שהממשלה תהיה משותקת ולא תיכשל בשום החלטה העלולה ח”ו להביא לה ‘סיקור אוהד’ רח”ל.

בברכה, שמחה פיש”ל פלנקטון, פרשן דתא ומשפטא

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

אני באמת לא חושב שצריך להתייחס לשטות הזאת.

בס”ד ח’ בטבת תשפ”א

את השגחת ה’ על עמו אין צורך ‘להוכיח’ מחדש. קיומה הפלאי של ‘הכבשה’ בין הזאבים המבקשים לטורפה במשך אלפי שנים – דיו לאשר את קיום הבטחת הבורא בפי נביאיו ‘כי לא יטוש ה’ עמו ונחלתו לא יעזב’.

ברם, הקשר בין לימודים לירידה בתחלואה הוא ברור וטבעי. כאשר תלמידים נמצאים במסגרת חינוכית, ניתן להשגיח עליהם ולהקפיד על איוורור, עטיית מסיכות ושמירת מרחק. ולעומת זאת, כאשר התלמידים נשלחים הבית – הרי לא ניתן למנוע הידבקות מוגברת בבתים הדחוסים, או בעת שהם משוטטים ללא כל השגחה ברחובות

בברכה, ירון פיש”ל קורינאלדי

קובי הגיב לפני 4 שבועות

ומה אם העליה בתחלואה במרץ למרות שהישיבות והכוללים פעלו?

להזכיר נשכחות (לקובי) הגיב לפני 3 שבועות

לקובי – שלום רב,

באדר כל המשק ומערכת החינוך פעלו ללא הגבלה. אחרי פורים החלו להטיל מגבלות. המשק פעל במיגבלות, ורק את מערכת החינוך החליטו להוציא לחופשה שבוע לפני שבלא”ה היו צריכים לצאת לחופשת הפסח.

לזה התנגד הגר”ח קנייבסקי, מסברא ברורה שלימוד תורה אינו חשוב פחות מבתי העסק הפתוחים תוך שמירת מיגבלות, אך המדינה כפתה לסגור את הישיבות, ותוך זמן קצר הטילו סגר כללי על המשק והכל היה בסגר.

באייר החלו לפתוח את המשק במיגבלות, ואז פתחו גם את הישיבות במיתווה ה’קפסולות’, שכמוהו נעשה גם בצבא. מיתווה שכלל הפרדה לקבוצות מצומצמות, הגבלה חמורה של יציאות התלמידים ובדיקות קורונה בתחילת הזמן ובסופו לכל התלמידים, מה שלא נעשה בשום מיגזר.

ה’גל השני’ החל בספטמבר, ולענ”ד נגרם כתוצאה מ’החופש הגדול’ ו’בין הזמנים’ של יולי ואוגוסט. בישיבות עבר זמן אלול ברור הגדול של הישיבות בהצלחה כמעט מליאה. במיעוט קטן של כ-10% מהישיבות שכנראה לא הקפידו כראוי על ההרחקות – נאלצו התלמידים לצאת ל’מלוניות קורונה’ במקום הביתה.

בכך הוכח שהקפדה במוסדות חינוך על ההרחקות יעילה וישימה, ולפיכך עמדו הגר”ח קנייבסקי והגרי”ג אדלשטיין שמוסדות החינוך והישיבות ייפתחו במיתווה שסוכם עם משרד הבריאות, ורק מטעמים פוליטיים לא אושר ע”י הממשלה.

התעקשותם של גדולי התורה הביאה לזירוז פתיחתם של כל מוסדות החינוך, דתיים וחילוניים, כפי שדרש שר החינוך יואב גלאנט. וראה זה פלא, תרחישי האימה של ה’מומחים’ לא התרחשו. השכל הישר האומר שבמסגרת חינוכית קל יותר לשמור על דרישות הבריאות, מאשר במצב של הפקר שבו ילדים מסתובבים ללא שום אפשרות של פיקוח ושליטה.

בברכה, ירון פיש”ל אורדנר

מה שכן צריך היה לעשות עם פתיחת המשק ומערכת החינוך, הוא להכפיל את כמות האוטובוסים שבתחבורה הציבורית כדי שכל אוטובוס לא ייהיו הנוסעים דחוסים כסרדינים, וממילא עלולים יותר להידבק.

,אבל בזה קשה להאשים את קובעי המדיניות שמסתבר שבשלושים ארבעים שנה לא נסעו בתחבורה הציבורית. ואני כנוסע קבוע בתחבורה הציבורית – איני רשאי לדונם לכף חובה כל עוד ‘לא הגעתי למקומם’ ואין לי לא ‘פרייווט’ ולא ‘רכב צמוד’ 🙂

בברכה, יוסף צבי בידאני לוי-טרמפטיסט

תיקון הגיב לפני 3 שבועות

פיסקה 4, שורה 2
… ברוב הגדול של הישיבות…

דורון הגיב לפני 3 שבועות

אולי ניתן לפתוח ישיבה בק”ק אום אל פאחם למען בריאות הציבור? שמעתי שהתחלואה שם בעלייה.

מקל וחומר (לדורון) הגיב לפני 3 שבועות

לדורון – שלום רב,

אם בבני ברק שצפיפות תושביה יותר מ-27000 נפש לקמ”ר (!) הצליחו להוריד את התחלואה – על אחת כמה וכמה שניתן לעשות זאת באום אל פחם שצפיפות תושביה קטנה פי עשרה…

המיתווה להצלחה הוא בהקפדה על איוורור, קבוצות קטנות, עטיית מסכות ושמירה על מרחק בין אדם לאדם. קריאה של מנהיגי הדת באום אל פחם לבני עדתם להקפיד על תנאים אלה (כפי שהורו רבני בני-ברק לבני עדתם) בהחלט יכולה לעזור.

וכפי שהזכרתי, חשוב גם שהממשלה תכפיל את מספר האוטובוסים בתחבורה הציבורית, כדי שאנשים לא יידחקו באוטובוס כסרדינים

בברכת ‘שיזבא ורפואה .. וריווח והצלה’, שאמס רזאל, קובת א-נג’מה.

תיקונים (לנתוני הצפיפות) הגיב לפני 3 שבועות

פיסקה 1, שורה 1
אם בבני-ברק שצפיפות תושביה היא כ-28000 נפש לקמ”ר…

שם, שורה 3
… באום אל פחם שצפיפות תושביה קטנה פי שלוש עשרה…

ועוד משהו לגבי ההשוואה הגיב לפני 3 שבועות

אצל החרדים היו אחוזים גבוהים יותר של הידבקות מאשר באוכלוסיה הכללית, דבר המתבקש מהצפיפות הגבוהה, אך גם בתקופה הזאת היה שיעור החולים הקשים והנפטרים פחות מאשר באוכלוסיה הכללית.

המומחים שניסו להסביר זאת מעלים את הסברא שמכיוון שאחוז הילדים בחברה החרדית גבוה, לכן קיבלו יותר חרדים את הנגיף בצורתו המוחלשת, והידבקותם הקלה יצרה אפקט של ‘חסינות עדר’ חלקית. ראו בסרטון של הרב זמיר כהן ‘על חרדים וקורונה’ חלק ב’ באתר ‘הידברות’.

לכאורה המצב בחברה הערבית, שגם בה גבוה אחוז הילדים, ובכל זאת לא נוצרה ‘חסינות העדר’ ואחוז החולים הן הקלים והן הקשים גבוה מאשר באוכלוסיה הכללית – מפריך את טענת המומחים שאחוז ילדים גבוה גורם ל’חסינות עדר’.

לכן צריך לענ”ד לומר שמיעוט התחלואה הקשה אצל החרדים והירידה הדרסטית בתחלואה אצלם בכלל בתקופה האחרונה – נובעות מההקפדה היתירה יחסית על הנחיות הבריאות (שנבעה הן מהנחיות הרבנית והן מהאכיפה המוגברת של המשטרה…), וזה, ביחד עם החסינות הטבעית שמגבירים הילדים, הביאו ביחד לשיפור המצב. וכפי שהזכרתי לעיל, שהייתם של תלמידים במסגרת חינוכית מפוקחת – עדיפה גם מהבחינה הבריאותית.

גורם נוסף, שלענ”ד גורם לצמצום דרסטי בתחלואה הקשה אצל החרדים, הוא הטיפול שהונהג לחולים בינוניים ע”י רופאים בבית, מה שמונע אישפוז במחלקות הקורונה המפוצצות בבתי החולים. הטיפול שאינו מוציא את החולה ממסגרת המשפחה והקהילה – יעיל יותר.

יתרונם של החרדים והנהגתם התורנית הוא בשילוב של יחס רציני למומחי הבריאות המשולב ביכולת להפעיל חשיבה ביקורתית המסוגלת גם לחפש פתרונות ‘מחוץ לקופסה’.

בברכה, שמחה פיש”ל פלנקטון

תיקון הגיב לפני 3 שבועות

פיסקה 4, שורה 3
…הן מהנחיות הרבנים והן…

ושוב מגמת עליה? הגיב לפני 3 שבועות

בס”ד ח’ בטבת פ”א

בינתיים מדווח פרופ’ סגל ממכון ויצמן ששיעורי הדבקה בציבור החרדי החלו שוב לעלות בצורה משמעותית. והוא כותב שצריך לבדוק את הסיבה לכך, האם מדובר בשינויי ההתנהגות, ואולי בימי החנוכה, ואולי מדובר במוטציה חדשה שלגביה לא מועילה החסינות החלקית שהושגה? (ראו בכתבה ‘קצב ההכפלה בציבור החרדי – לשיא).

לענ”ד יכולות להיות שתי סיבות להתעוררות ההידבקות:

א. הנהירה אל דובאיי כמקום לתיירות ואף לחתונות. וב’איחוד האמירויות’ כידוע חיים בשלום עם הקורונה 🙂

ב. ביטול המיגבלה על צפיפות נוסעים באוטובוסים. במקום להכפיל את מספר האוטובוסים, החליטו לבטל את ההגבלות על הצפיפות באוטובוסים, וכשהנוסעים נדחסים כסרדינים – מה הפלא שההידבקות מתגברת?

בברכה, יוסף צבי בידאני לוי-טרמפטיסט

השאר תגובה