מוות קליני, פסיכדליים ונשמה
שלום. אני כותב את זה אחרי שכבר הרמתי ידיים פעם אחר פעם מעת לעת. קראתי כ"כ הרבה חוויות של אנשים שעברו מוות-קליני מסוגים שונים ומסעות פסיכדליים במשך שנים והמעשיות פשוט לא נגמרות. לא נגמרות. יש ריפורטים לא קלים לקריאה בלשון המעטה שלקח לי איזה זמן לצאת מהם. אבל זה פשוט לא נגמר, כשם שפרצופיהם שונים כך הטריפים שלהם שונים. המסקנה הבלתי נמנעת שזה כרגע הביא אותי היא, שפשוט הכל מתחולל בראש ופשוט התודעה שלנו היא הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים. השאלה שלי: איך כל זה מסתדר עם הסברה של קיום הנשמה? אם באמת יש דואליות מה נכון? ולאן סביר שהנשמה עוברת אחרי המוות?
לא הבנתי את השאלה שלך. תאמר מה שתרצה על התיאורים הללו. מה זה קשור לנשמה? הנשמה יכולה ללכת לאינספור מקומות או צורות עם או בלי קשר לתיאורים הללו.
אם כבר שאלת את זה בעבר ולא קיבלת מענה ולכן הרמת ידיים, מה גרם לך לחשוב שכעת כן תקבל מענה?
האם זה לא מקשה לגבי סוליפסיזם?
??
לא אני שאלתי לגבי הסוליפסיזם.
'הנשמה יכולה ללכת לאינספור מקומות או צורות עם או בלי קשר לתיאורים הללו' מאיפה שאבת את הרעיון, מהתאוריה ההזויה של אינסוף היקומים?
אני לא שאלתי את זה בעבר, הרמתי ידיים על -כל מה שקראתי-. אני באמת מציע לך לקרוא במשך זמן ולהבין מבפנים למה אני מתכוון. אולי אני אקצר לך את הדרך מכך שתתחיל מהספר 'הוכחה לגן עדן' של ד"ר אבן אלכסנדר שכותב שאלוהים הוא שחור וילדה בלונדינית מתולתלת קיבלה אותו בעולם הבא והיה שם כלבים והיקום שלנו הוא גרגיר אבק וחוק הפיזיקה הכי אמיתי הוא אהבה.
במקרה את הספר הזה קראתי. זה ממש לא מה שכתוב בו.
אבל אין כאן דיון, אז מבחינתי סיימנו.
התכוונתי שהרבה אנשים שלוקחים חומרים פסיכדליים ממה שקצת קראתי בעיתונים תופסים את זה כחוויה שמשקפת מציאות אובייקטיבית. וכך גם הדבר לגבי מוות קליני וחוויות על סף מוות.
ככה שבמידה והחומרים פסיכודליים משקפים נכונה את העולם, אז זה מוביל לכאורה לתפיסה שהיא די סוליפסיזסטית שהתודעה שלנו מייצרת את המציאות והיא ללא מקור עצמאי כי זה תפיסות שלא מתיישבות עם ההבנה שלנו של העולם. למשל שכשאתה מסתכל על מישהו אתה רואה שהוא כל כדהו"א או כל מיני דברים הזויים כאלה ואחרים ממה שהבנתי שנצפה בתמונות של הסיקסטיז.
זה ממש כן מה שכתוב בו. ודווקא יש כאן דיון, אני שאלתי וענית ואז עניתי על מה שענית. לפי התשובה שלך ההסבר בטח הוא כזה: יש מלא יקומים ועולם הבא ואלוהים וכל אחד בא ממקום אחר.
אני. כמו כל בני האדם. כל לילה עובר כ-5 מסעות פסיכדליים. את רובם אני לא זוכר.
אם זה מוכיח משהו זה את העובדה שאין חיים אחרי המוות.
איך?
בזמן שהאדם חולם הוא אמנם בעל תודעה, אך בזמן שהאדם לא חולם, אין כלום. כלומר, האדם לא קיים באמת. אלא רק כשהמוח מייצר אותו.
אלוהים הוא מכל מיני צבעים. אור, שחור, וורוד ואפילו צבע כלום. וכמספר האנשים והדתות כך מספר האלוהים וגם בדת שלנו עצמה הוא לא נגמר: לא ראי אלוהי התנ"ך כראי אלוהי חז"ל ולא ראי אלוהי חז"ל כראי אלוהי הרמב"ם ולא ראי אלוהי הרמב"ם כראי אלוהי האר"י וכן הלאה.
א' שלום, לגבי הישארות הנפש לעניות דעתי מחקריו של 'איאן סטיבנסון' נותנים אינפורמציה יותר משכנעת, פרי עבודתו זה 'גילגול נשמות'.. (מבוססת על קסנוגלוסיה) פועל יוצא כמובן הוא הישארות הנפש.
למיטב שיפוטי (גילוי נאות – לא קראתי את כל הביקורות) מהביקורות שכן קראתי הם תוקפות בסגנון של 'אד-הומינם' והנחת המבוקש קיצונית. (שהרי אין הישארות הנפש. אם כן בוודאי שה'מדען' שפירסם את זה משיגנע, וחרג מגבולות המדע. [טענות מסויימות נגעו יותר לגופו של עניין, נמשל שרוב הנבדקים היו ממדינות פרמטיביות שקיימת אמונה בגלגולים. אבל זה לא נכון יש מחקר גדול שלו {ספר שלם רק על אירופה יצא} גם על מדינות מפותחות ומשכילות, שהאמונה בגילגול איננה רווחת]).
ופחות לגופו של עניין. מחקרו של איאן סטבינסון די מבוסס יפה.. וחבל שאין התייחסות רצינית של הקונצנזוס המדעי לגבי פרי עבודתו. (והמשך פיתוחי שלו, שמא יש דברים בגו, ושמא אין)
כבר הזכרנו שהמטריאליזם עומד במקרה בלב הקונצנזוס? (דת המדענות)
עכ"פ אני לא בטוח שהשתכנעתי ממחקריו, וגם אם כן.. מושג הגלגול נשמות אינו חופף עם היהדות הרציונלית. דהיינו הרבנים בימי הביניים (ר' סעדיה גאון. ראב"ד. ראב"ם [בן הרמב״ם]. רשב"א וכו'וכו'). וצע"ג ואין להאריך כאן בנושא הזה. (וכמובן שמי שמקבל את המסורת הקבלית אין בכך שום קושיא. שגלגול נשמות קיימא לדידם)
אבל לגבי שאלתך הנקודתית (בלי קשר לדתנו) של הישארות הנפש, אני חושב שהמחקר של סטיבנסון יותר קולע מאשר כל המוות קליני האלה.
בברכה, דניאל.
אהלן אחי. שמעתי על בריאן וויס. עליו לא שמעתי תודה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer