מצב הילודה וכלכלה

מבט אחר, בקצרה:

ככל ששיעור הפריון פוחת, האוכלוסיה מזדקנת והלאום הולך ונעלם. כמו שנטען שקורה באירופה ובהשתלטות הערבית (ניתן להתרשם מצפייה בסדרה "אללה איסלאם").

גם מבחינה כלכלית, אוכלוסיה צעירה הכרחית כדי להחזיק את הכלכלה והאוכלוסיה המזדקנת לא תורמת לכלכלה ב"נגלה". מבחינה כלכלית חייבים לעודד יציאה לעבודה למי שלא באמת לומד- מה שהולך וקורה בציבור החרדי. לכן גם יש למצוא את הדרך החכמה לצבא מקצועי, ולא גיוס חובה, מה שיפתור עוד כמה בעיות במדינתנו.

אשמח לשמוע מחשבות על מבט זה.

המגזר החרדי בישראל מקביל דווקא למהגרים המוסלמים לאירופה, רק שאצלו מידת ומהירות הנזק גדולים משמעותית.

כרגיל אתה ממשיך ליפול בפח היקוש הליברליסטי.
אתה ממשיך להתייחס רק לתוכן המילולי של הדברים ומתעלם מהתוכן האינטרסנטי הייצרי שבדבר.

מתאים מאוד למי שטוען שאין מה ללמוד מהתורה.

הפוסק האחרון כלפי מי ומה דבריך מופנים?

"אני לגמרי מסכים לעצם הטענה."
"אין שום בעיה אתית או אחרת באי מימון ועידוד ילודה."

הפוסק האחרון ולדעתך כן יש בעיה אתית או אחרת באי מימון ועידוד ילודה? מה היא ומדוע? (דווקא בעם היהודי, במדינת ישראל, או שזה משהו כללי לגמרי?)

זה בערך כמו לדון בהאם היתה בעיה מוסרית בלהעלות יהודים לרכבות חינם אין כסף.
זה דיון שנובע מעצימת עיניים. לא משכל.

לא מבין את הניסוחים הקצרים שלך והאנלוגיות. מה הבעיה באי מימון ילודה והאם היא בעיה ייחודית ליהודים בישראל?

אתה מתעלם מהטענה. הבעיה לא היתה בעובדה שהעלו יהודים לרכבות. גם היום יהודים עולים על רכבות.

הבעיה היא באינטרס. ומזה הרב מתעלם.
וזה קוהרנטי עם האמירה שלו שאין מה ללמוד מהתורה. הוא מתעלם מהאינטרס של מה שכתוב.
נראה שהרב מחק את מציאות האדם כדי שיוכל להתייחס רק למלמולי המילים.

אוקי אז תגיד מה האינטרס ומה הבעיה בו ולמה כן צריך לשלם על עידוד ילודה והאם זה צורך רק של העם היהודי בישראל או שזה משהו כללי על כל ברואי עולם. אתה מעביר אותי מסלול חידונים או מה?

בנוגע להשוואת החרדים בארץ לערבים באירופה. בנוסף להקל הבסיסית שמדובר באחינו. יש כאן שאלה של מבט לאן פני הציבור החרדי לאורך זמן. לתחייה הלאומית לשם תיקון עולם במלכות שדי או בדלנות של השטעטל. אני מאמין באפשרות הראשונה.

זבולון אתה ממשיך בקו העיקש שלך של עצימת העיניים.
אני רק יכול לדמיין אותך עומד שם ומרגיע את היהודים שעולים לרכבות. שהרי הנאצים אמרו שהם בסה"כ נשלחים למחנות עבודה. ואתה תפתח איתם דיון על האם זה מוסרי לצופף כל כך הרבה יהודים רק בשביל עבודה.

הכל מתוך תמימות ועצימת עיניים.

אני מבין שאתה מצפה שאני אנסה לנסח את הטענה שאני מבין ממך ואתה תגיד לי כן לא שחור לבן. לא מתחשק לי להצטרף לסצנת החידונאות הזאת.

בס"ד ב' בחשון תשפ"א

ר' מאיר אנשל רוטשילד מפרנקפורט, הראה דווקא שאפשר להפוך את הילודה לגורם לעוצמה כלכלית. את חמשת בניו פיזר בחמש בירות מרכזיות – בפריז, לונדון, וינה, פרנקפורט ונאפולי – וכל אחד הקים בעירו מרכז פיננסי, כך שמשפחת רוטשילד הפכה לגורם דומיננטי בכלכלה העולמית. סמלה של משפחת רוטשילד היה אגרוף קמוץ שממנו יוצאים חמשה חיצים על שם הפסוק: כחיצים ביד גבור – כן בני הנעורים. לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער'.

ילדים זה ברכה, ילדים זה שמחה, וילדים זו עוצמה – כשמשקיעים בחינוכם ומעודדים אותם למצויינות, ולאו דווקא בתחום הכלכלי. יש גם ענף שוויצרי של משפחת רוטשילד, שלא הוציא ממנו עשירים מופלגים, אבל הוציא אנשי חינוך, כר' יעקב רוטשילד (אביה של הרבנית ימימה מזרחי), וד"ר משה רוטשילד (מייסד המרכז הרפואי 'מעייני הישועה').

אז תביאו ילדים, ותשקיעו בהם. ההשקעה שווה!

בברכה, ש"צ

אם הזכרנו את ר' אנשל רוטשילד, אספר בדיחה עליו ששמעתי מאבי ז"ל.

לר' אנשל נכנס עני ואמר לו: 'גמרא'. שאלו ר' אנשל: 'מה רצונך?'. ענה העני: 'גמר"א – ר"ת: 'גוט מארגן ר' אנשל' (ובאנגלית Good mourning R. Anshel)

ושוב אמר העני: 'גמר"א'. שאלו ר' אנשל: 'ומה הפעם?'. ענה העני: גמר"א – ר"ת: 'גיב מעות ר' אנשל' (ובאנגלית: Give money R. Anshel). נתן לו ר' אנשל כסף.

ושוב חזר העני אמר 'גמר"א'. שאל ר' אנשל: 'ומה הפעם?'. ענה העני: 'גמר"א – ר"ת: 'גיב מער ר' אנשל" (ובאנגלית: Give more R. Anshel), ונתן לו תוספת.

ובקיצור: באמירת 'גמר"א גמר"א גמר"א' אפשר לקיים גיוס כספים מוצלח 🙂

פיסקה 2, שורה 3-4
… אבל הוציא אנשי חינוך ועסקני ציבור, כר' אליהו נתן רוטשילד (אביה של הרבנית ימימה מזרחי), ואחיו ד"ר משה …