על אפלייה מוסרית
הי הרב מיכי, רציתי לשאול מה דעתך על מאמר קצר שכתבתי:
אפלייה מוסרית
נכנסתי לדיון שבוע שעבר בקשר לטענה לאפלייה מסוימת, ושם טענתי, להפתעתי, שהמושג הזה לא קיים. דהיינו, שלא קיימת קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות שנקראת אפלייה. ישנם אמנם מקרים בהם אפלייה היא אינה מוסרית, אך האפלייה היא רק האופן בו נעשית הפעולה, ולא הסיבה לגינוי המוסרי.
אנסה להראות זאת על ידי חלוקת אפלייה לשלושה מקרים:
אין למפלה שום סיבה או טעם להפלות – במקרה זה, הפעולה שהוא עושה אולי יכולה להיחשב כתמוהה, ועלינו אכן לפעול נגד פעולות חסרות טעם שעלולות לגרום נזק, אך ודאי לא לזה אנו מתכוונים כאשר אנו מאשימים אותו באפלייה. אפלייה לא מוסרית אין פירושה פעולה הנעשית בצורה אקראית ושרירותית ועלולה לגרום נזק. יש קטגוריה אחרת לפעולות כאלו, למרות שאני מאמין שהן נדירות מדי כדי שתוענק להן אחת.
יש למפלה סיבה או טעם להפלות, אך הם אינם קשורים לחלוקה לקבוצות – למשל, פקיד שאחראי על מילגת לימודים מסוימת, ומחליט לחלק אותה רק לשחורים מעוטי יכולת כי כך הוא יוכל להסוות את מתן הכסף לבני משפחתו וחבריו. גם כאן אני סבור שלפעולה הזו אין אנו קוראים אפלייה. במקרה הזה הקטגוריה היא מעילה בכספי ציבור, האפלייה היא רק האופן בו הדבר נעשה, אך לא הגורם לגינוי מוסרי.
יש לו סיבה או טעם שקשורה לחלוקה לקבוצות – במקרה כזה אם הסיבה או הטעם מוצדקים, אז אין כאן פעולה בלתי מוסרית כלל. לכן אנו מוכרחים לומר שיש לאותו אדם סיבה או טעם, אך הוא טועה. אך אם זה המקרה, הפעולה שייכת לקטגוריה אחרת של פעולות לא מוסריות, של עשיית עוול בעקבות טעות, אליה נכנסת גם הרשעת אדם על ידי שופט שטעה בשיקול דעתו למשל. לא לקטגוריה הזו אנו מתכוונים כאשר אנחנו מדברים על אפלייה.
אקח לדוגמה את העבדות של השחורים בארה"ב, ואראה שהאופן של הפעולה הלא מוסרית הוא אפלייה, אך הפעולה עצמה שייכת לקטגוריה אחרת. האדם הלבן האמין שהאדם האפריקאי נחות יותר, ולכן הוא משולל זכויות, ואפשר לנהוג בו כרצונו של האדם הלבן. אמונה זו אינה שונה מאמונת אנשי סדום שהאמינו שצדקה לעניים זהו חטא ולכן הרגו אישה שנהגה כך. היא גם אינה שונה מהאמונה של עובדי האלילים האצטקים שהקריבו אנשים לאלים שלהם. ההבדל הוא תוכני בלבד, בכל אחד מהמקרים היתה בבסיס הפעולה הלא מוסרית אמונה שגויה. הסיבה שהעבדות פסקה היא אותה סיבה שהאצטקים הפסיקו להקריב אנשים לאלים. האנושות פשוט זנחה את האמונות האלו.
אז מאיפה באמת הגיעה הנורמה החברתית שישנה קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות שנקראת אפלייה, ואנו יכולים לגנות פעולות מסוימות כאפלייתיות? כמדומני הדבר נובע מהנחה פוסט-מודרנית שחלוקת אנשים לקבוצות היא פעולה פסולה מלכתחילה, ועלינו תמיד לדון כל אדם בפני עצמו, ללא קשר לדת, גזע או מין. זאת גם המשמעות של הביטוי האנגלי prejudice, שמיתרגם ל"דעה קדומה". pre, דהיינו לפני, קודם, ו-judice, מלשון שפיטה. אני שופט אדם לפני שבאמת השעה כשרה לכך. ההנחה הפוסט-מודרנית היא שכל חלוקה של אנשים לקבוצות היא בהכרח שפיטה מוקדמת מדי, ולכן פעולת האפלייה חולקת שם לעצמה. אני סובר שאכן יש קטגוריה של פעולות בלתי מוסריות מסוג "דעה קדומה", אך אין היא קשורה לאפלייה. כמו שעלולות להיות דעות קדומות (דהיינו שפיטה מוקדמת מדי) על אדם, כך עלולות להיות דעות קדומות על קבוצה. וכמו שאני שופט אדם בהווה על פי מעשיו בעבר, וחושש בצדק לכך שיעשה זאת בעתיד (דהיינו שפיטה צודקת, ולא מוקדמת מדי), כך אני שופט אדם על פי מעשיו של עמו, וחושש בצדק לכך שיתנהג בצורה דומה. עקב ההנחה הפוסט-מודרנית שחלוקה לקבוצות היא פסולה מעיקרה, העוולות שנעשו לקבוצות מסוימות בהיסטוריה האנושית התפרשו כגזענות, חוסר סובלנות דתית ושוביניזם. או בשם כולל, אפלייה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
