על מי עובדים – על הציבור או על בית המשפט העליון?

שו”תקטגוריה: כלליעל מי עובדים – על הציבור או על בית המשפט העליון?
א' שאל לפני 2 שבועות

אשמח לשמוע מה דעתך על הפוסט הזה:
https://www.zman.co.il/105095/

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות

ממש לא  הסכמתי.
אקדים שאני בהחלט מבקר את התנהלות החרדים בקורונה ובכלל (אפילו כתבתי בעוונותיי שלאור התנהלותם כאן אני יכול להבין פריצת פוגרומים כמו באוקראינה, וחטפתי על כך ב”הארץ” וב”מקור ראשון”, וגם באתר שלי כמובן הוכרזתי כמסית). אני גם מבקר וביקרתי קשות את התנהלות הממשלה בקורונה ובכלל. אבל הביקורת שהעלית כאן חסרת כל היגיון. אציין עוד שאני כותב את הדברים כמי ששמח כמוצא שלל רב על ההיתר לא להתפלל במניין (ממש לא מדבר אליי). אבל אני מבין שיש אנשים שזה חשוב להם, וזו נקודת המוצא שלי.
1. הממשלה שינתה הנחיות לכל סקטורים בקצב יומי. אתה תמיד יכול לשאול האם ההחלטות הן תוצאה של לחצים או של שיקול מקצועי וענייני. אני לא חושב שאפשר להפריד בין השניים. האם ההיתר להפגין כן נבע מצורך חיוני? האם הוא לא פוגע בבריאות? האם אי אפשר לעשות הפגנה אינטרנטית? אגב, אני ביקרתי את הטיעון הדמגוגי שמשווה הפגנה לתפילה (אם כי השוואה של לוויה להפגנה יותר הגיונית), אבל כאן איני משווה. אני רק מביא דוגמה לעוד החלטה שמתקבלת תחת המתח הזה. האם לדעתך השיקול של 100 מטר או 500 מטר מהבית, הוא שיקול מקצועי פרופר? במתמטיקה אני מבין לא רע. אני לא מעלה בדעתי משוואה כלשהי שממנה זה יכול היה לצאת. האם התקהלות של עד 100 איש או 10 אנשים, זו תוצאה של משוואה מתמטית? והשינוי של המספרים הללו בכל יום, הוא תוצאה של שיקולים מקצועיים בלבד? ממשלה, גם כזאת שמתנהלת בצורה הגיונית וסבירה (זו לא הדוגמה שלנו כמובן), מקבלת החלטות לפי השיקול הבריאותי ביחד עם שיקולים פרגמטיים, וזה לגיטימי לחלוטין. אז למה שינוי של הנחיות לגבי תפילה אחרי יומיים אינו סביר? כל ההנחיות השתנו כאן בכל יום. אגב, השינוי אחרי יומיים יכול היה גם לנבוע מכך שבהחלטה המקורית לא היו מודעים לחשיבות התפילה במניין, והמחאות הראו להם שזה מאד חשוב ולכן החליטו לקבל את המחאות ולשנות את המדיניות. לגיטימי בעיניי.
2. שאלת ספק או ודאי פיקו”נ היא כמובן שאלה שנתונה לשיעורין. גם נסיעה בכביש מסוכנת. אז נאסור אותה בגלל ספק פיקו”נ? יש תמיד שיקולים של ניהול חיים תקינים מול החשש מסכנות. זה לא 1 או 0.
3. הידבקות בבתי כנסת או בישיבות לא אומרת מאומה על תפילות בחוץ. אז הסיקו את המסקנה ואסרו לגמרי תפילות בתוך בניין, אבל החליטו להתיר תפילות בחוץ. זה לא בהכרח סותר את הנתונים האפידמיולוגיים.
4. והכי דמגוגי, במחילה, זו הטענה על המלחמה על חופש הפולחן. החרדים מעולם לא טענו שהם בעד חופש הפולחן, והם גפ לא צריכים לצדד בו כדי לעתור עתירה כזאת. וזאת משתי סיבות: 1. במדינה שלנו יש חוק שמחייב מתן חופש פולחן (שהם אולי מתנגדים לו). כעת הם עותרים מכוחו כדי שיאפשרו להם לפלוח כדרכם. אין זה אומר שהם מצדדים בחופש פולחן לכל האחרים (מה שאני אישית מיצר עליו כמובן). 2. גם אם הם היו מצדדים בחופש הפולחן לכולם, עדיין מותר להם לעמוד על זכויותיהם שלהם ולא להילחם על כל האחרים. אדם שעותר לביהמ”ש כדי שיחזירו לו כסף שנלקח ממנו לא כדין, חייב להילחם על זכותם של כל האחרים לעשות זאת? ואפילו אם הוא מתנגד עקרונית לחופש הקניין, האם לא זכותו לעתור שיחילו את חופש הקניין גם עליו (בהנחה שהוא כן קיים בחוק, למרות שהוא לא אוהב את זה).
המלחמה שלהם נגד חופש הפולחן (של אחרים) היא מאבק לשינוי ועיצוב החוק. העתירה שלהם כאן נעשית במסגרת החוק הקיים. מי שמתנגד לחוק כלשהו לא יכול לעמוד על כך שכל עוד הוא קיים שיקיימו אותו כלשונו?
5. אציין כי גם אני מתנגד למדיניות שלהם נגד חופש הפולחן כשלעצמה, אבל לא בגלל שהם לא עקביים אלא כי לדעתי זה לא ראוי ולא מוסרי.
6. אגב, אתה מצדד בחופש הפולחן? אני מניח שכן. אז למה אתה לא תומך בעתירה שלהם לחופש פולחן שלהם? כנראה שלעצמך אתה כן מרשה את הדיסוננס שעליו אתה מוחה אצלם. אתה אמנם בעד חופש פולחן אבל יש לך עניין לא לקדם את החופש של החרדים. אז הם נוהגים כמוך. אם כבר מדברים על עקביות, אז אם הם לא עקביים נראה לי שגם אתה לא. בשולי דבריי כאן רק אוסיף שאין לשרבב לכאן את שאלת הפגיעה בבריאות, כי זו טענה שונה. אתה העלית את הטענה של העקביות באופן בלתי תלוי בטענה על המדיניות לשמירת הבריאות, ולכן גם אני דן בה לחוד.
 

השאר תגובה