על מצוות עשה שהזמן גרמן

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיעל מצוות עשה שהזמן גרמן
שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב!
 
האם פטור נשים ממצוות עשה שהזמן גרמן היא מהותית, או טכנית? האם הכלל נכון באופן מקרי, או שיש משהו מהותי בכך שהמצוות הללו לא חלות על נשים?
 
מסקנת הסוגיה בקידושין אודות מצוות עשה שהזמן גרמן היא – 
רוב התנאים למדו בניין אב מתפילין.
ר”מ ורבי יהודה לומדים מכתובים שלא מלמדים.
 
 הלימודים עובדים מצוין, מלבד שאלת הבסיס – למה לחלק את התורה למצוות שזמן גרמן ומצוות שלא?
מה שלכאורה מחמיר את השאלה היא הפתיחה הראשונה של הסוגיה, האומרת שזהו כלל שא”א ללמוד ממנו.
א”כ יוצא הדבר הבא – 
המצאנו מושג שיעזור לנו לקטלג את המצוות. מושג שלא מופיע בתורה, אך לפחות הוא מייעל את חלוקת המצוות. 
אך האמת היא שגם את זה הוא לא עושה, שהרי מהכלל שהכללנו א”א להסיק אודות מצוות אחרות!
 
אילו הכלל היה כלל ברזל, אזי הייתי אומר – גם אם איננו יודעים מדוע לחלק את התורה כך, זו חלוקה שעובדת. מכיוון שהיא נכונה בכל מקום, היא שימושית דיה בכדי להצדיק מושג חדש. מאחר והכלל אינו נכון במקרים רבים, יש לתהות מדוע חז”ל כללו את הכלל.
לענ”ד זה מוביל למסקנה שהכלל נכון מהותית. נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. ולא לומדים מהכללות, בגלל שהכלל לא נועד לומר לי מאילו מצוות פרטיות נשים פטורות ובאלו הן חייבות, שהרי הכלל לא עושה את זה. ע”כ שהכלל נועד לומר לי משהו מהותי (על המצוות הללו, על נשים, על משהו ביניהם…. לא יודע מה, אבל משהו).
 
 
כפי שהרב רואה, מכאן ואילך אני קצת תקוע.
 
אני יודע שלרב יש וורט של היחס בין המעגל (שבמצוות שחוזרות על עצמן, וכך מגדיר את המצוות שהזמן גרמן) לבין הקו.
האם המשמעות לדידו היא שלאישה אין צורך בנקודות המבחן החוזרות (בהנחה שאני זוכר נכון שאנחנו חוזרים לאותה נקודה, אותה מצווה, אותו חג, בתקווה שהפעם זה אותו הדבר אבל קצת יותר גבוה) ? האם בעצם אפשר לוותר על ימי הולדת לנשותינו (דבר שיכול לחסוך לאנשים הרבה כסף ובעיות בשלום בית) ?
או שהמהלך לגבי הפטור של נשים הוא שונה?
 
 
האם לרב יש מקורות או כתיבה בעניין?
תודה רבה!

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

באשר למעשהז”ג, לא זכור לי שכתבתי על העניין ישירות. אבל במשמעותם של כללים (כולל זה של מעשהז”ג) עסקתי פה ושם (כתבתי על זה ישירות במידה טובה תשסה, פ’ האזינו). אכתוב כאן מקופיא.
 
א. יש לדון ביחס לכללי ההלכה בכלל. האם הם כללים שבדיעבד (שמתארים את אוסף העובדות-ההכרעות שהתקבלו באופן בלתי תלוי בהם) – העובדות יוצרות את הכללים, או כללים אפריוריים – הכללים קבעו את העובדות. רא”ו בקו”ש מוכיח לגבי הכללים בעירובין כח שהם אפריוריים, שכן הגמרא שם לומדת בקו”ח שאם הלכה כרבי יוסי לעומת ר”י והלכה כר”י נגד ר”ש אז בהכרח הלכה כרבי יוסי מול ר”י (טרנזיטיביות). מכאן ברור שהכללים הללו אינם מקרה בעלמא אלא מהות. זה כמובן לא אומר שכך הוא לגבי כל הכללים.
למשל, הלכתא כרבא בר מיע”ל קג”ם נראה כמו כלל שבדיעבד, שהרי יש יוצאים מן הכלל (כמו שכתבת). אבל גם זה לא הכרחי, מפני שייתכנו סיבות ספציפיות לחרוג מכלל אפריורי. לדוגמה, בחמש מששת המחלוקות של יע”ל קג”ם מדובר על תחולה למפרע, ולכן אולי ספציפית כאן אביי צודק כי זה עיקרון אחד. גם במעשהז”ג יש הסבר לפחות לחלק מהחריגים (למשל הקהל הנשים חייבות כי זו מצווה ציבורית ולא פרטית, וכל מי ששייך לציבור חייב בה. הארכתי על כך במידה טובה).
ובאופן כללי יותר, גם אם יש כללים שאינם איסוף פסיקות דה פקטו אלא כללים מהותיים (שקובעים את הפסיקות) תיתכן חריגה מהם, כי יש תת כללים שאומרים לחרוג. באופן כללי חז”ל מזלזלים מאד בכללים (אין למדים מהם אפילו במקום שנאמר חוץ. “זה הכלל”/”הצד השווה” לאיתויי מאי?). האם זה אומר שהכללים הם רק מאספים דה פקטו? לא בהכרח. אבל מעבר לכלל יש שכל ישר.
בשורה התחתונה אני לא בטוח שההבחנה בין שתי האפשרויות היא כה דיכוטומית. כללי הלשון גם הם נראים כללים דה פקטו, שהרי לכולם יש יוצאים מן הכלל. ועדיין לפחות לגבי חלקם יש  תחושה שהם לא לגמרי שרירותיים ומקריים. זה אומר שיש היגיון או מטרה כלשהי, אבל יש תת כללים שלפעמים מסייגים אותה.
 
ב. כעת נחזור לענייננו. עצם ההמצאה של חז”ל לחלק בין מעשהז”ג ושלא הזמ”ג, נראית טעונה הסבר. זה יכול להיות אחת משתיים: 1. מסורת מסיני. 2. יש היגיון אפריורי בזה. אבודרהם שהסביר שנשים פטורות מכל הפרעה ללו”ז הבין שמדובר בסברא אפריורית. ועדיין יש חריגים שדוחים את הסברא הזאת, וזה לא סותר. מאידך, די ברור ממהלך הסוגיא בקידושין שמדובר בכלל שהיה כבר ידוע והדיון בא רק להצדיק אותו (או למצוא לו מקור) בדיעבד (דרש סומך). מובאים שם כל מיני לימודים שלכולם יש מסקנה אחת. לכן נראה שהמשחק “מכור”. זה מרמז דווקא על האופציה של המסורת (אף שיש לדחות לפי הנצי”ב בקדמת העמק שכתב שגמרא גמירי לה לפי הרמב”ם זו מסורת לא מסיני שאבד לנו מקורה, ולרש”י היא הלמ”מ. אם כן, הה”נ הכא).
ובאמת לענ”ד דברי אבודרהם תמוהים מאד, הן מצד עצמם (האם סברא זו חזקה דיה לפטור נשים מכ”כ הרבה מצוות? יש לי סברות טובות הרבה יותר לפטור כל מיני אנשים מכל מיני מצוות), והן מצד מה שהוא דורש טעמא דקרא (אף שיש לחלק שבדרשות ודאי דרשינן, שהרי הדרשן עצמו התבסס על טעמא דקרא. רק בפסוקים לא דרשינן, ואכ”מ).
 
מקווה שאולי סייעתי במשהו.
בהצלחה רבה,

Back to top button