על קיומו של הקב"ה ומושגים בסיסיים

שו”תקטגוריה: אמונהעל קיומו של הקב"ה ומושגים בסיסיים
שואל שאל לפני 3 שנים

ברצוני לשאול  שתי שאלות המטרידות אותי זמן רב.
א. אם איננו מתארים את הא-ל בתואר כלשהו, ואפילו התואר קיום הוא “בשיתוף השם” כפי שכותב הרמב”ם, מה מציאותו אומרת לגבינו הרי אפילו שהוא קיים איננו יכולים לומר ? (ייתכן שקיום איננו תכונה של הא-ל אלא עצם מציאותו אבל מדברי הרמב”ם נראה לא כך), גם אינני מבין כיצד ניתן לייחס פשר לקיום יישות רוחנית, מציאות פיזית תופסת נפח בחלל ובזמן, וכיצד מאפיינים קיום של דבר רוחני ? נמצא שאפילו להסביר מהו הפירוש “ה’ קיים” אינני יודע.
ב. כיצד מאל אחד יכולים להשתלשל מציאויות מופרדות כל כך ? וכן כיצד מאל רוחני נבראים דברים גשמיים ?
תודה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום.
א. הקב”ה קיים בדיוק באותו מובן שאנחנו קיימים. המונח קיים מתאר יישים חומריים ורוחניים בדיוק באותו מובן. תפיסת מקום במרחב היא תכונה ולא עצם הקיום, ולכן אין לערבב את שני הדברים. ‘קיים’ הוא מושג יסודי שלא ניתן להעמידו על מושגים אחרים (הרי חייבים להיות מושגים כאלה), אבל זה אינו אומר שמשהו בו לא מובן. להיפך, הוא כל כך מובן ויסודי שמושגים אחרים יכולים להיות מבוססים עליו.
אמנם יש שרוצים לחלק בין קיום בהכרח לבין קיום, אך בנספח לספרי שתי עגלות טענתי שהחלוקה הזו היא שגויה. הרכיב של הקיום הוא משותף ובאותה משמעות בשני ההקשרים. הלוואי שהקיום הוא הכרחי מופיע רק באחד מההקשרים, אבל זה לא משנה את מהות הקיום. הקיום הוא  חלק מהאונטולוגיה, ואילו ההכרח שייך ללוגיקה.
אני לא מזדהה עם תפיסותיו הפילוסופיות העתיקות של הרמב”ם, וקשה לי להגן עליהן.
ב. אתה מניח השתלשלות, אבל בהחלט ייתכן שזו בריאה ולא השתלשלות. לפי זה, לא יצאנו ממנו אלא נוצרנו על ידו. אבל גם השתלשלות יכולה לבוא בחשבון. כעין זה ההשפעה מהרוחני שלנו על הפיסי. הרצון שלנו מצליח להזיז אלקטרונים, כאילו היה כאן מקור כוח פיסיקלי. בכל מקרה, גם אם אין לנו הבנה בזה, זהו חוסר הבנה ולא סתירה. חוסר הבנה באלוקות ובבריאה הוא בהחלט דבר צפוי,  כאשר אנחנו עצמנו וחשיבתנו מהווים חלק מהבריאה, ולכן סביר (אם כי לא הכרחי) שלא נצליח להבין את מה שמונח ביסוד החשיבה והקיום שלנו.
שבת שלום, מיכי
——————————————————————————————
שואל:
האם מושגים יסודיים שלא ניתנים לרדוקציה אינם ניתנים גם לאפיון ? כלומר, לא ייתכן שדבר מסוים קיים והיינו שהוא תופס שטח במרחב וזה לא העמדה על מושג קודם אלא אפיון של הקיום .
השתלשלות לאו דווקא, גם בריאה, ובעצם כל קשר בין רוחני לגשמי לכאורה היא בלתי אפשרית. (האם אפשר ליישב את הבעיה הפסיכו-פיזית בכך שנאמר, שהחומרי והרוחני אינם מחולקים דיכוטומית, אלא קיימת סקאלה ארוכה שבקצה האחד נמצא הרוחני ביותר, ובקצה השני הגשמי, וישנם דברים ‘אפורים’ ויש קשר דרכם בין הרוחני לגשמי ? ובהנחה וכן, האם זה מועיל גם לעצם הבריאה ?).
——————————————————————————————
הרב:
אני מניח שניתן לאפיין מושגים כאלה, גם ללא רדוקציה במובן המלא. ודאי אם מוכנים לעשות זאת בצורות מעגליות (כמו להסביר מושג אחד באמצעות מושגים שנגזרים ממנו. זוהי תפיסת ‘הרשת המושגית’ של קוואיין).
אבל איני רואה מכאן מדוע אתה מזהה בין קיום לבין תפיסת מקום במרחב. בעיניי גם אידיאה יכולה להיות קיימת, וגם הקב”ה, וגם הנשמה, וכל אלו לא תופסים מקום במרחב. הם לכל היותר משפיעים על יישים שקיימים במקום כלשהו במרחב (כמו נשמה על גוף מסויים).
עקרונית ניתן ליישב את הבעייה הפסיכופיזית באופן הזה, בשני תנאים: 1. שתשכנע אותי שאכן נמצאים יישי ביניים כאלה. 2. שזה נראה לי לך יישוב מספק (לי לא. אבל לדעתי גם לא צריך יישוב. לדעתי הרוח יכולה להזיז אלקטרונים, ואיני רואה בזה בעייה עקרונית).
——————————————————————————————
שואל:
לא התכוונתי בדווקא למושג קיום, אלא עקרונית האם שייך לאפיין מושגים גם ללא שמסבירים אותם על ידי מושג אחר. ודברי נבעו מכך שראיתי בספרך, (‘שני עגלות’) שכל ויכוח על מושג חייב להיות נובע מהסכמה על ‘חומרו’ של המושג, ושאלתי האם ניתן לערוך ויכוח על מאפייניו של המושג ללא ויכוח על עצמותו. ועוד, האם לא ניתן להתווכח על דבר שלפנינו, האם ישנו או איננו, או באיזה צורה הוא, גם אם לא נסכים שקיים לפחות ‘חומר’ המשותף לדעת שנינו ? (ייתכן שאנו מתווכחים מה יש במרחב לפנינו, ואנו מסכימים על קיומו של מרחב, רק שא”א לגזור מכך שמושגים קיימים, אלא שאנו מתווכחים על המושג שלפנינו כביכול האם איננו, ואם אינו היינו ‘אין’ לגמרי כדברי פרמינדס).
ועוד שאלה קצרה: גם אם ‘הדבר כשלעצמו’ אינו ניתן להשגה, האם כשאנו אומרים על חפץ שהוא ירוק, איננו אומרים שחומרו\עצמותו בצורה מסוימת הנשקפת לנו בצבע ירוק ?      
ישנו משפט החוזר על עצמו בהרבה וריאציות בדברי הפילוסופים הקדומים, והמקובלים, שתוכנו שה’ “אין קיומו כקיומנו” כיצד זה מתיישב עם דבריך ?
תודה
שכחתי לשאול, כיצד ניתן על ידי רוח להזיז אלקטרונים ? (תקוותי שאין צורך בידע גדול בפיזיקה לשם הבנת דבר זה).
——————————————————————————————
הרב:
. לא הבנתי איך אפשר לאפיין מושג בלי להיזקק למושגים אחרים. לומר שהוא קיים אינו אפיון אלא התייחסות לעצמותו. אין דבר כזה ויכוח על עצמות. כל ויכוח הוא על המאפיינים.
2. נכון. כשאומרים שחפץ הוא ירוק מתכוונים לומר שיש בו עצמו משהו (=המבנה הגבישי שלו) שגורם לו להיראות ירוק בעינינו. כך כתבתי להדיא בספר.
3. ההבדל היחיד הוא שהוא קיים בהכרח ואנחנו לא. דומני שבנספח לספרי עמדתי על כך שאין הבדל במשמעות של המושג ‘קיום’ בשני ההקשרים. לשון אחר: ההבדל הוא בלוגיקה ולא באונטולוגיה.
——————————————————————————————
שואל:
א. הוויכוח יערך, שהאחד יאמר שהמושג הקיים לפנינו הוא בצורה פלונית, וחברו יאמר שהוא בצורה אלמונית, אבל אין הסכמה ביניהם אלא על כך שישנו מושג, לא שישנו ‘חומר’ המשותף לשני הצדדים בוויכוח, אלא כשם שניתן להתווכח האם לפנינו כסא או ספסל, והמשותף לשני הצדדים הוא שישנו משהו, לא אידיאה אלא חפץ, היינו ישנו מאפיין עקרוני הקיים לשני הצדדים בוויכוח. (כגון בוויכוח מיהו יהודי שני הצדדים מסכימים -דרך משל- שצריך להיות בן לאמה יהודייה אבל לא שזהו חומרו אלא שזה המאפיין העיקרי). אגב, לא ייתכן שבן לאמה יהודייה זה מהותו של יהודי ?
ב. ברשותך אשאל שאלה נוספת שאף היא טורדת את מנוחתי זמן רב.
כל אדם יודע שישנם ‘שיטות וזרמים’ ביהדות, כגון קלם-נובהרדוק-סלבודקא וכו’. עיון מועט ב’דרכים’ אלו מעלה לכאורה, שהם אינם אלא כיצד להתנהג, האם בסדר, או ברישול, או במכובדות, אבל בסופו של דבר הם אינם נוגעים ביהדות עצמה, שהיא תרי”ג מצוות. וא”כ, האם יש להם בכלל תוכן דתי, או שדומה הדבר להולך לפסיכולוג כדי שירפאו מבעייתו הנפשית המונעת אותו מלקיים מצווה כלשהיא, שמעשה זו אינו אלא מכשיר, וכן כל הדרכים האלו, אינם אלא עיצות פרקטית להקל על קיום המצוות ? והדיון כיצד לעשותם אינו אלא דיון אינסטרומנטלי וחסר ‘ערך’ לכאורה ?
ולמעשה, חוץ מקיום המצוות כפי דרישת ההלכה, אין שום תוכן דתי לאף דבר, האם זה נכון לצמצמם כ”כ את הדת ?
——————————————————————————————
הרב:
א. אם זה מאפיין, אז כשיש מצב שהוא לא מוסכם לא נותר מאומה מן המשותף. ייתכן שבן לאם יהודיה זה מהות היהודי, אבל נראה שלא כולם מסכימים לזה (אגב, יש גם גיור). אז כיצד תתווכח?
ב. זו שאלה סמנטית. השאלה העיקרית היא האם לדרכים הללו יש חשיבות בעבודת ה’ או שאלו תופעות פסיכולוגיות. דל מהכא שאלות פילוסופיות על חומר ומקרה. לדעתי יש לכך משמעות דתית כל עוד העוסק בזה עושה זאת מסיבות דתיות. בו בזמן ייתכן ויכוח, או מישהו שלא חושב שיש לנהוג כך. וזה בסדר גמור.
——————————————————————————————
שואל:
בעצם נמצא שכל המושגים הם בסיסיים, שהרי או שא’ הוא ב’ וב’ הוא מושג בסיסי, או שא’ הוא א’ לא כן ?
מה בעצם הדיון כשאנו מנסים לאפיין מושג, הרי בסופו של דבר הוא יהיה בסיסי, אנו יכולים לכאורה רק לדון האם אכן זהו מושג בפני עצמו, או זווית של מושג שלם ?  לדוגמא, מדוע המושג בעלות בעצמו, (שבספר דנת במהותו) לא נאמר שהוא בסיסי ?
– אני מתכוון לומר, שכל השיטות הם עזר טכני, אבל אין משהו ערכי בעצם העובדה כיצד אני מתנהג, אלא איך יקל עלי לקיים את התורה ?
——————————————————————————————
הרב:
אני לא מבין את השאלה. אכן יש מושגים בסיסיים, ואחרים נגזרים מהם. לדעתי המושג בעלות הוא אכן מושג בסיסי (ולכן יש לו חומר, כלומר המושג כשלעצמו קיים בעולם האידיאות). מה שאני מנסה לעשות הוא לאפיין אותו ולהוכיח את זה גופא (שזה מושג בסיסי ולא אגד של זכויות).
הדיון במושגים בעיקרון הוא דיון של הבחנות ומיונים: מי בסיסי ומי נגזר, והנגזר ממי הוא נגזר וכיצד. מטרת הדיון הוא לסייע לנו להתבונן באידיאה של המושג וכך להבין אותו. התיאורים הם רק אמצעי עזר לכך.

השאר תגובה