חיבור ברכה/תפילה בימינו ובימי האחרונים

תפילה עם שם אין בעיה. ברכה לכאורה בעיה של ברכה לבטלה. אבל מעודי לא הבנתי את הגדרת האיסור של ברכה לבטלה (או של אמירת דבר דבקדושה בפחות מעשרה). אני אומר משהו שאין שום בעיה לומר אותו ופתאום מגדירים לי שם איסור. אם אני רוצה חברך את הקב"ה בשם אבל לא באופן של ברכה, זה ודאי מותר. כמו תפילות פרטיות. גם לא ברור מי כן מוסמך לתקן? רק סנהדרין? למה? מהיכן זה יצא? אבל תכלס יש בזה איסור.

לדבר אל הקב"ה בלשון נקבה לכאורה לא אמור להיות איסור, כי ברור שלא שייך אצלו זכרות או נקבות (אולי מגדר שייך. מין ודאי לא). אבל הוא מציג את עצמו בתורה כזכר, אז בפשטות זו פנייה לא נכונה.