קבלה וחסידות

רא האת הציטוט הבא מנועם חומסקי:

"כיוון שאיש לא הצליח להראות לי מה אני מחטיא, אנו נשארים עם האפשרות השנייה: אני פשוט לא מסוגל להבין. אני מוכן בהחלט להניח שזה אולי נכון, אם כי חוששני שאצטרך להיות חשדן מסיבות הנראות לי טובות. יש הרבה דברים שאיני מבין – למשל, הויכוחים האחרונים בשאלה האם יש לנייטרינו מסה או הדרך בה הוכח (כנראה) לאחרונה המשפט האחרון של פרמא. אבל מ-50 שנה במשחק הזה למדתי שני דברים: 1) אני יכול לשאול חברים העובדים בתחומים אלה להסביר לי ברמה שאוכל להבין, והם יכולים לעשות את זה, ללא קושי מיוחד; 2) אם ארצה, אוכל להמשיך וללמוד עוד, כך שאוכל להבין. והנה, דרידה, לקאן, ליוטאר, קריסטבה, ודומיהם – אפילו פוקו, שהכרתי וחיבבתי ושהיה קצת שונה מהאחרים – כותבים דברים שאיני מבין, אבל (1) ו-(2) אינם מתקיימים: אף אדם האומר שהוא מבין [את דבריהם] אינו יכול להסבירם לי ואין לי שום מושג איך להמשיך ולהתגבר על כישלונותיי. זה משאיר שתי אפשרויות: א) התפתחות חדשה כלשהי הושגה בחיים האינטלקטואליים, אולי באמצעות מוטציה גנטית פתאומית, שיצרה מין "תיאוריה" שהיא מעבר לתורת הקוונטים, הטופולוגיה וכד'; או ב) טוב, לא אקרא לילד בשמו

אם מהיכרות עם כתבי רבי נחמן אתה יודע שהוא לא סתם בלבלן שכל ואם ניתן להסביר מקומות אחרים בלתי מובנים על ידי לימוד מבוא כלשהו( קבלה) שהיה חסר לך אזי סביר מאוד שהוא לא סתם ביטא משפט ללא תוכן.
לגבי דרידה והחברים שלו – לעתים אנשים חכמים צריכים להודות שהם לא מקיפים את כל חכמת העולם וייתכן תחום דעת או סגנון מחשבה שהם רחוקים מלתפוס על אף גאונותם. אולי אין סטנדריזציה של חכמה וייתכן שחכם אחד לא יבין את שפת חברו.