ראיה רחבה

חיים שאל לפני 4 שבועות

שלום הרב, 
אני קורא את המאמרים שלך ונהנה מהם מאוד. רציתי להתייחס באופן ספציפי למאמרים הלמדניים.
כשאני קורא את הדברים אני שם לב שהרב מצליח לתפוס את הסוגיות בצורה רחבה, כעקרונות כלליים ולא כוורטים או חילוקים נקודתיים בעלמא. 
רציתי לשאול איך ניתן לפתח את המיומנות הזו. אני ב”ה לומד כבר כמה שנים ובלימוד הסוגיות אני מצליח (בד”כ) לכוון ל’רייד’ ולקלוע להבנות האפשריות בהבנת הדינים והמושגים, אבל אני לא מצליח לתפוס את הדברים בצורה כ”כ רחבה. האם לדעתך זה פשוט עניין של זמן, או שיש אופן ספציפי יותר שכדאי לנסות (לדוג’ כתיבת מאמרים וכדו’) כדי לתרגל את זה.
 תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

אכן נכון. עבדתי על כך לא מעט, אבל אין לי אלגוריתם. אני ממליץ לרכוש ידע ותובנות בכמה שיותר תחומים, כי אז הכל מצטרף וצץ לך בעת הלימוד. ככלל, אחרי שאתה גומר את הניתוח הלמדני-ישיבתי, עליך לשאול עוד שאלות שבישיבות לא שואלים בד”כ (עמדתי על כך בסוף שתי עגלות, לגבי שאלות מחשבתיות): 1. על הסוגיא המסוימת: למה זה דין בחפצא וזה בגברא? 2. מה בכלל ההבדל בין דין בחפצא לדין בגברא, ומה יחסו להבחנות דומות אחרות? אגב, היזהר מאד מלאנוס את התשובות או לחפש הברקות בצורת וורטים (הוא המכונה בישיבות לייכטער). לדעתי עדיף להישאר בצ”ע, ולשמור את השאלות הללו עד שתיתקל ברעיון שיציע לך כיוון למענה. ככל שתצבור שאלות כאלה והן יטרידו אותך הדברים יתחברו בסוף.
אני חושב שככל שתשאל את עצמך שאלות כאלה אחרי סיימת את הלמדנות, תוכל להיכנס עוד רובד. אני די בטוח שעם הזמן זה יבוא, כמו שאצלי זה בא עם הזמן.

חיים הגיב לפני 4 שבועות

לא מספיק הבנתי את הדוג’ של הרב “על הסוגיא המסוימת”, אפשר להרחיב טיפה?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

התכוונתי רק להבחין בין שני סוגי שאלות: 1. שאלות על תוצאה של ניתוח למדני של סוגיא מסוימת. נניח יצא לך שהרמב”ם סובר שדין כלשהו הוא בגברא והרשב”א סובר שהוא בחפצא. אתה יכול לשאול מדוע הרמב”ם חשב כך והרשב”א כך? (לשאול את ה”למה” הלא חוקי של בריסק) ואתה יכול לשאול מה ההבדל בין חםצא לגברא באופן כללי (לא בסוגיא הזאת), ומה היחס בין ההבחנה הזאת להבחנות דומות.

חיים הגיב לפני 4 שבועות

מצוין, תודה רבה

שטף הגיב לפני 4 שבועות

להעיר שאם היה רק בטורים הלמדניים הייתי אומר הטיית בחירה שמאלו שיש בהם עקרונות כללים מעלים לאתר והשאר (בגדר איטר יד במנחת חביתין והמסתעף) אינם חרותים אלא על לוח הלב. ובזה הזדמנות לספר מעשייה נאה דמטו משמיה דהחזו”א, שהקשו לו (איני יודע האם הפרטים נכונים, כך זכורני כך מוסר) שאמרו בגמרא הכל צריכין למרי חטיא, ואילו ברוב מחלוקות רבה ורב יוסף הלכה כרבה. והשיב שאכן בכל מה שמצא רב יוסף ברייתא כשיטתו שוב בטלה מחלוקת. ובמה נותרה מחלוקת, במה שלא מצאו ראיה, ובאלו שפיר עוקר הרים יותר עדיף יותר.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

ודפח”ח

השאר תגובה