תובנות בעקבות הספר "אמת ולא יציב"

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיתובנות בעקבות הספר "אמת ולא יציב"
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב
 
רציתי להודות על התובנות שהעברת בספרך המצוין. שמעתי אותך כמה וכמה פעמים בהרצאות ברעננה והם היו לי פלטפורמה מעולה להבנת הספר. 
 
אם יורשה לי הקטן להוסיף שמסקנת הספר התחברה לי לכמה רעיונות נוספים:
1. כיצד אפשר להבין את המדרש התמוה שה’ פונה לכמה עמים שיקבלו את התורה והם לא מוכנים וכי הם לא נכנעים להוכחה הברור שבורא עולם מתגלה אליהם ונותן להם פקודות?
אך אם נאמר שמציאות ה’ הייתה קשה להם לקבלה מסיבה לא רציונאלית… בגלל שבאיטואיציה שלהם הם לא מקבלים ישות שתצווה אותם דבר לא הגיוני כמו לא לגנוב או לא לרצוח או לא לנאוף ולכן הם פשוט עיוורים מלקבל את דבר ה’.
2. ידועה שאלת הדרשנים מדוע לא מברכים על אמירת ההגדה וניתנו לכך כמה תשובות. אחת מהם היא שההגדה תלויה בהבנת הלב וכיון שלא בטוחים שהילד יבין אנחנו לא מברכים. ולכאורה, מה ההבדל בין ברכות התורה שאותם מברכים אפילו שלא בטוח נבין את התורה.
נראה שההבדל הוא שבהגדה אנחנו עסוקים בהעברת האמונה דהיינו יש בה שילוב של עדויות/ הוכחות על יציאת מצריים עם חווית ליל הסדר אך לא ברור שהדיין – הילד יקבל אלא הדבר תלוי באמון שהוא ייתן בנו וזה נתון לשיקול דעתו ואנחנו מודעים לכך שיש גם בן רשע שהוא לא נבהל מההוכחות ולא מתרשם ממסורת אבות… אנחנו יכולים לכוון בברכת אמת ואמונה ולהתפלל שנצליח להיות משכנעים בליל הסדר.
3. ישנה מחלוקת במסכת ברכות בין ריב”ל לר’ יוחנן על החיוב לסמוך גאולה לתפילה בערבית ורואים שם שהם מביאים אותם פסוקים אך לכל אחד סברה אחרת מאותה הוכחה וכל אחד משוכנע בשיטתו. הרב שרקי רצה לומר שיש כאן מחלוקת בין שני תנאים משורשי נשמות שונים – בן עולם הבא (ר’ יוחנן) ומי שיש לו חלק לעולם הבא (ריב”ל) ולפי המסקנה בספר שלך רואים שאפילו שיש ביניהם חילוקי דעות הנובעים ממקום מאד אינטואטיבי אפשר לנסות לשכנע ואפשר גם לפסוק הלכה…
4. השיטה של ר’ נחמן מברסלב בהתבודדות ושיטה שהומצאה בשם ‘התמקדות’ משתלבת היטב לדעתי ומשלימה את הקשר בין לימוד שכלי להכרה…
 
בעניין החמרה במצוות אני ממליץ לך לעיין בפירוש הנציב לשאלת החכם בפרק ו פסוקים כ עד כה שעל פי הבנתי מסביר מהי חיבת מצווה ומהי הדרך לדקדק בקיום מצווה. המסקנה שלי מדבריו היא שהבנת מצווה על פי כללי לימוד וחקירה הם מרבים זכות במצווה ולא הידורי מצווה שנובעים מחששות חיצוניים כפי שכתבת במאמרך על קטניות.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

1. הצעתך אפשרית, אבל יש לזכור שמעבר לשכנוע שיש אלוקים ושהוא ציווה, עדיין צריך להשתכנע שאם הוא מצווה עלינו לקיים.
2. למיטב הבנתי, ברכות התורה אינן ברכת המצוות אלא ברכת השבח. אמנם יש מחלוקת ראשונים ואחרונים בזה, אבל לדעתי זה הפשט הפשוט. השבח הוא על עצם מתן תורה, ולכן זה לא תלוי בהבנה.
3. שורשי נשמות הוא ביטוי מאד עמום. בהחלט אפשרי שהוא מבטא הבדלים באינטואיציה שלהם. ובכלל, אין דרשה בעולם שלא מעורבת בה סברתו של הדרשן. כשאתה עושה גז”ש בין עבד לאישה אתה יכול לדמות אותם בכל מיני אספקטים. איך אתה בוחר במה לדמות? כך לגבי ריבוי, למשל מהמילה “את”. “את ה’ אלוקיך תירא” – לרבות ת”ח. למה לא לרבות ספרים, כיסאות, עצי בננה? וכן על זו הדרך.
4. לא מכיר.
החששות לא מצטרפים למצווה עצמה אלא מהווים סייגים מסביבה. אני לא נגד חששות, כשהם אמיתיים וקיימים. אני נגד חששות בדויים וחסרי שחר.
חג שמח,
מיכי

השאר תגובה