תורה והיגיון אישי

שו”תקטגוריה: הלכהתורה והיגיון אישי
יהודה שאל לפני 10 חודשים

לר\’ מיכאל שלום!
על היוצא באמצע קריאת התורה קראו חז\”ל את הפסוק \”את דבר ה\’ בזה\”.
ושמעתי מאחד שזה מדובר על תקופתם שהיה בית כנסת אחד בכל המחוז, משא\”כ בתקופתנו. 
אני מאד מתחבר  להגיון שבדבריו, אבל זה (ודוגמאות נוספות) מביא אותי לשאלה:
עד היכן אני יכול להתייחס לדברי חז\”ל עם ההיגיון שלי? 
ההיגיון שלי אומר ללכת עם ההיגיון שלי, אבל ההיגיון שלי אומר שאם אמשיך ללכת עם ההיגיון שלי, 
כל אנשי הדת שמסביבי יזרקו עלי אבנים.. וזה עושה לי \”פקפוקים\” באמונת הדרך. 
מה דעת הרב בנושא הזה? 
תודה מראש על התשובה. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

לגבי הפירוש שהבאת איני רואה לו בסיס ממשי. אולי כן ואולי לא.
לעצם השאלה, ברור שאתה צריך להפעיל את ההיגיון שלך. ואם יזרקו עליך אבנים שיזרקו. אבל צריך להפעיל את ההיגיון נכון, ובשביל זה שווה לשמוע עוד דעות על כל פרשנות.
ראה מאמרי כאן:

האם יש עבודה זרה ‘נאורה’? על היחס לגויים ועל שינויים בהלכה

השאר תגובה