טיעון מהראיה האונטולוגית המודאלית של גדל כנגד הפיזיקליזם
בשנת 2013, צמד חוקרים (כריסטוף בנצמולר מאוניברסיטת ברלין החופשית וברונו וולצנלוגל פלאו מהאוניברסיטה הטכנית של וינה) השתמשו במחשב כדי לבחון את תקפותה של הראיה האונטולוגית המודאלית לקיומו של אלוהים שניסח המתמטיקאי והלוגיקן קורט גדל, הראיה מבוססת על ההנחות שאפשרי שאלוהים קיים ואלוהים כולל את כל התכונות החיוביות וקיום הכרחי זוהי תכונה חיובית, מההנחות הללו נובע שאלוהים קיים בעולם אפשרי אחד מתוך הכרח מטאפיזי, כך שהוא קיים בכל עולם אפשרי, המחשב הראה שהטיעון תקף ואם ההנחות נכונות – אלוהים אכן קיים, אך די ברור שלמרות שהתוצאה של המחשב הייתה שאלוהים קיים – עדיין ניתן לערער על הראיה בשתי צורות, צורה אחת היא לערער על אחת ההנחות שלה, למשל – לטעון שזה בלתי אפשרי שאלוהים קיים או שקיום הכרחי אינו תכונה (כמו הביקורת המפורסמת של קאנט על הראיה האונטולוגית הקלאסית שקיום אינו פרדיקט), אך הערעורים הללו הם ערעורים חלשים ובעייתיים, אם האתאיסט רוצה לטעון שקיומו של אלוהים הוא בלתי אפשרי – הוא צריך לנסות להצדיק זאת, ודי קשה למצוא הצדקה לטענה כזו, (אפשר אולי לטעון שמושג הקיום ההכרחי הוא ריק מתוכן, כיון שכל דבר שאפשרי לוגית יכול להתממש במציאות, אך גם זו טענה בעייתית, כיון שדי קשה לטעון שבלתי אפשרי להניח אחרת), גם הטענה שקיום הכרחי אינו תכונה היא טענה חלשה, כיון שההנחה שלאלוהים יש קיום הכרחי – בניגוד לקיום רגיל – אינה טענה על כך שהוא קיים, אלא על כך שמושגו כולל קיום הכרחי, אם הוא קיים – זהו סוג הקיום שלו, במידה והוא קיים בקיום שאינו הכרחי – הוא לא אלוהים (אלוהים שקיים במקרה כתוצאה מסיבה מסוימת ודאי לא עונה להגדרה האינטואיטיבית של אלוהים, וזאת מעבר לכך שאין שום משמעות להגדרת המושג אלוהים, כיון שלצורך הטיעון הזה אפשר להגדיר אותו כנושא את תכונת הקיום ההכרחי), כמו שבמידה והוא קיים – הוא כל יכול וטוב מושלם, כך שהצורה הזו לערער על הטיעון נראית בעייתית, צורה אחרת לטעון כנגד הראיה היא שעל אף שברמה הלוגית המסקנה נובעת מההנחות – עדיין אין הכרח לכך שבמציאות הוא קיים, משום שמהעובדה שאלוהים קיים מתוך הכרח מטאפיזי בעולם אפשרי אחד אי אפשר לגזור את העובדה שהוא קיים במציאות הריאלית גם בעולם שלנו, כיון שקיום בהכרח זוהי תכונה איכותית של טיב הקיום ואין בה כדי להוכיח שאלוהים קיים גם במציאות בפועל, דומני שצורת הטיעון הזו – שממשיכה את צורת הטיעון הקלאסית כנגד הראיה האונטולוגית שאי אפשר לגזור עובדה על המציאות ממושג – בהחלט דוחה את הראיה וחושפת את הבעייתיות שבה, אך אם כך הם פני הדברים – נראה שאפשר להוכיח מהעובדה הזו כנגד הפיזיקליזם, כי אם האדם מסוגל להבין שעל אף שאלוהים כמושג כולל את הקיום ההכרחי – אין בה הכרח שהוא גם קיים במציאות הריאלית, ואילו מחשב פולט חישוב רק על בסיס המבנה של ההנחות – הרי שהחשיבה האנושית אינה רק כלי חישובי, אם החשיבה האנושית הייתה פועלת בדיוק כמו מחשב – האדם היה צריך להגיע למסקנה שאלוהים קיים מעצם העובדה שהוא חושב עליו כיש הכרחי, אם הפיזקיליסט רוצה לטעון שהחשיבה האנושית היא אכן חישובית – הוא ייאלץ לטעון שהאדם פשוט מתבלבל כאשר הוא מגיע למסקנה שהראיה האונטולוגית אינה תקפה, ואם כך – אז גם אלוהים קיים במציאות, כך שבין אם הראיה האונטולוגית תקפה ובין אם היא לא תקפה – הפיזיקליזם לא נכון, מה דעתך על הטיעון הזה?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לא הבנתי את פרטי המהלך. לכן רק אומר שני דברים: על הראיה של אנסלם כתבתי בפירוט כולל כל הערעורים. שיחה ראשונה במצוי הראשון. גם על על הראיה האונטולוגית של גדל כתבתי את טור 160. בקצרה אומר שזה כמובן לא מוכיח את קיומו של אלוהים, אבל זה כן מוכיח את קיומה של פילוסופיה. זה מבוסס על הנחות אבל לא הנחות עובדתיות. הסברתי זאת בטור.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הטיעון הוא פשוט מאד: מחשב שקולט את ההנחות של הראיה האונטולוגית – מוציא את התוצאה שאלוהים קיים, כך שאם מישהו רוצה לטעון (ובצדק, לדעתי) שהראיה אינה באמת תקפה – הוא צריך להניח שהאדם אינו מחשב, כלומר – שהחשיבה האנושית אינה רק חישובית, כך שבין אם הראיה האונטולוגית תקפה ובין אם היא לא תקפה – הפיזיקליזם הופרך.
אני ניסיתי להראות שאי אפשר לטעון שהראיה תקפה רק במובן שהמסקנה נובעת בהכרח מההנחות, אך עדיין ההנחות אינן נכונות, כיון שההנחות הם סבירות והגיוניות וקשה להתווכח עליהם, הבעייתיות בטיעון היא בהיסק של המסקנה מההנחות, כך שיש כאן נקודת הבדל בין מחשב לאדם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer