תמ"מ מוכיח את הפאן-פסיכיזם

חבורת מבולבלים. אין לי הרבה מה להוסיף על כך.
1. התזה שמולה הם נלחמים אינה שהתודעה היא זרמים חשמליים. זה משפט חסר פשר, שמאפיין מטריאליסטים שלוקים במידת אינטליגנציה ירודה ביותר (אם כי יש לא מעט כאלה). זה סתם בלבול מושגי. הם נלחמים נגד תזה מטריאליסטית שגורסת אמרגנטיות: שהמנטלי מגיח מהחומרי (ולא שהוא החומר עצמו). אבל זה לא דואליזם כי הטענה היא שהמנטלי אינו עוד סובסטנציה (רוח, נפש) אלא תכונה של החומר.
הפאן פסיכיזם לא מציע הסבר לכלום. הוא מסתפק בהצעת שם לתזה מוזרה שספק אם בכלל יש לה משמעות. הוא לא פותר מאומה, ואין בו שום הסבר לשתי החידות שהכותב מציג. אלו פשוט הבלים. וזה שהוא מצטט כמה מבולבלים שאומרים את ההבלים הללו לא באמת משנה את התמונה.
גם הניסוי שהם מציעים שתולה תודעה במורכבות/קישוריות, מניח בעצם את החומר כבסיס או כאינדיקציה לתודעה, ולכן לא משנה את כיוון החשיבה. הוא טוען שהתודעה היא הקישוריות? הרי הקישוריות היא תכונה של החומר שלנו, ואז הוא שוב חוזר לזה שהתודעה מגיחה מהחומר. ואם התודעה היא הבסיס והחומר מגיח ממנה, היכן ראית שם הסבר כלשהו לתזה המוזרה הזאת?
כבר כתבתי כמה פעמים בעבר שהקוגיטו של דקרט מוכיח את קיומה של המחשבה ולא של הגוף, ובעצם עולה ממנו שקיומה של הרוח הוא טענה בסיסית יותר מקיומו של החומר. לזה אני לגמרי מסכים. אבל זה לא אומר שהחומר מגיח מהרוח או נוצר על ידה. זו סתם סיסמא שלדעתי גם הם עצמם לא מבינים מה היא אומרת.
בקיצור, כשאנשי מדע מתחילים לעסוק בפילוסופיה המצב נראה רע. הבעיה היא שגם פילוסופים מסוימים לא מבינים יותר מהם.