אישה נוהגת כמנהגי בעלה?

האם הדלקת נרות ונוסח ברכת המזון נחשב משותף לשניהם? בעיקר בהקשר של בנות/בנים. זה לא פתח לבלבול?

אפשר לומר בנוסח שלה ולחנך ילדים בנוסח של הבעל. אבל עקרונית ניתן לאמץ את מנהגיה שלה גם לילדים בנושאים שקשורים אליה.
מעבר לזה, שאלת הבלבול אינה שאלה הלכתית אלא פרקטית. על כך ניתן לחשוב בעצמכם.

מה הדבר הנכון ו/או המועיל יותר, לדעת הרב בנושא זה?

אין כאן נכון או מועיל. זה תלוי מה ועד כמה חשוב לכל אחד מבני הזוג. אם יש ויכוח שלא מצליחים להכריע, סביר ללכת אחרי המנהג, כלומר לאמץ את מנהגי הבעל. אבל אם מגיעים לזה שזה כל כך מהותי ולא מתפשרים זה אומר משהו לא טוב על הקשר בין בני הזוג.

מה בנוגע לבשר חלק?

אותו דבר