אלימות בבית הספר
שלום הרב מיכי,
אני מורה בבית ספר שבו יש את התופעה הבאה – כאשר תלמיד נוהג באלימות, הנהלת בית הספר נוטה להסביר את התנהגותו באמצעות נסיבות חייו ('ההורים שלו גרושים'; 'הם במצב כלכלי לא טוב') או בהסברים רגשיים ('קשה לו לשלוט בעצמו'; 'יש לו אבחנה כזו וכזו'), ומתוך כך להקל עמו. התוצאה היא הבלגה שיטתית לאלימות שמביאה לפגיעה קשה במוגנות של מורים ותלמידים.
אני תוהה איך להתייחס נכון אל התופעה הזו. איזו הפרכה טובה ומשכנעת יש לטיעון 'יש לו אבחנה כזו וכזו ולכן צריך לוותר לו'
תודה
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
יש לאדם בחירה חופשית, וזה לא סותר שיש עליו השפעות מהרקע שלו. אם תולים הכל ברקע זה מנציח את המצב. כשדורשים מהילד להתגבר, זה עצמו יוצר רקע שישפיע עליו לטובה בהמשך. יש מקום להתחשב ברקע, אבל רק כנסיבות מקילות ולא כטיעון לחוסר אשמה. התחשבות מופרזת מזיקה לילד עצמו כי החיים לא יתחשבו בו בהמשך. צריך להכין אותו לחיים.
בקיצור, ענישה חינוכית לא מבוססת על שיקולי אשמה אלא על שיקולי תועלת לילד וחינוכו, ולכן הרקע אינו שיקול מרכזי בשאלה האם לדרוש ולהעניש.
כדאי להבהיר לילד את זה גופא. מבינים את הרקע שלו, אבל בכל זאת דורשים ממנו דרישות לטובתו. אחרת הוא יסבול בהמשך חייו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer