אנוס בדעתו ועבודה זרה

השאלה שאתה מעלה היא מצוינת, והיא בדיוק מה שהוביל אותי לנסח את עמדתי בנושא. ממה נפשך: אם האדם באמת מאמין באליל, הרי הוא אנוס בדעתו ופטור. ואם הוא לא מאמין בו, אז למה הוא עובד אותו?

כדי להבין מדוע התורה וחז"ל הענישו עובדי עבודה זרה, צריך להבין שהמציאות האנושית השתנתה. בתקופת המקרא וחז"ל, אנשים לא עבדו עבודה זרה מתוך מסקנה פילוסופית תמימה שהפסל הוא באמת שולט בעולם. הם עשו זאת מחמת יצר העבודה הזרה. בתוכם פנימה הם ידעו שהשם הוא האלוקים, אך נכנעו ליצר ופיתחו "שניות מחשבתית" (אוטוסוגסטיה) שבמסגרתה הם בנו לעצמם תיאוריה המאפשרת להם לעבוד לאליל כדי לספק את יצריהם.

קשה לאדם מודרני לתפוס זאת, ולכן אני תמיד נוהג להמשיל זאת ליצר העריות שיש היום לאדם כלפי אשת איש: הוא יודע שזה לא מוסרי ואסור, אבל היצר גובר עליו והוא מוצא לעצמו הצדקות. על מעשה כזה, הנובע מחולשת הרצון ומיצר, יש אחריות מלאה ונענשים.

אולם, כפי שהגמרא ביומא מתארת, אנשי כנסת הגדולה "ביטלו את יצרא דעבודה זרה", כלומר היצר הזה עבר סובלימציה והוא אינו מוכר לנו היום. כיום, כשנוצרי, או אפילו אדם שעובד לפסל באפריקה, עושה זאת – זה לא נובע מיצר אלא מכך שהוא באמת ובתמים חושב שכך נכון לעשות. אדם כזה הוא אכן בגדר "אנוס בדעתו" ופטור לחלוטין. כבר הרדב"ז בתשובתו פסק כך לגבי אדם שטעה וחשב שמשה רבנו הוא אלוקים (תפיסה נוצרית כמעט) – הוא קבע שיש לעזוב אותו כי הוא "טועה בעיונו" ו"אנוס בדעתו". כל מי שמחזיק בדעה שהוא מאמין בה באמת הוא אנוס, ואין להענישו על כך.

לגבי העולם הבא של נוצרים ועובדי עבודה זרה בימינו: איני חושב שהקדוש ברוך הוא ייקח אישה כמו אמא תרזה, שהייתה נוצריה קתולית אדוקה ועשתה חסד כל חייה, ויטגן אותה בגיהנום רק משום שהאמינה בנצרות. הקדוש ברוך הוא שאני מאמין בו לא עושה דברים כאלה. אם נוצרי פועל בכנות לפי מיטב הבנתו האמונית והמוסרית, הוא לא ייענש, ואני בטוח שאם יש שכר הוא גם יקבל אותו.

אז למה חז"ל משתמשים לעיתים ברטוריקה שמוחקת אותם מחיי העולם הבא? לדעתי השיח ה"אקסקלוסיבי" הזה (שרק אנחנו צודקים וכל השאר הולכים לאבדון) נועד בעיקר לצרכים פנימיים וחינוכיים של הקהילה היהודית. מטרתו היא לבסס את הזהות שלנו ולחזק את המחויבות לתורה ולמצוות, והוא אינו בהכרח תיאור אובייקטיבי של בית דין של מעלה.

לגבי שאלתך האחרונה על כך שהקב"ה מצפה מהם להיות נוצרים – אכן העליתי אפשרות כזו. ייתכן מאוד שהקב"ה מצפה מאיתנו לעבוד אותו בדרך המורכבת של תרי"ג מצוות, אך מאחרים הוא מצפה לעבוד אותו בדרכים אחרות (כגון הנצרות או האסלאם, שגם אם יש בהן טעויות תיאולוגיות, הן מנחילות לעולם את שבע מצוות בני נח וערכי מוסר). בדיוק כפי שלכוהנים יש תפקיד שונה מלישראלים ומלויים, ייתכן שיש חלוקת תפקידים בין הדתות והאומות השונות בתיקון העולם. מבחינתי, מספיק לי שאני מאמין שדרכי כיהודי היא הדרך הנכונה עבורי לעבודת השם; איני זקוק לטענה שהאחרים עושים שטויות כדי להצדיק את אמונתי שלי.