בענין היחס וצורת הביטוי לגדולי הדורות
קראתי מאמרו של הרב (טור 63) הבהרות והנחות יסוד לקוראי האתר, ומאוד קשה לי עם כל האמירות על האהבה והמשפחתיות שמתירים לדבר בחופשיות, הגמ' אומרת חגיגה כב ע"ב על ר' יהושע שנקט בלשון בושני מדבריכם ב"ש והושחרו שיניו כל ימיו מתעניות, ואמנם במקרה שם התברר שטעה, אך אם זה הסיבה מה לו להצטער והלא בתחילה חשב שטעו והתבטא לפי הבנתו, וע"כ שהבין שהיה צריך ליזהר יותר בכבודם, ואם כך ר' יהושע מה נאמר אנן יתמי דיתמי שצריכים לנקוט בכל לשון של זהירות ביחס לקדמונינו גדולי הדורות.
אשמח לתשובה בענין, (אם אפשר לפני תחילת הזמן…תודה רבה!!!)
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
1 Answers
ממקורות אגדיים כאלה איני מוציא שום מסקנה. יתר על כן, יש מקורות אחרים שבהם תמצא דברים חריפים מאד על חכמים (ראה אביי ורבא ב"מ לו, ורמב"ן על בעה"מ ועוד).
אגב, אנחנו לא יתמי דיתמי.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
הרב, למה אנחנו לא יתמי דיתמי?
למה כן?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer