האם יש עניין להכריע לעצמי במחלוקות?

התשובה היא חד משמעית: כן. לימוד תורה אמיתי, שמוגדר כ"לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", פירושו ללמוד את הסוגיה בעיון, להבין את הסברות, ובסוף להגיע למסקנה משלך מי צודק.

בישיבות התרגלו ללמוד עיון, לפרוס את כל השיטות, להסביר שצד א' סובר שזה דין בחפצא וצד ב' סובר שזה דין בגברא, ולהשאיר את כל האפשרויות פתוחות. השאלה "מי צודק?" הפכה לשאלה כמעט לא חוקית בעולם הלמדנות. זו אחת המחלות של הלמדנות המודרנית: הכושר האנליטי המפותח מאפשר להסביר וליישב כל דעה, וכך מאבדים את היכולת להכריע. הניתוק הזה – שבו לומדים בבוקר סברות בעומק, ובערב פותחים 'משנה ברורה' כדי לדעת מה לעשות למעשה – הוא טעות יסודית בהבנת תלמוד תורה. הלימוד חייב להסתיים בהכרעה.

לגבי שאלתך על הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים": אנשים נוטים לפרש זאת בטעות כפלורליזם מהותי, כאילו אין אמת אחת ושני הצדדים צודקים בשורה התחתונה. ולא היא. ההלכה היא מוניסטית ויש בה אמת אחת. המשמעות של "אלו ואלו" היא שברמת הנימוקים (הטעמים) כולם מעלים טענות נכונות ולגיטימיות. הרי מדובר בתלמידי חכמים ואף אחד שם לא מדבר שטויות. אולם, הוויכוח ההלכתי לא נסוב על נכונות הנימוקים, אלא על ה"שקלול" שלהם – איזה נימוק גובר. בשקלול הזה רק צד אחד צודק והשני טועה.

החובה להכריע באופן אוטונומי קיימת גם מול פוסקים שגדולים ממך. אתה לא נדרש לפסוק כי אתה שחצן שחושב שהוא חכם יותר מהרמב"ם או מהאחרונים, אלא משום שישנו ערך דתי ל"אוטונומיה". עליך לפעול כפי ששכלך שלך מבין. המהר"ל (בנתיב התורה פרק ט"ו) קובע נחרצות שעדיף שאדם יפסוק מתוך התלמוד לפי שכלו, ואפילו אם תבונתו תטעה אותו הוא עדיין אהוב אל ה' יותר ממי שפוסק מתוך חיבור של פוסק אחר מבלי לדעת את הטעם, "שהולך כמו עיוור בדרך". אין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

כמובן, כל זה אמור בתנאי שאתה "בר הכי" (ראוי להוראה), ולא תלמיד שרק מתחיל את דרכו ואינו יודע ללמוד. אך מתי אדם נחשב ל"בר הכי"? כמו בסיפור הידוע על רבי זושא: בשמיים לא ישאלו אותך למה לא היית משה רבנו (או ה'שולחן ערוך'), ישאלו אותך למה לא היית זושא. כשאתה מסוגל ללמוד סוגיה, להבין את המטריה, ולגבש בה עמדה עקבית שאתה יכול לעמוד מאחוריה – אתה בר הכי לעצמך, ועליך להכריע ולעשות כפי שאתה מבין.

ולשאלתך, בהחלט רצוי מאד לגבש עמדה ולהכריע, ולו רק כדי להתרגל לעשות זאת כחלק מהלימוד. ההכרעה כתלמיד צעיר עוד אין לה ערך ממשי כשלעצמה, ואני מניח שתיווכח עם הזמן שדעותיך ישתנו. ועדיין חשוב להתרגל לעיין היטב בכל האפשרויות, להבין כל אחת על מה היא מבוססת, ולבסוף להכריע ולגבש עמדה משלך. בעתיד כשתהיה מיומן ובעל ידע גדול יותר גם תוכל לסמוך על הכרעותיך.