האם מצוות דורשות כוונה

מה זאת אומרת לא מצווה?
האם אין מצווה לשאת אישה?
אם כך, למה נאמר כדת משה וישראל?
באופן הכי ברור שאפשר.
יש מצווה להתחתן הלא כך?
ואם לא, אפשר מקור לכך?
ואם כן, מה לגבי הכוונה?
ואם נלך לשיטת הרב, שהמצווה היא פרייה ורבייה והנישואין הם רק הכשר מצווה, אזי אדם חילוני שמביא ילדים בעולם בלי כוונה לקיים מצווה, עושה מצווה?

אתה יכול פשוט לחפש ברשת. למשל כאן: https://www.etzion.org.il/he/halakha/even-haezer/marriage-and-divorce/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9F
אגב, ראיתי כאן שהוא כותב את מה שכתבתי לא פעם שגם לרמב"ם אין כאן בהכרח מצווה שכן הוא מונה גם פרוצדורות והגדרות.
מה זה קשור לדת משה וישראל? ההלכה קובעת כיצד מקדשים, וזו דת משה וישראל. בלי שום קשר לשאלה האם זו מצווה או לא.
אין צורך בכוונה אם זו לא מצווה. יש צורך להתכוון לחוזה שאותו אתה כורת. אבל גם בלי זה הוא תקף, כי דברים שבלב אינם דברים. אדם חילוני שאינו מאמים בתוקף המחייב של המצוות אינו בר קיום מצוות בלי קשר לכוונות. מצוות צריכות אמונה. ביארתי זאת במאמרי כאן "הכשלת חילוני בעבירה" (תוכל לחפש). אבל אם הוא כורת חוזה קידושין זה תקף כחוזה גם אם אין לו מצווה. ובפו"ר כמובן שלא קיים מצווה כמו כל מצווה אחרת.