הבחנה של אנסלם

במצוי הראשון בראיה האונטולוגית אתה מסביר את ההבחנה שעושה אנסלם בין שני מצבי קיום בשכלו של האדם. האידאה x והאידאה x שקיים. 
בתחילת ההסבר מובן שההבדל קיים מעצם הידיעה שהדבר גם מופיע במציאות. אבל אחכ אתה מדבר על המצבים השונים במוח בין מצב של דמיון למפגש עם עצם קונקרטי שהאחרון מלווה ב״חיישני תרגום״ כלשונך. ומכאן יוצא שכל ההבדל שדיברת עליו בין שני האובייקטים ההכרתיים הוא לא נובע מהידיעה שהדבר קיים אלא מהמפגש הממשי איתו.
ואני רוצה לשאול- כשאני חושב על עצם שאני יודע שהוא קיים (והגדרתו מובנת לי כמובן) אבל לא פוגש אותו כרגע (אלא מדמיין) האם באותו רגע האובייקט ההכרתי שעולה הוא x או x שקיים? או משהו אחר בעצם? ומדוע?