הדיבייט אצל דורטל – שאלות

אגיב בקצרה, אודה אם תקרא ותגיב.

לגבי האיסלאם,
קבלת מסורת מסוימת של האיסלם (שלטענתם התקבלה בנבואה), זה בסתירה ליהדות. כי האיסלאם טוען שהתורה היא זיוף יהודי . . .
ז"א, עם כל הכבוד לזה שאמרת שאתה מקבל את דברי הראיה קוק על הדתות האחרות וכו', אם אתה מקבל גם את המסורת המוסלמית (בגלל שזו מסורת שעוברת כבר 1500 שנה וכו'), אז אינך יכול לקבל את המוסרת היהודית, המסורת המוסלמית טוענת לזייפנות יהודית . . .

לגבי זה שלא חייבים לקבל את המספרים הטיפלוגיים –
עד למאה השנים האחרונות (בערך) סיפור ההתגלות ל 2-3 מיליון אנשים סופר כפשוטו אצל 100% מהיהודים. עכשיו אתה אינך בהכרח מקבל את המספר הזה, וזה מוזר מאד שאתה אומר כך מכמה סיבות:
כי סביר מאד להניח שסבא רבא שלך, סיפר לסבא שלך את הסיפור כפשוטו, וכך תמיד היתה המסורת.
כי התורה כותבת באופן מפורש מספר.
כי גם בימנו 99.9% מהרבנים סוברים כך. אתה בין הבודדים שסובר שלא.

אתה מצד אחד מדבר בשם המסורת כאשר ברור לנו שהמסורת (וגם התורה בכתב) טוענים שהמספרים כפשוטם, מצד שני, וזה הקטע הלא אמין בעיני (מתנצל), אתה אומר שהמסורת שעוברת במשך אלפי שנים, אינה מדויקת. שכן ייתכן והיה מדובר על אירוע קטן בהרבה

אז אני שואל, מה זה אומר על המסורת באמת?
ועל היחס שלך למסורת?

ועוד שאלה שאני אכניס ככה לסיום, ידועה דעתך על סיפורי חסידות וניסים של אדמורים. מה יקרה בעוד 2500 שנה כאשר סיפורים אלו ימשיכו להיות מסופרים בקרב החסידים – האם צאצאיך יהיו מחויבים אליהם מבחינה לוגית כי הרי זו מסורת שעוברת במשך אלפי שנים וכל דור טוען שהיא אמיתיתת לגמרי . . . מה דעתך?

לגבי האסלאם, מעולם לא טענתי שאני מקבל את המסורת המוסלמית כאמת היסטורית ביחס אליי. טענתי היא שאיני מאמין באקסקלוסיביות דתית במובן שגוי שעושה את המיטב בהתאם למסורת שלו, אין לקב"ה טרוניה עליו, שכן הוא עושה את מה שלמיטב הבנתו נדרש ממנו. זה לא הופך את הדת שלו לנכונה עובדתית, ובטח שזה לא מחייב אותי. הנצרות והאסלאם הן דתות מונותאיסטיות שצמחו אחרי היהדות, והן עצמן מודות שהייתה התגלות בסיני וניתנה תורה, אלא שהן טוענות לעדכון מאוחר יותר. לכן הראשוניות היא שלנו, ויש כאן מוחזקות שמעבירה את נטל הראיה אליהן. יתר על כן, מוחמד סילף את התורה שלנו, ולכן מבחינתי הוא נביא שקר ותורתו שקר. אין פה שום סתירה.
אם תהיה מסורת מוצקה במסגרת האסלאם יהיה עליי להחליט את מי מהשתים אקבל. מה השאלה? זה בערך כמו לשאול אותי אם יתגלה שתורת היחסות לא נכונה האם אמשיך להחזיק בה.

לגבי המספרים הטיפולוגיים והיחס למסורת, אתה שוב מערבב בין מסירת עובדות היסטוריות בסיסיות לבין פרשנות. המסורת מעבירה אלינו מסגרת: היה מעמד הר סיני, ניתנה תורה, ויש מחויבות אליה. העובדה שסבא רבא שלי קרא את המספרים כפשוטם, ואפילו אם 99.9% מהרבנים סוברים כך כיום, לא הופכת את זה למסורת מסיני. זוהי טעות בפרשנות של הטקסט, ולא מסורת שגויה. דעתם של הרבה מאוד אנשים, גם אם הם רבנים, בשאלות של עובדות או מדע שבהן הם אינם מתמצאים, לא שווה יותר מדעתי. מעבר לזה, אף אחד לא התעקש להצמיד למסורת את הטענה שאכן היו שם באמת 600,000 איש. זו הייתה הפרשנות המקובלת, זה הכל. אז מה? היכן ראית אצלי שאני מחויב לפרשנויות מקובלות? סברה רבה שלי גם חשב שיש שדים.

לגבי סיפורי החסידים בעוד 2500 שנה, ההשוואה שגויה מיסודה. ראשית, סיפורי מופתים על רבנים ואדמו"רים מתחילים בדרך כלל מאירוע שקרה ליחיד או למתי מעט, ולא מאירוע המוני של עם שלם. שנית, טיעון המסורת אינו עומד לבדו בחלל הריק. תמיד אמרתי ש"טיעון העד" של הכוזרי כשלעצמו הוא די מפוקפק בעיניי. הוא מקבל את משקלו רק כשהוא מצטרף לשיקולים פילוסופיים אפריוריים: אם הגעתי למסקנה שיש אלוהים וסביר שהוא יצווה אותנו, הרי שכאשר מגיעה מסורת על התגלות, אקבל אותה באהדה כי היא מתיישבת עם הציפייה המוקדמת שלי.
אין לי שום ציפייה פילוסופית שהבעל שם טוב יקפוץ עם הכרכרה שלו מעל ההרים, ולכן למסורת הזו אין שום משקל בעיניי. למסורות החסידיות או למעשיות הבבות אין אינדיקציות חיצוניות תומכות (כמו ההיסטוריה הייחודית של עם ישראל), והן בדרך כלל מסורות עממיות שמתחילות מהנפצה כלשהי והופכות לאמת מקובלת. לכן, גם בעוד 2500 שנה אף אדם רציונלי לא יהיה מחויב לוגית להאמין להן.
אגב, בהקדמת ספר שבחי הבעש"ט עצמו מופיע פקפוק במעשים ומצויין שראוי להאמין שכל זה יכול היה להיות.
וחוצמזה, שאלות היפותטיות כאלה הן חסרות ערך. זה גופא אני טוען שסיפורי מעשיות כאלה לא יחזיקו מעמד כל כך הרבה דורות, בטח לא כטענת עובדה. אם הם יחזיקו דבר אליי אז.