הלל ביום העצמאות
שלום הרב,
לקראת יום העצמאות רציתי לשאול מה דעתך לגבי הלל ביום העצמאות, אם יש להגיד הלל, והאם יש גם לברך עליו? ומה השיקולים מאחורי ההכרעה לכאן או לכאן?
בברכה,
הדברים עתיקים ונדונו בהרחבה בהרבה מקומות. לדעתי יש לומר הלל כמו כל נס והודאה על נס. לא גרע מפורים פרנקפורט וכו'. לגבי הברכה, הדיון מתעורר מפני שברכה נאמרת על מצווה שהיא חובה הלכתית ("וציוונו", וכפי שמקשה הגמרא בשבת לגבי חנוכה: היכן ציוונו? בלא תסור). מכיון שאין בימינו מוסד שיכול לקבוע חובה הלכתית אולי היה מקום לומר שאין לברך. אבל בפשטות זה נכלל בכל תקנות אמירת הלל על נס והצלה, ולכן אין צורך בתקנה חדשה, או לחלופין חכמי דור זה יכולים לפרש שהתקנה הקדומה (שלחלק מהדעות היא מדאורייתא) חלה גם כאן. יש שאינם מברכים בגלל הספק.
ומה בנוגע לגילוח ביום העצמאות?
מה לגבי ברכת שהחיינו? ראוי לברך?
גילוח בספירה הוא מנהג, ודומני שאלו החוגגים את יום העצמאות נהגו להתגלח. המנהג השני לא גרע מהראשון. להיפך, הוא גובר עליו בגלל Lex specialis.
לגבי ברכת שהחיינו, דומני שאין מניעה לברך. הב"ח או"ח כט כתב שבברכת שהחיינו לא שייכת ברכה לבטלה שכן אם הוא שמח הוא יכול לברך. ראה דיון למשל כאן:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/20990
זה מוצג שם כוויכוח, אבל הסברא הזאת נראית לי פשוטה וברורה. וכי הקמת המדינה יותר גרועה מאכילת תפוח? (אמנם כבר הקשו כן על שהחיינו על בגד חדש בחופה, ואכ"מ)
לרבנים שלום אשמח אם תעיינו במקורות
בה"ג לא כותב בשום מקום שצריך שכל ישראל יהיו בסכנה נהפוך הוא הוא כותב שעל הצלה של כמה אלפים לא אומרים הלל אבל על עשרות אלפים ודאי אומרים
וגם הבני יונה לא בא לאמרשהצלת המקדש כהצלת כל ישראל אלא הוא בא ללמד שאין צורך באמת להתכנס אלא סבירות שרוב עם ישראל ירצה להודות לכן על הצלת המקדש ודאי רוב עם ישראל ירצה להודות כמו שעל הצלת עשרות אלפי יהודים רוב עם ישראל ירצה להודות
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer