העין האנושית מול המבחן המדעי מבחינה הלכתית

יש מכשיר חדש שהתקינו במקוואות על מנת לנקות אותם ולהשמיד את החיידקים שבהם. המכשיר מערב חמצן מהאוויר אל תוך המים ובכך משנה את מבנה המים כשבמסגרת התהליך המים משתנים להידרוקסיל ואז חוזרים שוב למצב של מים רגילים, ובמסגרת התהליך מתנקים המים ומתחטאים. נוצרה קבוצה של רבנים בודדים הטוענת שהמים נפסלים בכך מדין מים ולא משקין המבואר בהלכה. אחד הטיעונים המרכזיים להיתר מבוסס על העובדה שעין האנושית איננה מזהה כל שינוי במים. לפיכך נטען כי לאור כל ההוכחות והטיעונים לפיהם העין האנושית ולא ההגדרה המדעית היא המודדת את התופעות מבחינה הלכתית, נטען, כי המים הם מים רגילים – כאבחנת העין האנושית, ועל זה צויין טיעון החזו״א על אלפיים תורה כאחת הסברות מתוך רבות מדוע העין האנושית היא הקובעת. בשאלה סייגתי ואמרתי שאני מדבר לפי הדעה שאכן באופן כללי התופעות נמדדות בעין האנושית. וזאת מאחר ששיערתי שעצם הקביעה הזו היא מן הסתם איננה מוחלטת ומוסכמת. כעת האוסרים טוענים להחריג את המקרה שלפנינו מהכלל הקטגורי בנושא: הם אומרים שהכלל אינו תקף אלא לגבי תופעות טבעיות או יצירות של האדם שיכלו להיווצר בהתאם לידע הקיים בתקופת האלפיים תורה; אך תופעה שנוצרת ע״י מכונה שהתחדשה בזמננו ויוצרת תופעה חדשה, א״א לטעון שצריכים שוב לבחון אותה בעין האנושית, אלא הנוצר בכלי מדעי חדש ימדד בכלי המדע. האם הטיעון תקף?

הטיעון תקף, כלומר מסקנתו נובעת מההנחות. אבל אני לא מסכים. ראשית, דברי החזו"א לדעתי מופרכים מצד עצמם. אבל בלי קשר לחזו"א, אם לעין זה נראה כמו מים אז זה מים. אפילו במשנת מקוואות מצינו "אם היה מראיהן כמראה המים…". המראה הוא הקובע.

והטובל בחנקן נוזלי יצא ידי חובה